"תחתית שוק התעסוקה - שוק עבדים מודרני"

אפליה בקבלה לעבודה, פערי שכר בין גברים לנשים, העסקה ללא חוזה, הלנת שכר, היעדר הפסקות סדירות, אי תשלום שעות נוספות, הטרדה מינית, יחס משפיל, מעקב אחרי עובדות ועוד, הן תופעות המאפיינות העסקה פוגענית. דו"ח מיוחד חושף היום את מצב העובדות בשוק תעסוקה מעורער

"אין כזה דבר הפסקה.. מקליטים אותך..את לא קמה לפיפי.. אם צריך משהו צריך להתחנן. זאת לא עבודה קבועה. כל יום המנהל יכול להחליט שיש חוקים חדשים. זה שוק עבדים מודרני" כך עולה מעדותה של שני, עובדת שהתראיינה לדו"ח ראשון בישראל המתייחס לתופעה הכוללת של העסקה פוגענית ומערערת כלפי נשים.

הדו"ח - "עובדות בשוק תעסוקה מעורער", יחשף היום בכנס של 'מרכז מהות', שידון בחיבור בין צדק תעסוקתי לרווחיות עסקית , הדו"ח מתבסס על עדויות של נשים שנחשפו להעסקה פוגענית ומציף לראשונה את המאפיינים של תופעה זו. לצד העדויות הקשות , מוסיף הדו"ח ניתוח נוקב על מאפייני שוק התעסוקה הניאו-ליברלי בישראל המעודדים אפליה של עובדות, ניצול והשפלה כלפיהן והפיכתן לתלויות במשרות בעלות תנאים פוגעניים, מתעללים ומשפילים מפחד שיישארו ללא מקור הכנסה עבורן ועבור ילדיהן.

מנתוני הלמ"ס המצוטטים בדו"ח: "בשנים האחרונות חלה עלייה עקבית בהשתתפותן של נשים בכוח העבודה האזרחי: משיעור השתתפות של 29.7% ב-1970 לשיעור של למעלה מ-50% ב-2008. על אף העלייה המרשימה בשיעורי ההשתתפות של נשים בכוח העבודה בעשורים האחרונים, אופן ההשתלבות שלהן הוא בלתי שוויוני: הן מהוות 60% מבין המשתכרים עד שכר מינימום, כשמרביתן מועסקות כשכירות ומרוכזות במקצועות "נשיים" המאופיינים בשכר נמוך יחסית. בהמשך לכך, שכרן של נשים נמוך לרוב משכרם של הגברים- ב- 2006 השכר החודשי של נשים היווה בממוצע 63% משכר גברים. פערים אלה, אף הקצינו והעמיקו בעקבות השינויים הנרחבים שחלו בחברה ובכלכלה הישראלית בעשורים האחרונים".

העסקה פוגענית כוללת רצף של פרקטיקות מערערות ומשפילות, בין השאר: אפליה בקבלה למקומות עבודה, פערי שכר בין גברים לנשים, העסקה ללא חוזה עבודה, הלנת שכר, היעדר הפסקות סדירות, אי תשלום שעות נוספות, הטרדה מינית, יחס מתעמר ומשפיל, תחקור פולשני ואגרסיבי בראיונות עבודה, העסקה זמנית ללא יידוע העובדת מראש, העסקה בשעות עבודה לא קבועות לפי צורכי המעסיק, העסקה לא רציפה, הגדרות תפקיד משתנות ומטושטשות, מעקב אחרי עובדות באמצעות הקלטה או מצלמות, ועוד.

"הוא נכנס לכזה טירוף... הוא הרשה לעצמו לצעוק 'אני משלם לך משכורת ויש הרבה כמוך שמחפשות עבודה'. מספרת רינת, אחת מ- 46 נשים שראיונות עומק איתן מופיעים בדו"ח.

"המחקר והעדויות של הנשים מעידים כי המדינה מעניקה חירות למעסיקים לנהוג כרצונם בעובדות, כולל באופנים מבזים: מפיטורין חוזרים ונשנים על ידי אותו מעסיק, הלנת שכר, שכר עוני והטרדה מינית שיטתית ועד מעקב אחריהן, קללות והשפלות" מסבירה יערה בוקסבאום, חוקרת וכותבת הדו"ח מטעם 'מרכז מהות', "אמנם יש חקיקה חלקית נגד חלק מהפגיעות כלפי עובדות, אך ממילא לא אוכפים את החוקים הללו".

"התפקיד שלי היה לקבוע תורים. אחרי שבוע המעסיק דיבר איתי על ניקיון. היה לי קשה לקבל את זה אבל בסוף נכנעתי כי אני צריכה את העבודה". מצוטטת אחת העובדות בדו"ח. "לראשונה אפשר ללמוד מתוך המחקר שלנו על כל המאפיינים של העסקה פוגענית כלפי נשים, שנדונו עד עכשיו רק בצורה חלקית ומפוזרת", מסבירה מיכל דגן, מנהלת 'מרכז מהות'. "הדו"ח הוא צעד ראשון לקראת הפיכת הנושא הזה למרכזי בסדר היום של ארגונים פמיניסטיים וחברתיים ושל מקבלי החלטות בישראל".

סיבה מרכזית לעזיבת העבודה - הטרדה מינית

אחד מממצאי הדו"ח מעיד על כך שהטרדה מינית בעבודה היא אחת מהסיבות המרכזיות לעזיבת נשים את מקום עבודתן, מצב שעלול להתיר אותן ללא כסף לממן אוכל וקורת גג לילדיהן. דגן מוסיפה: "ככל שעובדות הן עניות יותר, תלויות יותר במשכורת הדלה, מצויות יותר בתחתית שוק התעסוקה, כך הן פגיעות יותר להטרדה מינית בפרט ולהעסקה פוגענית בכלל, ומאוימות יותר מהגשת תלונה נגד המעסיק". רינת, אחת מהעובדות המצוטטות בדו"ח מעידה: "זה הופך להיות כתנאי לעבודה. אם אני מתקבלת לעבודה - אז אולי תהיי גם מאהבת? פתאום הבוס בא ונצמד אלי, וזה היה לי כל כך לא מתאים... לא שאני שלמה עם המצב, אבל נשיא המדינה, באמת... אז מה?"

'מרכז מהות'- עמותה פמיניסטית חיפאית המובילה חזון של צדק כלכלי חברתי ומקדמת נשים לעצמאות כלכלית על ידי תוכניות להשתלבות בתעסוקה ולהתפתחות בה, הוא האחראי על חשיפת ממצאי הדו"ח, בכנס על "צדק תעסוקתי ורווחיות עסקית",הכנס נועד לעורר דיון ייחודי בין מעסיקים לעובדות ולארגונים חברתיים כדי לנסות להגיע להבנה משותפת על דרכים למניעת המשך העסקה פוגענית כלפי נשים ולהפוך את שוק התעסוקה למקום המשלב בין רווחיות עסקית לערכים חברתיים.

"אף שהמרחב התעסוקתי נחשב למרחב ציבורי, אין בו ועליו מספיק פיקוח: לא פיקוח פורמאלי באמצעות אכיפת חוקים המגנים על זכויות עובדות ועובדים, וגם לא פיקוח ציבורי מצד הקהל הרחב - צרכנים, לקוחות וספקים. ככלות הכל התרגלנו לא לראות, לא לשמוע ולא לדבר. בכך הפכנו את המרחב התעסוקתי הזה למרחב שקוף ומודחק. נשים המועסקות כך איבדו למעשה את השייכות לקהילה ואת הגנתה". נכתב בדו"ח. "נשים המשתלבות בתעסוקת עוני עושות זאת שלא מרצונן. חוסר הברירה שלהן נובע מסיבות מורכבות, הכוללות היעדר נכסים תעסוקתיים - השכלה, מקצוע, ניסיון, מסוגלות תעסוקתית, זהות תעסוקתית; נסיבות חיים קשות ומשבריות - חשיפה לאלימות, עוני, מחלות, ניצול כלכלי, חברתי ומשפחתי; חוסר במערכות תומכות - סידור לילדים, נגישות, אמצעי ניידות, קשרים חברתיים, רשתות בטחון כלכליות לא מספקות; אפליה - על רקע מגדר, לאום, גיל, מעמד, דת ואתניות; מדיניות כלכלית ניאו ליברלית ותפיסות חברתיות המדגישות רווחיות ומבטאות זלזול בעבודת נשים ובוז וטינה כלפי עניים".

"מטרת הדו"ח היא לחשוף את התופעה כולה, על כל מרכיביה" מוסיפה דורית אברמוביץ' עורכת ומשווקת הדו"ח. "צריכה להיות מודעות ואכיפה אקטיבית של המדינה, והדו"ח קורא לה לקחת אחריות. לחוקק חוק ולאכוף אותו".

"אנחנו מאמינות בצורך ביצירת דיאלוג בין המשתתפים השונים בשוק התעסוקה: מוסדות המדינה, מעסיקים, עובדות, וגם קהל הלקוחות והצרכנית. מסכמת יערה בוקסבאום, רכזת הפרויקט ודו"ח 'עובדות בשוק תעסוקה מעורער'. "זאת בכדי לקדם דפוסי העסקה נכונה ולהטמיע ערכים חברתיים בשוק התעסוקה. ערכים שיאזנו את השיקולים הכלכליים שהם כיום המניע המרכזי בשוק התעסוקה, והם שיוצרים מציאות פוגענית עבור העובדות והעובדים בו".

כנס 'מרכז מהות' יתקיים ביום שני, 17 בנובמבר, בין השעות 16:00-19:30, במוזיאון טיקוטין (המוזיאון היפני), שד' הנשיא 89 , חיפה.

הכנס הפמיניסטי ה-16, והפעם בנצרת

אחד הכנסים בהן ידונו בנסיון למצוא פתרונות למצב, הוא הכנס הפמיניסטי הארצי ה-16, שיתקיים השנה בנצרת. "בחרנו בנצרת כי מדובר בעיר בעלת היסטוריה ארוכה של פעילות פמיניסטית ומאבקים לשחרור ציבור הנשים מסוגי כיבוש ודיכוי שונים: פוליטיים, חברתיים, לאומיים ומגדריים" מסבירה עדי דגן מצוות התקשורת של הכנס.

בכנס ייחשפו לראשונה ממצאי דו"ח המבוסס על מחקר שטח בו מוצג מיפוי ראשון של עשרות ארגונים פמיניסטיים וניתוח של מאפייני הפעילות של השדה הפמיניסטי-ארגוני כיום. יקחו בו חלק מאות פעילות מארגונים וקבוצות פמיניסטיים, בהן ערביות, יהודיות, מזרחיות, אשכנזיות, דתיות, חילוניות, לסביות, טרנסיות ועוד.

הכנס נועד לקיים דיונים בנושאים מרכזיים בעשייה הפמיניסטית ולקבוע את סדר היום

הפמיניסטי והמשך המאבקים לשנים הקרובות. על רקע הפעילות הפמיניסטית העניפה בנושאי עוני ואבטלה בקרב נשים, ועקב המשבר הכלכלי העולמי, יידון הכנס בהמשך ההתנגדות למדיניות הכלכלית של הממשלה; בהרחבת המחאה החברתית נגד המדיניות הביטחוניסטית הצבאית של הממשלה הגוזלת את הביטחון הכלכלי והחברתי של רוב האוכלוסייה; בדרכים נוספות וחדשות למאבק נשים נגד הכיבוש הישראלי בשטחים ונגד אפליית הציבור הערבי בישראל; הרחבת ההתנגדות לשליטה הגברית-דתית בחייהן של נשים, שנותרות עגונות ומסורבות גט, ובבניית הסכמי ממון פמיניסטיים עבור נשים שימנעו את כליאתן בתוך נישואים לא רצויים עבורן.

"למרות שיש הרואים כהישג משמעותי את זאת שבתקופה האחרונה הגיעו מספר נשים לעמדות שילטוניות בכירות, הרי שעדיין מרבית הנשים מתמודדות באופן יומיומי עם בעיות חברתיות הנובעות מאפלייתן", מסכמת דגן."בעיותיהן רחוקות מאוד מפיתרון – אלימות נגד נשים, עוני ואבטלה, דיכוי לאומי וגזענות ועוד".