ראש רשות המים: ישראל לא חזתה את המשבר

האם ניתן היה לחזות את משבר המים הפוקד את ישראל? ראש רשות המים, פרופ' אורי שני, סבור שלא - משום שישראל לא השכילה להעריך נכונה את היצע המים הטבעי והיקף הצריכה.

בעדות שנתן היום (ד') בפני ועדת החקירה הממלכתית למשבר משק המים, אמר שני כי הערכה לא נכונה של הסיכונים, וירידה בלתי צפויה בהיצע המים הטבעי הובילו למשבר הנוכחי. "משק המים לא הבין בצורה מספיק טובה את חוסר הביטחון של היצע המים הטבעי, ולא צפה את המועד שבו עליית הביקוש חצתה את קו ההיצע", אמר שני לחברי הוועדה. "לא היה אף אחד שראה את התמונה הזו בכל המערכת, גם הביצועית וגם הפוליטית; לא היו ערים לירידה בהיצע הטבעי של המים".

"הערכת כמות המים בישראל הייתה מוטעה מאז ומתמיד, וישנה ירידה בהיצע הטבעי עד למצב שב-16 השנים האחרונות הוא ירד ל-1.2 מיליארד קוב לשנה. אנחנו נמצאים בתהליך של ירידה בכמות המים... אני לא מאלו שרואים שחורות, אבל אני מאוד מודאג", הוסיף שני.

"קיים קשר בין התחממות הגלובלית לירידה בהיצע הטבעי של המים, והדבר קורה מהר יותר מכפי שהעריכו עד כה בגלל זיהום העננים. תוחלת החיים של ענן מביא גשם היא בין שמונה לעשר שעות", אמר שני. לדבריו, צריך להיות תהליך מסוים שייצור את הגשם, אולם בגלל הזיהום התהליכים הללו לא קורים.

ועם זאת, שני טען כי בראיה מציאותית ופרגמטית, הכשלים היו בלתי נמנעים. "ההסתברות לרצף שנים שחונות הוא פחות משני אחוזים, ונשאלת השאלה עד כמה צריך להתכונן לאירוע שעלול להתרחש אחת למאה שנים. לא נכון להתכונן לכל משבר. זו דילמת ניהול קלאסית, וכאן היא קרתה. השאלה היא איך יוצאים ממנה הכי מהר".

עלות מערך ההתפלה - 17 מיליארד שקלים

שני נתן את עדותו במסגרת ישיבתה הראשונה של ועדת החקירה הממלכתית, אותה מוביל השופט בדימוס פרופ' דן ביין, כשלצידו פרופ' יורם אבני-מלך ופרופ' יואב כסלו.

לדבריו, מדובר רבות על התפלה כפיתרון למשבר אולם הדבר כרוך בהיערכות מורכבת ויקרה, שכן צריך לשנות את כיוון הזרימה - ממפעל ההתפלה לצרכנים: "המשימה התשתיתית למשוך צינורות מחדרה למרכז דרך נתניה, או להעביר צינורות בקוטר שני מטרים בכביש גהה, היא עצומה. כך גם הקשיים הסטטוטוריים... לא מספיק להתפיל - צריך לדעת מה לעשות עם המים.

שני העריך כי ההשקעות שיידרשו מישראל בהקשר זה עומדות על כ-17 מיליארד שקלים. "לא ניתן להשיג 17 מיליארד שקלים ואני לא רואה את זה קורה". הוא אמר כי דרך נוספת להשיג את הכסף למימון מפעל ההתפלה היא שינוי בתעריפי המים. למשל, קביעת צריכת מים לנפש ותעריף עבור צריכה נוספת. -"70 אגורות לקוב בהתחלה, ו-3.8 אגורות לכל קוב נוסף למשל".

הוא גם העריך כי כל שינוי בסביבה ההידרו-פוליטית ישפיע על מצב המים. "אם יהיה שלום עם סוריה זה יביא לירידה בכמות המים - וכך גם במצב מלחמה". 

חבר הוועדה, פרופסור יורם אבני-מלך, התייחס לביקורת שמופנית בתקשורת נגד צריכת המים בחקלאות וציין כי החקלאים משתמשים רק בשליש מכמות המים השפירים בישראל. "יש כאן תרבות גינון שהגיעה מסקוטלנד, מדובר ב-100 מיליון מ"ק שלא צריך שבע שנים ותקציב להשלים", אמר אבני-מלך, כשהוא מתכוון לבזבוז המים בהשקיית גינות במרחב הציבורי ולזמן ולתקציב הדרוש לצורך הקמת מתקן התפלה.

שני אמר כי הגינון בישראל צורך בין 150 ל-200 מיליון מ"ק בשנה, "שאולי חוזרים בסוף לאקוויפר, אבל נגרעים ממקום אחר". עוד הוא אמר כי הוא מעדיף תמרוץ כלכלי לצורך עידוד החיסכון במים, "אבל יש מקומות בהם אין הדבר מספיק ולכן צריך להכריע לגופו של עניין". ובכל זאת, הוא הודה שהגינון הציבורי בארץ הוא "גינון לעניים שאין להם כסף, ולכן צריך להיות פה יותר עדינים".