על מדע ועל ריח
הריח נחשב לחוש הפחות מפותח אצלנו, אבל מחקרים עדכניים מגלים כי אנחנו יכולים לנווט באמצעותו, לבחור בן או בת זוג ואפילו לאתר נטייה מינית. מחקרים שיגרמו לנחריים שלכם להתרחב
חוש הריח הוא כנראה החוש הכי פחות מוערך על ידי בני אדם. הריח נתפס כאח החורג של חושי הראייה והשמיעה, ובמידה רבה של צדק. הייצוג של הריח במוח (בעיקר בקליפת המוח המוטורית והסנסורית-מוטורית) קטן יחסית לזה של חושים ואיברים אחרים. מבין החושים השונים נחשב הריח להכי פחות מפותח אצל בני אדם, שריד חייתי שאיבד מחשיבותו, דבר שהוביל בעבר להתעלמות כמעט גורפת ממנו על ידי מדענים. אבל בשנים האחרונות המגמה משתנה, ומחקרים מהעת האחרונה מראים שחוש הריח הרבה יותר חשוב ממה שחשבו בעבר ומשמש אותנו כל הזמן.
חוש הריח נחשב בעיניי רוב האנשים לאזוטרי, משהו שסופרים ומשוררים כותבים עליו (או מבקרי מסעדות אניני טעם) אבל לא כאמצעי שימושי לחיי היום יום. אצל רוב בעלי החיים חוש הריח חשוב ביותר לזיהוי אוכל, טורפים ובני זוג ומהווה את החוש החשוב ביותר, כזה שמאפשר להם לתקשר עם אחרים, לפרש את התנהגותם ולשרוד בסביבה עוינת.
לכל אחד מאיתנו יש ריח ייחודי רק לו, הנקבע גנטית. הזהות הריחנית הזו משולבת ביכולת שלנו להבחין בין ריחות שונים. רבים לא מודעים לכך, אבל בני אדם מסוגלים להבחין בין 10,000 סוגי ריחות שונים, מריחו הנעים של פרח רענן ועד לריחו המבחיל של בואש במצוקה. לבעלי חיים אחרים יש רגישות גדולה יותר לריחות. כלבי גישוש למשל, ידועים ביכולות ההרחה המופלאות שלהם. יש להם פי 300 תאים הרגישים לריח באפם והם מסוגלים להריח תא עור בודד של בן אדם שנמצא בשדה פתוח (בני אדם משילים תאי עור ומצמיחים חדשים כל הזמן), או לעקוב אחרי ריח שמישהו השאיר אחריו גם אחרי כמה ימים. לכלבים ועכברים יש אפים ארוכים יותר, עם שטח פנים גדול יותר, ויש להם מערכת מיוחדת שמנקה ומחממת את האוויר הנכנס. כלבים גם מרחרחים הרבה יותר מהר מבני אדם, מה שיכול להסביר למה הם כל כך טובים בלעקוב אחרי ריחות.
בני אדם מבחינים בריחות רבים בצורה מודעת, אבל יש גם ריחות רבים שהם אינם מודעים אליהם ומשפיעים על התנהגותם, רגשותיהם ותחושתם כלפי אחרים. אחת הסיבות המרכזית לכך שאנחנו ממעיטים בחשיבותו של הריח היא שרבות מהשפעותיו אינן מודעות. אבל מתברר שלריח יש תפקיד חשוב בבחירת בני זוג, הוא יכול לעזור לנו להבחין בין קרוב לזר, בין גבר לאישה ואפילו בין הומוסקסואלים להטרוסקסואלים. נקל לראות איך הדברים הללו עוזרים להישרדות שלנו ולרבייה, ומכאן חשיבותו האבולוציונית של הריח. לפני שניכנס לכל ההשפעות הללו, חשוב להבין איך אנחנו מעבדים ריחות.
בקצה האחורי של האף יש איזור קטן שמורכב מיותר מ-12 מיליון קצות עצבים שמהווים את הקשר בין העולם החיצוני למוח. כשאנחנו שואפים מולקולות שנושאות ריח מסוים, המולקולות הללו נקשרות לחלבונים מיוחדים הידועים כקולטני חלבונים. הקשירה הזו מובילה לשליחת איתות חשמלי שמגיע למוח, קצת מאחורי האף עצמו. בשלב הבא, המסר מועבר לקליפת המוח, אזור במוח שאחראי לעיבוד רגשות והתנהגויות.
על ארבע, בשדה, בחיפוש אחר שוקולד
מדענים גילו לאחרונה עד כמה רגישים בני אדם לריחות. מחקר שנעשה לא מזמן חשף שריח לבדו יכול לעזור בניווטים. המחקר כלל 16 נשים ו-16 גברים שלבשו כיסויי עיניים ואטמי אזניים, ונתבקשו לזחול על ארבע בשדה פתוח ולנסות למצוא חבל שהיה מצופה בשוקולד. שני שלישים מהנבדקים מצאו את המסלול המפותל באורך 10 מטרים שהוביל לשוקולד. הם עשו זאת על ידי רחרוח בזיג זג בדיוק כמו שכלבים נוהגים לרחרח. בניסוי נוסף, התאמנו נבדקים על אותה משימה במשך שלושה ימים, שלוש פעמים כל פעם. לאחר האימונים הללו הם קיצרו את משך ההגעה לשוקולד מ-10 דקות ל-3 וחצי דקות, ועשו זאת במסלול מדויק יותר. הם עשו זאת על ידי הגדלת מספר הרחרוחים. מסקנה: אפשר לאמן את חוש הריח שלנו כדי לשפר את יכולת הניווט.
ניגודים גנטיים נמשכים
ריחות של גברים ונשים נבדלים אלו מאלו בגלל יחס שונה בין הורמוני המין, שגורמים למינון שונה של הפרשות מבלוטות הגוף. הריחות שמועברים למוח מעובדים בעיקר על ידי המערכת הלימבית, שמווסתת רגשות בני אדם; האמיגדלה, שמווסתת רגשות כמו פחד ותוקפנות; וההיפוקמפוס שאחראי על הזיכרון. נשים רגישות יותר מגברים לריחות. מה שמעניין הוא שהן רגישות הרבה יותר בזמן הביוץ, והרגישות הזו יכולה לעזור בבחירת בן זוג.
במחקרים שנעשו לאחרונה הריחו נשים חולצות טי-שירט של גברים שהתבקשו ללבוש את החולצה למשך יומיים ברציפות (כולל בשינה) ללא מקלחת וללא שימוש בדאודורנט. הנבדקות נתבקשו לציין לאלו ריחות הן הכי נמשכות. באופן כללי, נשים נמשכות לריחות של גברים שמבחינה גנטית שונים מהם (כפי שנמדד על ידי MHC, מערכת גנים בעלת תפקיד חשוב במערכת החיסונית). הסיבה לכך היא ששונות גנטית בין שני בני הזוג מובילה לילדים עם גנטיקה מעורבת יותר, ולמערכת חיסונית חזקה יותר. נשים שהיו בשלב הביוץ חשו משיכה חזקה יותר לגברים השונים מהן גנטית בהשוואה לנשים שלא בייצו. גם גברים שהריחו חולצות טי שירט של נשים הראו נטייה דומה, אם כי היא הייתה חלשה יותר, דבר המרמז על ברירה מינית חזקה שפועלת בעיקר על נשים (מחקרים שבחנו את הנושא דרך דגימות ריח מבית השחי השיגו תוצאות דומות).
מחקר אחר מצא שריחות יכולים לעזור לנו לזהות אפילו נטייה מינית של בן אדם. במחקר נתבקשו גברים ונשים בעלי נטיות הטרוסקואליות והומוסקסאוליות ללבוש רפידה מצמר גפן תחת בית שחיים למשך 3 ימים רצופים. 80 מתנדבים שלא ידעו על הנטייה המינית או את מין הנבדקים הריחו את הרפידות ונתבקשו לומר מה מריח הכי טוב. גברים ונשים הטרוסקסואליים ונשים לסביות העדיפו את הריחות של גברים ונשים הטרוסקסואליים וגם של נשים לסביות אבל לא את אלו של גברים הומוסקסואלים. גברים הומוסקסואלים העדיפו את הריח של הומוסקסואלים אחרים. להומוסקסואלים יש מסתבר ריח שונה, והסיבות לכך עדיין לא ברורות לגמרי.
לסיכום, נראה שהמחשבה שחוש הריח אינו חשוב אצל בני אדם שגויה. נראה שריחות מהווים אינדיקטור חשוב לקשרים עם אנשים אחרים ויכולות לעזור לנו בתקשורת איתם, גם אם בחלקם הגדול איננו מודעים להם.
המאמר המלא התפרסם בבלוג של גיל גרינגרוז
לפנייה לכתב/ת 
