שירים מעולם חשוך

"כמה חן יש בכם", מחייך אביתר בנאי לקהל שלו, המצטרף אליו בשיר "כלום לא עצוב". זה באמת קהל מלא חן, שיודע אינטואיטיבית מתי להיות קשוב ומתי נלהב. ההופעה התחילה קצת אחרי חצות והסתיימה בשתיים ורבע לפנות בוקר. "אני מקווה שנַחְתם בצהריים", אומר בנאי ובהמשך מסביר את פשר הנימה השקטה והמהורהרת שנספחת לביצועים: "הרבה מהשירים בהופעה הזו נוכחים מתוקפו של הלילה, שירים מתוך העולם החשוך, אבל עכשיו אנחנו נרים את זה".

"כמה חן יש בכם". בנאי (צילום: דנה קופל)

"אנחנו" זה בנאי עצמו, שמנגן בפסנתר ובגיטרה אקוסטית, אמיר צורף בגיטרה החשמלית ודניאל זמיר – וירטואוז סקסופון בעל שם עולמי. בשלב הזה הם מבצעים את "יש לנו את כל הזמן": צורף מכניס חשמל ואנרגיות, זמיר מאריך בסקסופון שגובר על הגיטרה ועל הפסנתר המאויש בבנאי. "אביתר בנאי - קדוש", נפעם זמיר כשהוא עוזב את הבמה אחרי שנכח בשלושת השירים הראשונים. "הוא עוד ישוב", מבטיח בנאי.

חתיכות של אור

בינתיים צורף ממשיך לצרף לשירים את מגע הגיטרה הפראית שלו, שהוא שולט בה בהבעה רצינית-חולמנית. בנאי עדיין נמצא בהלוך הרוח הנגזר משעת ההופעה. "בתוך הלילה יש חתיכות של אור", הוא אומר, "קשה להאמין בזה, אבל כשאני מנגן אני מרגיש שיש חתיכות של אור בתוך הלילה. ככה גם בשיר הזה". ואז הוא שר את אחד משיריו החדשים, "לילה כיום יאיר", עובר לשיר ישן יותר "תחרות כלבים" וממשיך ל"פקק תנועה".

"חתיכות של אור בתוך הלילה" (צילום: דנה קופל)

צורף מצטרף בשירה ושר בקול נמוך שנותן קונטרה לקול הגבוה של בנאי. אחר כך צורף שר את "מנגינה יקרה" של בנאי, ובסוף בנאי מוסיף את קולו ושניהם שרים בהזדהות "בואי אלי מנגינה יקרה. בואי אלי, בואי אלי". צורף עוזב, ובנאי נותר לבד עם הפסנתר ושר את "אבות ובנים". זהו השלב שבו הקהל, שעד אז האזין בדריכות, מצטרף אליו בפעם הראשונה.

כשהוא מבצע את "כשזה עמוק" (של ענבל פרלמוטר וקורין אלאל), הקהל מיוזמתו שר באופן מושלם את הקול השני של השיר. זה היה יפה עד דמעות. לאחר מכן בנאי מבקש "לנצל את ההזדמנות ולעשות עוד שיר שהוא לא שלי". ואז הוא מספר על הערב הקודם, שבו שר במופע המחווה לשלמה גרוניך את "שיר אהבה טרי", והנה הוא משחזר את זה, שר בעדינות ילדותית את המילים של גרוניך, "בואי ילדה, בואי עכשיו", כאילו הוא כתב אותן.

מכה על לבו