צעירים חסרי מעצורים
העונה השנייה של "סקינס", סדרת הנעורים הבריטית, מוצלחת ביותר אבל גם מכילה זעם וגועל אמיתיים. ולמרות שהיא לא אומרת כל מה שהיא רוצה לומר, מירב קריסטל נהנתה מכל רגע
"נהגתי להביא לך קפה ובייגל,
אבל אף פעם לא היה לך זמן בשבילי.
חלמתי שיום אחד תאמר 'היי נערה,
הבייגל הזה ממש נהדר',
ואז הגיע היום בו אוסאמה פוצץ אותנו,
ועכשיו אתה יודע מה אני מרגישה".
אם גיל הנעורים יכל לשיר, אלה היו מילותיו. אבל הוא לא, ולשם כך בדיוק נוצר "אוסאמה - המחזמר", המספר על הפלת צמד מגדלים בקצה גן העדן הפיננסי, על ידי נבל בשם אוסאמה בן פיג'מה. זה אולי מחזמר פיקטיבי, אבל הוא מתאר מאורע ממשי: אהבת נעורים נכזבת. וכן, גם את הפיגוע במגדלי התאומים. המחזמר המבריק מופיע דווקא בפרק השני והפחות טוב, בעונה השנייה של "סקינס" ששני פרקיה הראשונים שודרו אתמול (ד') ברצף ב-yes stars.
סקינס 2. לא מתחנפת, לא עמוקה
פחות טוב כי הסיפור המרכזי בו הוא על נערה מטורפת, רוע מוחלט שמבקש לעצמו את אהבתו של מקסי כוכב המחזמר הבלונדיני, אותו היא נוהגת לצלם באובססיביות. לשם כך, היא מוכנה להפליל את המורה המטרידן לדרמה דווקא על הטרדה שלא ביצע, לקשור את אמה הנכה למיטה, לגרום למישל, כוכבת המחזמר להתקף הקאות כי היא במילא רזה, ולשכב עם חברו הטוב של מקסי, אנואר, רק כדי להביט בתמונה של מקסי בעת האקט.
מקסי מ"סקינס". מכף רגל ועד בלונד
זו עלילה משומשת ומוקצנת, חד מימדית מכדי להיות סימבולית, ולא אופיינית ל"סקינס". אבל השורות שלמעלה, מהמחזה שבמרכז הפרק, בהחלט אופייניות לה. ועצם היות מקסי הומו מכף רגל ועד בלונד, היא דוגמא נוספת לפרישת העלילה המקורית שלה.
מרחק נגיעה
"סקינס" היא סדרת נעורים לא אמריקאית, לא רק משום היותה בריטית, אלא בעיקר מפני שהיא מכילה זעם וגועל אמיתי, כמו גם כיף וחברות אמיתית, והיא אינה עוד מלודרמת אופרת סבון מופרכת כמו מקבילותיה מובנות המבטא.מתחת לעלילה המרכזית בפרק, מסתתרת "סקינס" הישנה, שמתגלה בסיפור המשנה, על מישל וטוני. מישל, חברתו לשעבר של טוני, מנסה להתקרב אליו אחרי שעבר תאונה, למרות שקודם לתאונה הוא היה אליה חלאתי במיוחד. טוני, פגוע הזיכרון והמוטוריקה, אוהב אותה ומתרחק, מתקרב אליה ודוחה אותה. ממש כמו פעם. סיפורים מינוריים חודרים עמוק, ובכך "סקינס" מתמחה.
טוני, פגוע הראש ב"סקינס". דרך טובה לסרס אריה
סיפור המשנה של המשנה, על אוננות היתר של אנואר, וההרגל שלו למנות את סרטי יו גרנט כתרופה לעיכוב שפיכה מוקדמת, גם הוא טיפוסי לה. וכך גם ההערה שלו שהוא תמיד מגיע לפורקן לפני שהוא מגיע לסרט "רווק פלוס ילד", בו שיחק כילד אחד מכוכבי הסדרה (ניקולס הולט, שמגלם את טוני).
"סקינס" לא מתביישת להצחיק, לדחוף מראה בפרצופם של צופיה ולגמור מוקדם מדי. היא כן צריכה להתבייש בהפגנת ידע רב מדי בסרטיו של יו גרנט, אבל גם על הפגם הזה אמחל לה.
בעונה הראשונה שלה, כל פרק הוקדש לדמות אחרת, אבל בעונה השנייה, קלפי העלילה חולקו בצורה פחות מוגדרת. הפרק הראשון של העונה השנייה, נחלק בין שניים. טוני, פעם הנער הכריזמטי ביותר בבריסטול, חובב פילוסופיה ובנות, שמתייחס לחברה שלו כמו אל טישיו ואל החבר הטוב ביותר שלו כמו אל פרויקט, מאבד בבת תאונה אחת מזוהרו.
בסוף העונה הקודמת הוא נדרס באכזריות, ועכשיו הוא מתאושש מפגיעה מוחית, שהפכה אותו למאותגר מוטורית, מילולית ומינית.
החבר היחיד שנותר לו הוא מקסי, שחולק עם טוני את הפרק, בסיפור על אביו פועל הבניין שמשלים עם העובדה שבנו לא יהיה אף פעם פועל בניין כמוהו. אלא אם יאלץ לגלם אחד כזה באיסט אנד.
פגיעה מוחית היא דרך טובה לסרס אריה ולבדוק כיצד הוא משיב לעצמו את רעמתו. פועל בניין כמשל היא דרך רבת קריצות להציג את קבלת הבן על ידי האב בלי לומר אף מילה על הומואיות. כזאת היא "סקינס". אף פעם היא לא אמיתית לגמרי, אבל תמיד היא אמיתית מדי.
("סקינס", ד' ב-22:00; שני הפרקים הראשונים לעונה 2 בשידור חוזר, שבת ב-20:00, yes stars 1)
