החידה של ברקת, המכה של גאידמק
המפלגות הגדולות מתפארות בהישגים בבחירות המקומיות. אבל מי באמת תרוויח מהניצחונות? בינתיים רק דבר אחד ברור: בכל מה שקשור לארקדי גאידמק, הן יכולות לישון בשקט
מה בכל זאת ניתן ללמוד מהבחירות המוניציפליות? ראשית, האביר על הסוס הלבן - זה שהבטיח להציל אותנו מעצמנו ומכל צרותינו - נמחק. בירושלים, שם השקיע את כל מרצו, נזרק ארקדי גאידמק מחוץ למועצת העיר. כיום ברור שהוא וכוונותיו הפוליטיות לא מסכנים את המפלגות הקיימות. ההצהרות הבומבסטיות, הוולגריות, הפזרנות - כל אלה הותירו את המצביעים אדישים. הבדיחה הפוליטית, שהתרוצצה כאן בחודשים האחרונים על גבנו, פשוט התפוגגה.
נתון מעניין נוסף הוא התוצאות שהשיגה קדימה. מיליונים רבים שפכה מפלגת השלטון ברחבי הארץ, בניסיון לבסס את כוחה ואת מעמדה. אמנם, מתוך כשמונים ראשי רשויות, שהצטרפו אליה עם הקמתה - נותרו רק כחמישים. היא איבדה את ראשון-לציון ואת באר-שבע, וגם חיפה גרמה לה לכאבי ראש לא מעטים. אבל צריך לזכור שקדימה רצה בפעם הראשונה בבחירות מקומיות, ושמצבה בשנתיים האחרונות היה קשה. בנוסף, היא עוד משלמת את מחיר המלחמה, החקירות של אולמרט, ההתחממות הגלובלית ומה לא. בסופו של יום, קדימה הכניסה עשרות רבות של חברים למועצות העיר וכבשה כמה רשויות. מהבחינה הזו, אין מפלגה עם יותר ראשי רשויות המזוהים, בדרך כזו או אחרת, מאשר לקדימה.
דוברי המפלגה מציגים הבוקר תמונה ורודה: כבשנו 33 ערים, הם אומרים. אבל בדיקת הרשימה הזו לא מפזרת את הערפל: על רמת-השרון, למשל, שם ניצח ראש העיר יצחק רוכברגר בפער שאסד יכול להתקנא בו, לוקחים חסות גם אנשי קדימה - אך גם אנשי מפלגת העבודה. שתי המפלגות תמכו בו, שתיהן סייעו לו. מי מהן הרוויחה מניצחונו? לא ברור. כנ"ל עם רון חולדאי בתל-אביב.
הצרות של נתניהו
את אותה השאלה אפשר לשאול על ניר ברקת. של מי הוא, ראש העיר החדש של ירושלים? של תושבי העיר החילונים, שהתעוררו פתאום, או של קדימה, המפלגה אליה היה שייך בעבר? או שאולי הוא איש המזוהה עם העבודה, כפי שמנסים אנשי המפלגה הזו לרמוז הבוקר, ומזכירים את הכנסים של ברקת בהם השתתפו גם אהוד ברק וגם בנימין בן אליעזר?
מה שבטוח, ברקת הוא כנראה עוד לא איש ליכוד, מפלגה שחטפה מכה מביכה בבירה. בנימין נתניהו ומפלגתו השקיעו מאמצים רבים בירושלים, אולם התוצאות לא מעודדות: ספק אם הליכוד יצליח להכניס אפילו נציג אחד למועצת העיר. מבחינה תדמיתית, זו מכה קשה לתנועה שמובילה לאחרונה בסקרים. האם זה ישפיע על הבחירות הכלליות? ספק רב. בשנים האחרונות הקשר בין בחירות מוניציפליות לכלליות הוא רופף, ולכן תהיה זו טעות לקבוע כי תבוסת הליכוד בירושלים מסמלת גם את תבוסתה בעיר בבחירות הכלליות בעוד כשלושה חודשים.
מה לגבי העבודה? שם ממהרים לפרוש הבוקר חסות מלאה על חולדאי, על מוטי ששון בחולון, על הוד-השרון, שם זכה המועמד גם לתמיכת קדימה, על יקנעם ועל טבעון. בחולון הכניס הפתק "אמת" עשרה נציגים למועצת העיר, אולם במקומות אחרים הרשימות היו בעיקר עצמאיות, נתמכות מבחוץ. מזכ"ל העבודה, איתן כבל, עודד בשבועות האחרונים את ניתוקה של המפלגה מהרשימות המקומיות, אולם הבוקר הוא נשמע מרוצה מתוצאות הבחירות, משל היה אביהן הרוחני של רשימות עצמאיות אינסוף בהן תמכה העבודה ברחבי הארץ.
ולמרות הכל, כדאי לשים לב דווקא לרשימות הקטנות יותר. ישראל ביתנו הריצה מועמדים ב-47 רשויות ברחבי הארץ, כאשר רובו של הקמפיין היה מבוסס על דמותו הבלעדית של אביגדור ליברמן. מאות שלטי חוצות עם תמונתו ועם הסיסמה "ליברמן עכשיו" נתלו ברחבי המדינה, משל היה יו"ר ישראל ביתנו המועמד היחיד והבלעדי בכל מקום ומקום. דווקא במקרה הזה, בשל הקשר הישיר שיצרו אנשי הקמפיין בין ליברמן לבין נציגיו במקומות שונים, והתחזקותה של המפלגה בבחירות האחרונות - יכולות התוצאות להעיד על הצפוי להתרחש בבחירות הכלליות.
לפנייה לכתב/ת 
