טרנר נפרד: "טרנד אובאמה סחף את הצעירים"
"רוח השינוי סחפה את הצעירים ופגעה בראשי העיר הוותיקים", מנתח ראש העיר המובס של באר שבע את תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות. ליורשו - חניכו ואיש אמונו עד לא מזמן - הוא מאחל הרבה הצלחה, אך לא מסתיר את הספקות לגבי כישוריו לעמוד במשימה. לאן הוא פונה מכאן? לנכדים, לכתיבת ספר, ואיך לא - למוזיאון חיל-האוויר
אחרי שתי קדנציות בראשות העיר באר שבע, נאלץ יעקב טרנר להיפרד. ברוב גדול ביכרו התושבים את מי שהיה חניכו הפוליטי, רוביק דנילוביץ'. טרנר, בעבר מפכ"ל המשטרה וטייס ומפקד בחיל-האוויר, עוזב בלב כבד.
הבית שלכם - הפתק שלכם:
- איך הצבעתם? התוצאות
- ירושלים של ברקת
- אור ירוק לחולדאי
- המהפך של ראשל"צ
- יהב ממשיך קדימה
- צילקר איבד את אשדוד
- שדרות: ראש חדש - צרות ישנות
- צעירי ת"א דחקו את הגמלאים
עד לרגע האחרון הוא היה משוכנע שיזכה. "טרנד אובאמה - עם רוח השינוי - סחף צעירים רבים להצביע, אך פגע בראשי העיר הוותיקים", הוא
מפרשן בראיון ל-ynet, כשהוא משווה בין מה שהתחולל בבחירות המוניציפליות אצלנו - למה שקרה מעבר לאוקיינוס. מיורשו הוא קצת מודאג: "אני מקווה שרוביק יהיה ראש טוב. אם היו שואלים לגביי, ניתן היה לנבא את הצלחתי - אך לרוביק אין את הרקורד הזה. הרבה סימני שאלה יהיו כל עוד הוא לא יוכיח את עצמו".
טרנר כבר שוחח עם דנילוביץ' ואיחל לו הצלחה: "חשוב שיצליח, איני נותן לדבר להעיב על הברכה, זה חשוב לנגב ולבאר שבע. באר שבע חזקה היא נגב חזק".
כאשר נשאל אם ישנם דברים שהיה עושה אחרת במהלך הקמפיין, משיב ראש העיר המובס: "לא הקמפיין היה הבעיה. הייתי צריך להשקיע יותר בדוברוּת, בהבאת ההישגים לידיעת הציבור באופן שוטף, דבר שלא נעשה מספיק טוב. אני חש שזה אחד הגורמים לכך שהציבור הגיב בבחירות כפי שהגיב".
מפולת בקלפיות. טרנר והשר דיכטר, אתמול (צילום: הרצל יוסף)
"אני חושב שבחרתי את האנשים הכי נכונים", הוא אומר על האנשים שליוו אותו. "אין שום שוק שבו ניתן למצוא אנשים בהזמנה, זאת באר שבע ואלה אנשיה. לא הערכתי את הלך הרוח של תושבי באר-שבע בצורה הנכונה ולא חשבתי שההפרש ביני לבין דנילוביץ' יהיה כל-כך גדול. אין ספק שהנתונים שנבעו מהסקרים היו שונים ומבלבלים".
חוזר למקום ממנו נשלפתי
לאן פניו כעת? "אני חוזר למקום ממנו נשלפתי לפני 11 שנה על-ידי קבוצת צעירים בראשות דנילוביץ', ששיכנעו אותי בחשיבות ההתמודדות על עיריית באר שבע נגד דוד בונפלד, ששימש אז כראש העיר בפועל. כעת אני חוזר חזרה למוזיאון. איני פוליטיקאי וזה לא כאש בעצמותיי. העשייה הציבורית שלי בחיל-האוויר, במשטרה ובעירייה - ביניהן ובין הפוליטיקה המרחק הוא עצום. אני אמשיך לעזור לעיר כי אני אוהב את באר שבע, והשקעתי עשר שנים חשובות מחיי במקום לעשות לביתי".
מה שבמיוחד ריגש אותו ביממה האחרונה, היה מפגש עם אחת התושבות, סבתא לנכדים, שחיבקה אותו ופרצה בבכי: "היא אמרה - אף אחד לא מבין למה עשו לך את זה. הייתי צריך להרגיע אותה - זה לא סוף העולם". אבל טרנר לא נוקם או נוטר: "כנראה זה רצון הציבור, דבר שאני לא הבנתי - כפי שלא הבינו גם מאיר ניצן וצבי צילקר. כולם נסחפו באווירה הכללית בעולם של החלפת הוותיקים המנוסים בצעירים, גם אם הם חסרי ניסיון".
ועדיין, הוא מתקשה להשלים עם תפישת התושבים את עירם כלא נקייה: "אולי הייתי יכול לשפר את המצב במחיר של תוספת מאות עובדי
ניקיון. לא עשיתי זאת מפני שבאותו הזמן נאבקתי להיפטר מהגירעונות הכבדים, גירעונות שלא אני יצרתי. גיליתי שלתושבים חשוב יותר הניקיון מאשר כיסוי הגירעון - גיליתי זאת מאוחר מדי".
טרנר ציין כי כל מי שזוכר את באר שבע לפני עשור, היום יהיה מוכרח לשייך את השינויים שחלו לעשייתו: "רוביק צריך להשלים את הפרויקטים שנותרו באמצע הדרך - פארק ההיי-טק, פארק נחל באר-שבע, האצטדיון, מוזיאון הילד ופארק המדע".
לסיום, הוא אומר, "אין ספק שהעבודה של ראש עיר היא נטל כבד ומחויבות יום-יומית. מבחינה זו - נעשה לי קל יותר. יהיה לי זמן לנכדים, לספר שאני כותב על שירותי בחיל-האוויר ובמשטרה, ולאיב"ה (ארגון השוטרים הבינלאומיים). אשתי והבנים חשו גם הם הקלה, משום שבעבר היו בדעה שמספיק; יש דברים אחרים מלבד טלפונים באמצע הלילה על ריחות בשכונה, אשפה ופגר של חתול". הוא נאנח: "אלה הם החיים".