לחילונים מותר, לחרדים אסור

בזכות הבחירות המוניציפליות לראשות עיריית ירושלים, החרדים הפכו לידועים בציבוריות הישראלית כמגזר שתלטן. רבות דובר על היעדר יכולתם של אלה, לפנות מקום לטובת קבוצות מיעוט החיות לצידם. חוסר סובלנותם לצרכיו של "האחר", אי כיבוד רגשותיו של הזולת הרוצה לחיות את חייו החילונים ללא הפרעה. כל אלו אכן בקשות לגיטימיות, דמוקרטיות, סיפרו לנו, אך קצת גדולות על "הפרימיטיבים השחורים". גם אני כמעט והשתכנעתי.

לאור הנ"ל, תוכלו ודאי לשער קוראים יקרים, את גודל התדהמה שאחזה בי למראה מאבקם ה"דוידי" של תושבי קיריית "הרי"מ לוין" החרדית-תל אביבית, בגוליית "חסר הטעם". על מה המהומה אתם שואלים? חברת "טיב טעם" בחרה לפתוח בצמוד לשכונה (באזור נווה שרת) "סופר" גדול. ולא שיש למישהו שם משהו נגד "סופרים", אלא רק נגד מוצר ספציפי שכבר קנה לרשת את המוניטין שלה. בשר לבן, חזיר, שינקן, נו איך שאתם קוראים לזה.

תושבי השכונה הקטנה, מובלעת חרדית בלב תל אביב החילונית, מתקשים משום מה לזכות באותה הבנה, סובלנות והתחשבות ברגשותיו של "האחר" מאנשי העיר המתקדמים והנאורים. הם מיעוט קטן. כולה שלוש מאות בתי אב, ועוד כמה מסורתיים מנווה שרת הסמוכה, שמשהו מנסה להצר את צעדיהם ולפגוע במרקם החיים בשכונתם. הם אנשים חרדים שפתחו להם "חנות חזירית" מול הבית. לא יכעסו? לא יתרעמו?

אך גם לנאורות וכיבוד "האחר" יש מגבלות כשזה נוגע "לדבר אחר". אפילו בג"ץ שקבע במפורש כי מכירת בשר חזיר תעשה רק בשכונות בהם מעוניינים התושבים בכך לא שינה את התמונה. שופטת בית המשפט המחוזי בעיר לא התרשמה מטיעוניהם של ה"פרימיטיבים" ודחתה על הסף את צו המניעה הזמני שביקשו להוציא. וגם בבקשה תוסיפו הוצאות משפט, אולי בסיבוב הבא תמצאו משהו אחר שהסיפור ידגדג לו את קצה הציפורן ברגל שמאל.

ואם הם היו "ירוקים"?

מרתיח לראות איך בכל פעם מחדש פגיעה ברגשות "האחר", ביחסי חרדים-חילונים פועלת בצורה חד כיוונית בלבד. במשך שנים הצליחו התל אביבים למחוק בשיטתיות חיים יהודיים שלמים ממרכזה של העיר. ומי שנשאר שם הם בעיקר בעלי תשובה, רגע לפני המעבר החוצה.

כבר לפני זמן רב הבינו התושבים החרדים והותיקים בתל אביב הישנה שדוחקים את רגליהם החוצה, אם הרמז לא היה מספיק ברור מסעדת פירות ים מתחת הבית הבהירה את התמונה. כשהאדמו"ר ההוא, האחרון בעיר, עוד חשב שיש מקום להישאר בליבה של העיר העברית הראשונה, הופיע פאב רעשני בפינת הרחוב כדי לזרז את "ההחלטה הנכונה".

הנטישה החרדית את העיר המשיכה ללא הפרעה. אף אחד לא טרח להרים גבה למראה בתי הכנסת

המתרוקנים והולכים. להיפך, זה הוצג כסוג של הצלחה, לשמור את תל אביב "חופשית". או יותר נכון, נטולת "מיעוטים מעיקים". כי מה שלחילונים התל אביבים מותר לחרדים ירושלמים אסור.

סיפור מאבקה של שכונת הרי"ם לוין הוא למעשה תיעוד מלחמתי על שמירת המעוז החרדי האחרון בתל אביב. זה מאבק על זכותם של תושבי השכונה לדבוק באורח חייהם מבלי להידחק עם הגב לקיר. הוא מבחן אמת "למערכת הנאורות" של הציבור החילוני בישראל. האם יצליחו להשכיל ולאפשר "לאחר" החי בתוכם לחיות את חייו, כפי שהם דורשים מחרדי ירושלים? או שמה זהו הצעד הראשון להתרוקנותה של השכונה החרדית האחרונה בתל אביב?