ההסלמה בדרום: הכדור בידי ישראל

חמאס הסלים אתמול בצורה ניכרת את ירי הרקטות לשטח ישראל, הסלמה שבאה לידי ביטוי בכמה מובנים: כמות הרקטות - 15, הסוגים והטווח (4 מהרקטות שנורו היו מדגם ארוך טווח המכונה "גראד"), וגם בכוונה הברורה של היורים לגרום לאבידות ולנזק. בשבוע האחרון הירי היה לא סדיר וכוון לשטחים פתוחים, אבל היום החליטו בחמאס לעלות מדרגה נוספת בסולם - ואין ספק שמדובר במהלך מחושב.

האם ההסלמה בירי החמאס מסמנת את קיצה של הפסקת האש ברצועה? לא בהכרח. הן ישראל והן הנהגת חמאס עדיין מעוניינות מאוד

בהמשך הרגיעה. זה לא עניין של הערכה - דוברי חמאס אומרים זאת בפה מלא בהצהרות לתקשורת. גם ההערכות המודיעיניות מצביעות על כך שחמאס מעוניין בהמשך הרגיעה לפחות עד ל-19 בדצמבר.

במועד זה, כך טוען חמאס, צריכה הפסקת האש לחול גם על הגדה ואם לא - תוקפה יפוג. מצרים וישראל טוענות שאין תנאי כזה בהבנות שתיווכה מצרים ואשר הוליכו לרגיעה, אבל חמאס בשלו. מכל מקום, עד דצמבר רוצה גם חמאס בהמשך ה'תהדייה', אלא שלא בכל תנאי.

חמאס מעוניין ברגיעה בתנאי שהיא תתנהל על פי העקרונות שהארגון – והארגונים האחרים ברצועה – הסכימו עליהם. אם ישראל תקבל תנאים אלה, תמשך הרגיעה. אם לא, מוכנה הזרוע הצבאית של חמאס יחד עם ועדות ההתנגדות והג'יהאד האיסלאמי לחדש את הלחימה בהיקף מלא. כך לפחות אומרים דוברי חמאס בפומבי. זה סוג של הליכה תקשורתית על הסף, אבל אין להוציא מכלל אפשרות שבחמאס מתכוונים לכל מילה.

חמאס דורש: פתיחת מעברים והפסקת פעילות נגד חמושים

חמאס מציב כמה תנאים להמשך הרגיעה: ראשית, פתיחה רצופה של המעברים בין ישראל לרצועה לתנועה חופשית ומלאה של כל סוגי הסחורות והדלקים. הפסקת העברת הסחורות במעברים, שעליה מחליט שר הביטחון ברק כשחמאס מפר את הרגיעה, מטרידה מאוד את הממשל העזתי וגורמת לו נזק רב. הוא רוצה ללחוץ על ישראל להשאיר את המעברים פתוחים ללא קשר למצב בשטח.

בנוסף, דורש חמאס הפסקת פעולות הסיכול של צה"ל נגד חמושים פלסטינים המתקרבים למרחק של כמה מאות מטרים מהגדר המקיפה את הרצועה (מה שמכונה בצה"ל ה'פרמטר הביטחוני'). עוד מעוניין חמאס בהפסקת הפעילות האווירית הישראלית נגד צוותי השיגור של רקטות ומפעילי מרגמות לפני בזמן או אחרי הירי.

מדברים שאמר שר הביטחון, אהוד ברק, בביקורו היום בשדרות אפשר להבין שגם ישראל מעוניינת ברגיעה. אם שר הביטחון רצה הוכחה הוא קיבל אותה היום כאשר תושבי שדרות וראשי המועצות באזור אמרו לו במפורש שהרגיעה מועילה ונחוצה להם.

אבל גם לישראל יש תנאים להמשך הפסקת האש: ראשית, הפסקת הפעילות של חמושי עזה במרחק של כמה מאות מטרים מערבית לגדר. בפעילות זו בונה חמאס תשתית לביצוע חטיפות ופיגועים בשטח ישראל, והיא גם נועדה להקשות על צה"ל להיכנס לרצועה.

ישראל אף אינה מסכימה להמשך המצב הנוכחי שבו חמאס מטפטף רקטות ומרגמות לתוך שטח ישראל. אמנם אין אבידות רבות וגם הנזק הוא מועט, אבל ישראל אינה יכולה להסכים שאזרחיה יחיו בחרדה מתמדת. מדברי שר הביטחון עולה שאם לא יתמלאו תנאים אלה - צה"ל יפעל בעוצמה גוברת והולכת. אופי התגובה יבוא כנראה לדיון בקבינט בשבוע הבא.

הסיבה להסלמה: לחץ על ישראל לקבל את תנאי חמאס

הסיבה המיידית להסלמה בירי אתמול היא רצון לנקום על האבידות שהחמושים הפלשתינים ספגו ביומיים האחרונים. אבל המטרה העיקרית לירי הכבד והמכוון היא ללחוץ על ישראל לקבל את התנאים שחמאס הציב. סיבה נוספת: להרתיע את ממשלת ישראל מיישום המדיניות הביטחונית שעל פיה פועל צה"ל בהקשר העזתי.

חמאס מנסה ליצור 'מאזן אימה' מול מדינת ישראל כשהוא מאותת: אם צה"ל יפגע בחמושים שלנו סמוך לגדר ובתוך שטח הרצועה - אזרחים ישראלים בדרום ישראל יחיו בפחד וחרדה מתמידים והלימודים בבתי הספר יפסקו.

הירי תלול המסלול של חמאס הוא גם אמצעי לחץ על מצרים לפתוח את מעבר רפיח ולשחרר את אנשי חמאס העצורים אצלה. חמאס גם מנסה ללחוץ באמצעות מצרים על אבו מאזן לשחרר מאות מאנשיו שנעצרו בגדה בידי כוחות פתח. בידי חמאס אין כרגע מנוף לחץ מיידי על אבו מאזן לשחרר את העצורים, אבל בעזה יודעים שמצרים יכולה להשפיע על יו"ר הרשות. ההסלמה בירי לעבר שטח ישראל נועדה להכניס את מצרים לפעולה.

בעיקרון זה דומה למה שקורה על שולחן ביליארד: ירי תלול מסלול לעבר ישראל מביא לסגירת המעברים בין ישראל לרצועה; האוכלוסיה הנמצאת במצוקה פונה למצרים כדי שזו תספק את צרכיה ותאפשר מעבר החוצה. פעמים השנה נאלצו שוטרים מצרים לירות לעבר פלשתינים ששעטו לעבר ציר פילדלפי ומעבר רפיח. מצרים מעוניינת להימנע ממצבים כאלה ולכן יש לה אינטרס למנוע לחימה פעילה בין ישראל לחמאס.

נראה מסובך? קצת הזוי? בוודאי. אבל זו המציאות באזורנו. כשהערבים רבים, היהודים חוטפים. אין ספק שההסלמה בירי נועדה לא רק ליצור מאזן אימה עם ישראל כדי שתקבל את הגירסה החמאסית לרגיעה, אלא גם ללחוץ על מצרים וגם על אבו מאזן.

הכדור עכשיו בידי ישראל. כמעט בטוח שישראל תבליג על ההסלמה בירי אתמול, וסביר גם להניח שחמאס ובעלי בריתו יפסיקו לירות ולשגר.

ישתרר שקט, אבל אז תגיע שעתו של המבחן הקריטי: איך ינהג צה"ל בפעם הבאה כשיזהה תנועת חמושים פלסטינים במרחק של כ-100 מטרים מגדר המערכת? ומה יעשה צה"ל כאשר יאתר בשיתוף פעולה עם שב"כ מנהרה הנחפרת לכיוון שטח ישראל, לא הרחק מגדר המערכת?

אם צה"ל ימשיך לפעול על פי המדיניות הנוכחית, כלומר יסכל התבססות והיערכות חמאס לאורך הגדר, אפשר להעריך שהרגיעה תגיע לקיצה בקרוב. אבל יתכן גם שחמאס והארגונים החמושים האחרים יחליטו שהרגיעה חשובה להם יותר מהקמת קו הגנה ומתקפה קדמי לאורך גדר המערכת, ואז צה"ל לא יצטרך לפעול. רק בעוד כשלושה ימים אפשר יהיה להעריך אם הרגיעה תימשך לפחות עוד כמה שבועות, או שכבר נפחה את נשמתה.