סופי: ג'ו ליברמן לא 'ייענש' על התמיכה במקיין

יצר הקיום הפוליטי חזק יותר מיצר הנקמה. הסיעה הדמוקרטית בסנאט החליטה הערב (יום ג')לפתוח "פרק חדש" עם סנאטור ג'ו ליברמן, שהביע תמיכה במועמד הרפובליקני לנשיאות, ולשמור על מעמדו כיושב ראש הוועדה לביטחון המולדת ותת וועדה בוועדה לשירותים מזוינים. ליברמן ויתר מיוזמתו על תפקיד נוסף בו אחז, בוועדה לאיכות הסביבה.

מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, הארי ריד, הודיע במסיבת עיתונאים כי "מרבית הדמוקרטים רוצים לשמור את ליברמן כדמוקרט. ליברמן הוא חלק מהסיעה שלנו". ריד הוסיף כי "זה לא זמן לנקמות, זה זמן לפעול לטובת האומה. אני מבין כעס, אף אחד לא כעס יותר ממני. אבל אם אתם מסתכלים על הבעיות שהמדינה עומדת מולן, אני מאוד שבע רצון ממה שעשינו היום".

"אני לא מתנצל בפני אף אחד", אמר. "יש קטע אחד בחייו הפוליטים של ליברמן שלא אבין, אבל יש לו קריירה פוליטית של 40 שנה כדמוקרט. לא היה יכול להיות רוב דמוקרטי במשך שנתיים בלי תמיכת ליברמן".

סנאטור ליברמן עצמו ברך על ההחלטה, ואמר כי זו "החלטה של פיוס ולא של נקמנות ואני מעריך אותה. זו התחלה של פרק חדש. הבעיות של המדינה בבית ובעולם הן עצומות". ליברמן אף הביע צער על חלק מההצהרות שלו נגד אובאמה במהלך מערכת הבחירות.

בכך הגיע לסיומו אחד המהלכים הפוליטיים המוזרים בהיסטוריה הפוליטית האמריקנית, שבו ליברמן, שהיה המועמד הדמוקרטי לסגן הנשיא בשנת 2000, תמך במועמדותו של רפובליקני לנשיאות ואף הופיע בוועידת המפלגה הרפובליקנית. למרות כל זאת, הוא נשאר חבר בסיעה הדמוקרטית בסנאט.

עמדותיו של ליברמן בנושאי פנים זהות לעמדות הדמוקרטיות. עם זאת בנושאי חוץ, בעיקר בכל הקשור למלחמה בעיראק, הוא הביע בשנים האחרונות תמיכה בעמדות של הנשיא ג'ורג' בוש. הוא תמך, בין היתר, בתגבור הכוחות המשמעותי בעיראק, שהוביל לרגיעה היחסית הנוכחית.

התמיכה של ליברמן במלחמה בעיראק, הביאה לפני שנתיים לתבוסתו בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית בקונטיקט. ליברמן, עזב את המפלגה הדמוקרטית, התייצב כעצמאי והצליח לנצח ולזכות בכהונה נוספת בסנאט.

"אשקול את צעדיי"

לאחר הבחירות לנשיאות נפגש ליברמן עם הארי ריד, שהודיע לו שהוא עלול לאבד את ראשות הוועדה. בעקבות זאת יצא ליברמן לכתבים והצהיר שהוא ישקול את צעדיו בימים הקרובים. זה היה רמז ברור לדמוקרטים, שלא כדאי להם להרחיק אותו. באותו יום נועד ליברמן עם מנהיג המיעוט הרפובליקני בסנאט, מיץ' מקונאל.

עיקר הלחץ הוא מכיוונו של וויליאם האג, השמאלני במפלגה, שהריץ את אובאמה לנשיאות ושנאבק בליברמן בקונטיקט בניסיון למנוע את בחירתו החוזרת לסנאט. אולם הנשיא הנבחר אובאמה, שנדחף על-ידי האגף השמאל במפלגתו, מנסה למקם את עצמו עכשיו במרכז המפה הפוליטית והוא מחפש שותפות עם מיטב הכוחות הפוליטים, ולא נקמנות פוליטית.

אובאמה הוא שהבהיר לסנאטורים דמוקרטים זועמים שהוא אינו מחפש לנקום בליברמן, וכי הוא זקוק לתמיכתו בהעברת החלטות חשובות בסנאט.