איסלנד: היעד החם של אירופה

עמי הצפון הנורדי, הרחוק והקר, פיתחו דרכים שונות להתמודד עם חודשי החורף הארוכים והחשוכים שלהם: יש המתמכרים לאלכוהול, יש המצטיינים בהלחנת מוזיקת פופ עממית, יש השוקעים בדיכאון קיומי ושוקלים התאבדות - ויש את האיסלנדים. האומה הקטנה, בת 320 אלף הנפשות, המתגוררת על אי ששטחו גדול פי חמישה מגבולות הקו הירוק, מצטיינת למרבה ההפתעה באירוניה מפותחת מאוד.

האיסלנדים, שמדינתם ניצבת על סף התמוטטות כלכלית כוללת בעקבות המשבר העולמי, אוהבים למצוא דווקא את המשעשע ואת המצחיק בהם עצמם, באחרים, ובמיוחד ברבבות התיירים, הפוקדים מדי חודש את האי המרוחק שלהם, כדי ליהנות מיופיו הטבעי והגיאולוגי הנדיר. כשמוקפים בפלאי טבע נדירים כמו גייזרים, מעיינות חמים, הרי געש, שברים טקטוניים ואורות צפוניים, מתרגלים אליהם. מה גם שבכל רגע נתון קיים הסיכוי – ליתר דיוק הסיכון – שהאדמה תפער את פיה, שזרם לבה רותחת יקבור אותך תחתיו, שרעידת אדמה תגרום לשטפונות. ולכן לאיסלנדים אין ברירה, אלא לחפש את האירוניה בחיים.

התיירים, מצדם, מעניקים לאיסלנדים חומר רב לקומדיות. תושבי האי יכולים לחזור מאות פעמים על האזהרה שהמים החמים, הפורצים כמעט בכל פינה ממעמקי האדמה, באמת חמים, אפילו רותחים. תמיד יהיו תיירים שיבדקו את העניין בעצמם, במו ידיהם, ויגמרו את סיורם באי עם כוויות. שלא לדבר על התיירים שמעדיפים להתעלם מההתרעות שלא לעזוב את המסלולים הרשמיים בפארקים הלאומיים כי אין לדעת איפה מסתתרים בורות עמוקים בשטח. תיירים כאלה פשוט יכולים להיעלם מעל לפני האדמה.

איסלנד שוכנת במרכזו של שבר טקטוני בין יבשות אירופה ואמריקה, שהולכות ומתרחקות זו מזו. התהליך הטבעי הזה קורע את הקרקע האיסלנדית וגורם להתפרצויות וולקניות חזקות והרסניות. מצד שני הלבה הפורצת ממעמקים ממלאת את הקרע בין אירופה ואסיה, וכך איסלנד הולכת ומתרחבת לאיטה, בקצב של שני סנטימטרים לשנה.

מיותר לציין שאסור לשאול את האיסלנדים מה דעתם על אתרי התיירות המדהימים שלהם. הם יגיבו בזלזול ובעיקום אף. עדיף לצמצם את הקשר עם המקומיים רק לשעות הערב והלילה, בפאבים, בברים ובמסעדות השוקקות של מרכז הבירה רייקיָאווִיק.

"גייסיר". כלומר, גייזר איסלנדי (צילום: AP)

קור וחום

איסלנד היא גן עדן עלי אדמות למעריצי טבע ולחובבי ספא, מקום שבו אפשר להירגע באמת מכל לחצי החיים, למרות הרכבות האוויריות מלאות התיירים שמגיעות לאי מכל רחבי העולם, ומגבירות כעת את קצב נחיתתן בשל התמוטטות המטבע המקומי (ראה מסגרת‭.(‬ איסלנד מציעה נופים מרהיבים וריקים - צפיפות האוכלוסין באי עומדת על 3 נפשות לקמ"ר אחד (לא כולל תיירים‭.(‬ יש כאן (עדיין) קרח נצחי, הרים צחיחים, מרחבים אינסופיים וענני אדים חמים העולים מהאדמה. הטבע האיסלנדי פשוט שובה לב.

אחד האתרים המקסימים ביותר באי הוא הלגונה הכחולה, אגם מלאכותי של מים חמים, השוכן על חופו הצפוני של האוקיינוס האטלנטי, דרומית מזרחית לרייקיאוויק. הלגונה הכחולה משתרעת על פני ‭5,000‬ מ"ר, רובה תחת כיפת השמיים כך שבלילות החורף הקרים והארוכים ניתן לרחוץ במים שחומם מגיע עד 27 מעלות צלזיוס, כשהטמפרטורות מסביב יורדות מתחת לאפס, ועל הראש נושרים פתיתי שלג. מענג. שני שלישים ממימי הלגונה הם מי ים מלוחים והשליש הנותר הוא מים חמים שמגיעים ממעיינות בעומק של ‭2,000‬ מטר מתחת לפני האדמה.

המינרלים במי הלגונה, שחלקם ייחודיים לאזור, ידועים בתרומתם הבריאותית לעור. אם תרצו מדובר במעיין נעורים שלצדו פועלים זרמי ג'קוזי ומפלים חמים. כמו בים המלח שלנו, יש גם דליים עם בוץ מקומי, עשיר בחומרים טבעיים, שניתן לכסות בו את הפנים ואת הגוף. בחלק המקורה של הלגונה, שבו ניתן גם לרחוץ מבלי להיחשף לקור החיצוני, ניתן לקבל טיפולים ומסאז'ים למיניהם, וגם לרכוש מוצרי בריאות.

אפשר להעביר בלגונה יום שלם ואפשר גם לעצור בדרך לשדה התעופה הסמוך לפני שעוזבים את האי. במרחק חמש דקות הליכה מהאתר יש אפשרויות לינה ואירוח בתנאים נוחים ומודרניים ביותר. בלגונה עצמה יש מקלחות, אזורי מרגוע, מסעדה, בית קפה ובר. כרטיס כניסה ליום שלם עולה ‭2,800‬ קרונות איסלנדיות, שהיום שוות כ‭80-‬ שקל, אבל לפני הפיחות הגדול היו שוות יותר מ‭200-‬ שקל. הנחות משמעותיות ניתנות לבני נוער ולבני גיל הזהב. כרטיסים אפשר לרכוש גם בבתי המלון ברייקיאוויק, כולל הסעה של 40 דקות לכל כיוון, במחיר משולב של ‭4,400‬ קרונות או כ‭130-‬ שקל. אוטובוסים ללגונה יוצאים מרייקיאוויק כמעט כל שעה.

מי שאינו רוצה להרחיק מהבירה יכול ליהנות משפע של חופים, בריכות ומרחצאות חמים ברייקיאוויק עצמה, ביניהם מרכז הספא המהודר "לאוגאר‭,"‬ שבו שפע של סאונות וחדרי אדים, חדר כושר משוכלל, טיפולי בריאות ויופי ואפילו מסעדת סושי. כדאי להזכיר גם את מרכז "ספא-סיטי רייקיאוויק" הגדול וההמוני.

השלווה של איסלנד (צילום: AP)

משוך בגייזר

איסלנד משופעת במאגרי מים חמים שמשמשים לא רק לעידוד תעשיית התיירות באי. מרבית הבתים באיסלנד מחוממים בעזרת המים הללו, והאנרגיה הטבעית שהמעיינות החמים מייצרים, מיוצאת גם לחו"ל. האיסלנדים הקימו חוות שלמות המחוממות ומוארות באמצעות אנרגיה "ירוקה" זו. העיירה הווראגרדי בדרום מערב איסלנד, כשעה נסיעה מרייקיאוויק, חיה מתעשייה של חממות כאלו. התושבים המקומיים יוצרים בהן תנאים אקלימיים שמאפשרים לגדל בכל ימות השנה כל פרי, ירק ועץ שתעלו על דעתכם, כולל צמחים טרופיים.

עם החיסכון באנרגיה יש גם הוצאות נלוות ויקרות, כמו התאורה שחייבים לספק לצמחים בחורף החשוך, ולכן אין בחממות כדאיות כלכלית אמיתית.

סמלה הלאומי של איסלנד הוא הגייזר, מעיין המים החמים שנהג להתפרץ מהאדמה ולהעלות לגבהים עמוד של מים חמים וקיטור. גייזר, או באיסלנדית "גייסיר‭,"‬ היא אחת המילים האיסלנדיות הבודדות שהשתרשו בשפות אחרות ומשמעותה, פחות או יותר, "להתפרץ‭."‬ הגייזר האיסלנדי הגדול ביותר, שהתפרצויותיו הגיעו עד לגובה של 80 מטר, חדל למעשה לפעול בשנים האחרונות – תחילה בגלל התיירים שזרקו ללועו סלעים, ומאוחר יותר בשל רעידת אדמה קשה שאירעה באי בשנת ‭.2000‬

בפארק שבו שוכן פתחו השובת של הגייזר הגדול, פעיל גייזר אחר – "סטוקור" שמו, המתפרץ מדי כרבע שעה לגובה צנוע של כ‭20-‬ מטר בלבד. במקומות אחרים בפארק מבעבעים ומעלים אדים מעיינות חמים, שיכולים בעתיד, בגלל תזוזות תת קרקעיות, להפוך לגייזרים בפני עצמם.

מדוע מתפרצים הגייזרים? כאשר מימיהם יורדים בתעלות התת קרקעיות ומתחממים עד לכדי רתיחה, המים הרותחים הופכים לאדים, וכאשר הקיטור תופס בתעלות יותר מקום מאשר מים, המים מותזים כלפי מעלה. בפארק הגייזרים ישנו מוזיאון המוקדש לכל תופעות הטבע הגיאולוגיות באיסלנד. בחנות המזכרות ניתן לרכוש אבני לבה מעוצבות כמחזיקי נרות ואפילו קופסאות סגורות עם אוויר איסלנדי צח וטהור.