מצרים: ביהמ"ש ביטל את עסקת הגז עם ישראל

בית המשפט המינהלי המצרי קיבל בכך עתירה נגד החלטת הממשלה לייצא גז לישראל, שהוגשה על ידי מתנגדים להסכם הגז. השופט הצהיר בבית המשפט כי: "בית המשפט החליט בזאת שהחלטת ממשלת מצרים מבוטלת", וזכה למחיאות כפיים.  

גורם במשרד האנרגיה המצרי הודיע היום כי ממשלת מצרים תערער על ההחלטה. יצויין כי פסיקת בית המשפט נתונה לערעור בערכאה מינהלית גבוהה יותר, וכי ממשלת מצרים נוטה לעיתים להתעלם מפסיקות שאינן מוצאות חן בעיניה. פרשני "אל ג'זירה" מעריכים כי ההחלטה תגרום למצרים לפנות לישראל בבקשה לשנות את תוכנו של הסכם הגז - ולהעלות את המחיר שישראל משלמת תמורתו.

גורמים ישראלים: בית המשפט לא ביטל את העסקה

עם זאת, גורמים במשק האנרגיה הישראלי, ששוחחו עם עמיתים במצרים, מפרשים את ההחלטה אחרת מכפי שהצהיר השופט. לטענתם, בית המשפט לא החליט לפסול את ההסכם, אלא ביקש הבהרות מממשלת מצרים. לדברים, אנשי האופוזיציה טוענים בעתירה כי ההסכם אינו חוקי כיוון שלא אושר בפרלמנט המצרי, אך למעשה אין צורך באישור כזה. לפי הפרשנות הישראלית, אם ממשלת מצרים תודיע לבית המשפט שאין צורך באישור הפרלמנט, העסקה לא תבוטל.

ממשרד התשתיות הישראלי נמסר בתגובה: "בהמשך לדיווחים המגיעים הבוקר ממצרים, משרד התשתיות הלאומיות מבהיר כי מדינת ישראל סמוכה ובטוחה שההסכם המדיני בין ממשלת מצרים לבין ממשלת ישראל ימשיך להתקיים בהתאם למזכר ההבנות שנחתם בין שתי המדינות בשנת 2005.

במשרד התשתיות הלאומיות לא מטילים ספק בקיומם של ההסכמים המסחריים בין חברת הגז המצרית ללקוחותיה בישראל, ומשוכנעים כי אספקת הגז בין מצרים לישראל תימשך כסדרה".

גורם בחברת מרחב שבשליטת יוסי מימן הישראלי, אחד השותפים בחברה המצרית, אמר ל-ynet כי: "מצרים מסרה לקבוצה כי הזדמת הגז נמשכת ותימשך, וכי הפרשנות המשפטית לחוקיות ההסכם במצרים תובהר ותוסדר".

העותר: מצרים מפסידה 9 מיליון דולר ליום

גורמים באופוזיציה במצרים מתחו ביקורת חריפה על עסקת הגז, וטענו כי המכירה מתבצעת מתחת למחירי השוק. נטען כי ההסכם ל-15 שנים במחיר קבוע שנחתם ב-2005 אינו כולל מנגנון שמאפשר למצרים לבצע תיקונים במחיר הגז, כך שישקף את התנאים העדכניים בשוק. בעקבות הביקורת החריפה, הבטיח שר הנפט המצרי ביוני לבחון מחדש את מחיר הגז.

בעתירה לבית המשפט טענו קבוצה של עורכי הדין כי עתודות הנפט של מצרים מוגבלות וכי אין די גז כדי לייצאו החוצה, וזאת במיוחד לאור העובדה שישראל מייבאת גז במחירים הנמוכים מאלה בעולם.

עוד נטען בעתירה כי מאחר והגז הוא משאב לאומי יקר, נדרש אישור של הציבור - כלומר, של הפרלמנט המצרי - כדי ליישם אותה, אך בפועל הממשלה המצרית חתמה על הסכם הגז מבלי להביא אותה לאישור הפרלמנט.

יצויין כי העסקה זכתה מראשיתה להתנגדות עזה של גורמי שמאל, חוגים לאומיים וכן בעיקר גורמי אופוזיציה מצד "האחים המוסלמים" הטוענים כי מדובר בנורמליזציה פסולה ובחיזוקה של ישראל.

ההסכם הכלכלי הגדול ביותר בין שתי המדינות 

מצרים מייצאת גז טבעי לישראל דרך צינור מאז סוף אפריל, לאחר שנחתם הסכם ב-2005 בין ישראל לבין חברת איסט מדיטריניאן גז (EMG) לאספקת 1.7 מיליארד מטרים מעוקבים לשנה במשך 20 שנה. במסגרת זו חתמה EMG על חוזים עם חברת החשמל בהיקף של כ־4 מיליארד דולר לאספקת גז ב־15 השנים הבאות. המצרים השקיעו 470 מיליון דולר בצינור לאשקלון, ומצרים הפכה לספקית הגז הטבעי הגדולה ביותר של חברת החשמל.

בעלי המניות הגדולים ב־EMG הם חברת הגז התאילנדית PTT המחזיקה ב-25%, חברת הגז המצרית (10%), היהודי אמריקני סם זל (12%), המצרי חוסיין סאלם (28%) ויוסי מימן (25%).

לפי ההסכם, EMG רוכשת מבתי הזיקוק של ממשלת מצרים מדי שנה 7 BMC גז טבעי. הגז הטבעי שיסופק לישראל ילקח מהגז ש-EMG רכשה במצרים. שאר הגז שרכשה EMG מיועד למכירה לתחנות כוח פרטיות בישראל ולאיחוד האירופי.

מאז תחילת יישום ההסכם בסוף אפריל אירעו שיבושים רבים בהזרמת הגז ממצרים לישראל, וארבע פעמים הופסקה ההזרמה. EMG טענה כי ההפסקה נגרמה בעקבות תקלות טכניות, אך בישראל חששו שהשיבושים נובעים גם ממחסור בגז טבעי זמין במצרים.

בסיס לשת"פ כלכלי

במעמד חתימת ההסכם ב-2005 אמר שר הנפט המצרי, סמח פהמי: "מדובר ביום היסטורי וההסכם יהווה בסיס לשת"פ כלכלי נוסף בין המדינות...מי היה מאמין לפני שנים לא רבות שהסכם מכירת הגז הטבעי ממצרים לישראל אכן יתרחש".

הסכם הגז נחתם לאחר משא ומתן ארוך ומתיש, שהחל כבר בשנות התשעים. הדרך אל ההסכם הייתה כרוכה במאבקים פוליטיים גם במצרים וגם בישראל. ממשלת מצרים התמהמה בחתימה על ההסכם, והסתירה אותו מהציבור המצרי כדי להימנע מלהיות מזוהה עם ישראל בזמן האינתיפאדה. גם אחרי חתימת ההסכם הוא נתקל בהתנגדות חזקה מצד גורמים לאומנים במצרים.

בישראל התקיים ויכוח פוליטי בין התומכים – בראשם ראש הממשלה דאז אריאל שרון, לבין המתנגדים – שבראשם עמד השר לשעבר יוסף פריצקי, שהיה מעוניין לרכוש קודם גז מחברת בריטיש גז ואולי אף מגזפרום הרוסית. המאבק סביב התוכנית הוביל למה שנקרא "פרשת פריצקי", שהביאה לפיטוריו של פריצקי ולחקירה פלילית מתוקשרת, שנסגרה בינתיים.