שתף קטע נבחר

ציפורי השיר ששינו את העולם

מה כל כך חשוב בארבע ציפורי שיר, ממין פרושים, שמציגים אותן החל מהשבוע במוזיאון המדע בלונדון? ובכן, הן הציפורים שראה דרווין באיי הגאלאפגוס, והן שגרמו לו להגות את תורת האבולוציה

ארבע פוחלצים של ציפורי שיר ממין "פרושים" מוצגים החל מהשבוע במוזיאון הטבע של לונדון (Natural History Museum). הציפורים, קטנות ואפרוריות, אינן מרשימות בדמותן, אבל הן המוצג החשוב והמרגש ביותר בתערוכה שנפתחה, לציון פתיחת אירועי "שנת דרווין" בעולם. אלו הן הציפורים שראה חוקר הטבע בן ה-26, צ'רלס דרווין, במסעו הראשון לאיי הגאלאפגוס, ב-1835. הגיוון המורפולוגי שגילה דרווין באותן ציפורים, והשוני בינן לבין ציפורים מאותו מין שראה בדרום אמריקה, הם שהובילו אותו למסקנה שהמינים בטבע לא שומרים על אחידות לאורך הדורות, אלא משתנים מדור לדור. היה זה הצעד המשמעותי הראשון בדרך שהובילה את החוקר האנגלי לניסוח התיאוריה ההתפתחותית (אבולוציה), ששינתה ללא הכר את תפיסת המדע בנוגע להתפתחות החיים על פני כדור הארץ.

 

דרווין הגיע לאיי הגאלאפגוס, כ-1000 קילומטרים מערבית לאקוודור, על סיפונה של האונייה האנגלית "ביגל". באותן שנים היה נהוג לצרף מדענים למסעות המחקר, שמומנו על ידי הכתר הבריטי ומטרתם הייתה למפות את כדור הארץ ולהעצים את נוכחותה של האימפריה ב"עולם החדש". במהלך המסע חקר דרווין, שקיבל את הכשרתו כביולוג מאוניברסיטת קיימברידג', מאובנים ובעלי חיים שונים ברחבי דרום אמריקה. עם הגיעו לאיי הגאלאפגוס, הבחין החוקר הצעיר בתופעה מעניינת. לא פחות מ-13 מינים שונים של פרושים חיו על ארבעת האיים. המינים השונים נבדלו זה מזה באורך המקור וצורתו, כמו גם בסביבת המחייה שלהם. התצפיות שערך דרווין על אותם פרושים, הובילו אותו למסקנה כי עליו לקבל את הנחותיו של הביולוג ז'אן בפטיסט דה-לה-מארק, כי מינים שונים של בעלי חיים לא שומרים על יציבותם לאורך הדורות וכי שינויים מורפולוגיים מתרחשים.

 


פרושי דרווין. ציפורי שיר קטונות ששינו את העולם (צילום: AFP)

 

ב-1836 חזר דרווין לאנגליה אחרי מסע של 5 שנים על סיפונה של ה"ביגל". הוא ביקר באפריקה המערבית, בדרום אמריקה, באוסטרליה וחזר דרך אפריקה המזרחית. הוא הביא איתו מהמסע אוסף מרשים של בעלי חיים ומאובנים אותם הפקיד לשימור במוזיאון הטבע של לונדון. אוסף זה שימש את דרווין ב-22 שנות מחקר, שבאו בעקבות המסע עם ה"ביגל" והסתיימו בחיבורו ההיסטורי "מוצא המינים". אוסף זה משמש עתה בסיס לתערוכה החדשה, המציינת את פתיחתה של שנת דרווין ברחבי העולם. בשנה האזרחית הבאה (2009), יציינו בעולם 200 שנה להולדת האיש ו-150 שנה לפרסומו של הספר שהפך אותו לאחת הדמויות המהוללות והמושמצות בתולדות המדע.

 

התערוכה החדשה מציגה, לצד הפרושים המפורסמים, שיחזור של חדר העבודה של דרווין; איגואנות ירוקות וצפרדעים מקורננות מאיי הגאלאפגוס, שיוצגו חיים; תרשים בכתב ידו של דרווין, המציג את התפתחותם של כמה מינים מאב קדמון אחד; קטעי יומן ומכתבים ועוד. "שנת דרווין" תיפתח באופן רשמי ב-1 בינואר 2009, כשב-12 בפברואר יציינו את יום הולדתו ה-200 וב-24 בנובמבר 150 שנה להופעת "מוצא המינים". אוניברסיטת קיימברידג', בה התחנך המדען הדגול, החלה את החגיגות מוקדם והעלתה כבר באפריל את כל כתביו של דרווין לאתר אינטרנט, הזמין ופתוח לכולם. עתה מצטרף גם מוזיאון המדע בלונדון לחגיגות המוקדמות, ופותח את האוסף שלו לקהל הרחב.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מבקרת בתערוכה תוהה לגבי האב הקדמון של הקופים ושלנו
צילום: AFP
מומלצים