מדוע מברכים על הבננה - "בורא פרי האדמה"?
שאלה:
מדוע מברכים על בננה "בורא פרי האדמה"? הערות: הדבר אינו ברור לי כיוון שלפי מיטב ידיעתי הבננה גדלה על עץ ולא נוגעת כלל באדמה.אשמח לקבל הסבר. תודה (יוסי, קריות)
תשובה:
יוסי שלום,
במשנה במסכת ברכות נאמר: "כיצד מברכין על הפירות? על פירות האילן הוא אומר: בורא פרי העץ ... ועל פירות הארץ הוא אומר: בורא פרי האדמה...ועל הירקות הוא אומר: בורא פרי האדמה..." (ברכות דף לה עמוד א) . משמע, שיש כמה סוגי פירות; פירות אילן, פירות הארץ, ויש ירקות מוגדרים כעלי ירק הנאכלים, כחסה וכרוב.
מהי ההבחנה בין פרי העץ, פרי הארץ?
הפוסקים כותבים כי אילנות גמורים בין גדולים בין קטנים וודאי ברכתן – "העץ", ומיני זרעים שזורעים אותם בכל שנה ודאי ברכתן "האדמה", אולם ישנם פירות, שהם מקרים גבוליים ועליהם יש ספק כיצד לברך.
בגמרא מובאת הבחנה זו: כל פרי שאם חותכים את הפרי מהענף של העץ, ואחר כך הענף מוציא פרי אחר – מוגדר כאילן. אולם אם אחרי הקטיף, לא יצא פרי אחר מאותו ענף – גם אם הפרי אינו גדל על הארץ ואינו מין זרעים – מברכים עליו בורא פרי האדמה ואין עליו דין ערלה. (ברכות דף מ).
"עץ" הבננה מתאפיין בכך, שאחרי שגדל עליו "אשכול" של בננות וקוטפים אותו, ה"עץ" מתנוון ואינו מתקיים שוב.
גם חכמי הבוטניקה הגדירו את עץ הבננה כעשב רב-שנתי גדול. הגזע האמיתי שלה נמצא בקרקע בצורת קנה-שורש או פקעת. כל גבעול "נולד" מפקע בחלק התת-קרקעי, צומח עד לפריחה ומתנוון אחרי הבשלת הפרי. ה"גבעול" בנוי מנדני עלים החופים זה על זה ואיננו כלל גבעול על פי ההגדרה המקובלת. הוא מכונה "גזעול" - שם שטבע ד. זיו ז"ל כצירוף של "גזע" ו"גבעול".
לפי הגדרות אלו, אין הבננה נחשבת לאילן ולכן, מברכים על פרי הבננה – בורא פרי האדמה ואין עליו דין ערלה. כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, כוכב יאיר)
מומלצים
