ספר לא גמור של נבוקוב ייצא לאור

דמיטרי נבוקוב, בנו של ולדימיר נבוקוב, מחברו של לוליטה, אמר כי הוא מתכוון לחרוג מבקשתו של אביו ולפרסם ספר לא גמור שלו במהלך השנה הקרובה, כך מפרסם ה"אינדיפנדנט" הבריטי. כתב היד נקרא "The Original Of Laura". הוא נכתב על 138 כרטיסיות מאונדקסות בזמן שנבוקוב שהה בבית החולים לפני מותו ב-1977. נבוקוב ביקש מאשתו ורה להשליך את כתב היד לאש, אבל היא לא יכלה לעשות זאת. לאחר שנבוקוב נקבר ורה העבירה את האחריות בקשר לכתב היד לבנם.

דמיטרי, כיום כבר בן 73, התראיין לאחרונה לבי.בי.סי ושם אמר: "אבי אמר לי מהם ספריו החשובים ביותר. הוא אמר ש'לאורה' הוא אחד מהם. אם הוא באמת היה מתכוון לצנזר אותו, הוא לא היה אומר זאת. אני משוכנע שאם הוא היה יכול - הוא היה מסיים את הספר".

דמיטרי תיאר את עלילת הספר כ"עלילה מקורית באופן יוצא דופן. היא עלילה כובשת, אבל לא תמיד נעימה". גיבור הספר הוא פיליפ ווילד, אקדמאי שסובל מבעיית משקל, אבל בעל מוח חריף, שנשוי לאישה בוגדנית בשם פלורה. הוא התחתן איתה בעיקר בגלל דמיונה לנערה שפעם אהב, ובמהלך הרומן עוברות בו לא פעם מחשבות התאבדות.

דיונים ציבוריים בקשר לכתב היד הזה כבר התקיימו בעבר. חלקם הצביעו על דמיון רב בינו

לבין ספרו המפורסם ביותר של נבוקוב "לוליטה". רבים מתחום הספרות משערים כי "The Original Of Laura" הוא הרבה יותר בוטה מבחינה מינית מ"לוליטה". 

"לוליטה" כזכור עוררה סערה ציבורית עם פרסומה, בשל מערכת היחסים המתוארת בה: גיבור בשנות ה-30 לחייו המתאהב בילדה בת 12. יחד עם זאת, הספר זכה לתשבוחות רבות מצד המבקרים בשל סגנון כתיבתו הייחודי והוא נחשב לקלאסיקה ספרותית.

נבוקוב נחשב לאחד הסופרים הגדולים של המאה העשרים. מספריו שראו אור בעברית: "הזמנה לגרדום", "ההגנה של לוז'ין","פנין", "תפארת ועוד.

נבוקוב נולד ב-1899 בפטרסבורג. ב-1919 עזב את רוסיה וסיים את חוק לימודיו באוניברסיטת קיימברידג' ב-1922. לאחר מכן חי בברלין (1922-1937) ובפריס (1937-1940). ב-1940 היגר לארצות-הברית וב-1945 התאזרח שם. לימד שם באוניברסיטאות שונות, ובשנים 1942-1948 כיהן כאוצר במדור הפרפרים במוזיאון לזואולוגיה משווה בהרווארד, ואף פרסם מחקרים רבים בתחום זה.

מ-1948 עד 1959 שימש פרופסור לספרות רוסית ואירופית באוניברסיטת קורנל. משנת 1960 ועד מותו, ב-1977, חי בשווייץ. נבוקוב היה סופר פורה ועסק בתחומי כתיבה רבים. מפעלו הספרותי כולל 16 רומנים. כן פרסם שמונה קובצי סיפורים, שבעה קובצי שירים, קובץ מסות, ספר זיכרונות, שבעה מחזות ותרגומים רבים (שהמפורסם בהם תרגום של "יבגני אונייגין" לפושקין).