תְּפִלָּה עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּרְצְחוּ בִידֵי בְּנֵי זוּגָן

הרעיון עלה במוחי בשלהי שנת 2000, בתקופה בה הובאו בעיתונות היומית בהבלטה מקרים שונים של רצח נשים בידי בני זוגן. ההשפעה המצטברת של מקרים אלה הותירה בי את רישומם החזק, וחודשים אחדים התהלכתי בתחושה כי יש צורך לתת ביטוי יהודי ורוחני כלשהו לתופעה מצערת זו. לבסוף באתי לחבר בחודש מארס 2001 את "תְּפִלָּה עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּרְצְחוּ בִידֵי בְּנֵי זוּגָן". תפילה זו היא פנייה כלפי שמים לביטול נגע חברתי מצער שֶׁפָּשָׂה בקרבנו. נגע זה עודנו מתהלך בינותינו, ואף בשנים האחרונות אירעו במדינת ישראל מקרים שונים של רצח נשים בידי בני זוגן, התפילה אינה מזכירה באורח מפורש את הפעולות הראויות להיות נקוטות בידי הציבור והחברה, כשם שתפילות למציאת הזיווג אינן מאזכרות את ההשתדלות שעל האדם התר אחר זיווגו לעשות. 

• תפילה לנאנסת/ יעל לוין
  

מחמת נצרכותה נָפוֹצָה "תְּפִלָּה עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּרְצְחוּ בִידֵי בְּנֵי זוּגָן" בחוגים רחבים, והתקבלה בארץ וברחבי העולם היהודי, לא בקרב הציבור האורתודוקסי בלבד. תפילה זו נאמרת בבתי כנסת שונים ברחבי העולם היהודי, במספרים גדלים והולכים, בשבת הסמוכה ליום הבין-לאומי נגד אלימות כלפי נשים, שמציינים מדי שנה ב-25 לנובמבר. השנה חל היום הבין-לאומי נגד אלימות כלפי נשים ביום שלישי בשבוע הבא, ועל כן המועד הראוי לאמירת תפילה זו בבתי הכנסת הוא השבת הזו - פרשת חיי שרה. המקום המתאים לאמירתה הוא לאחר התפילה לשלום המדינה. נא לפנות ולבקש מהגבאים לאפשר את אמירתה של תפילה זו.

נוסח התפילה 

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, אֲשֶׁר בְּיָדְךָ נֶפֶשׁ כָּל-חָי וְרוּחַ כָּל-בְּשַׂר-אִישׁ – הֱיֵה-נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵנוּ אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, צוּר כָּל הָעוֹלָמִים, עַל כָּל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ נִרְצְחוּ בִידֵי בְּנֵי זוּגָן שֶׁקָּמוּ עֲלֵיהֶן לְהָרְגָן נָפֶשׁ.

אֱלֹהִים, אַל-דֳּמִי לָךְ, אַל-תֶּחֱרַשׁ וְאַל-תִּשְׁקֹט אֵל. בַּטֵּל נֶגַע זֶה שֶׁפָּשָׂה בְקִרְבֵּנוּ, וְקַלְקֵל מַחֲשֶׁבֶת הַזּוֹמְמִים לַהֲרֹג אֶת בְּנוֹת זוּגָם, וִיקֻיַּם בָּהֶם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל" (ישעיה ח, י). כִּי אֵין לְךָ מַעְצוֹר לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִמְעָט. הַטּוֹב, כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם, כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ.

פְּקָד-נָא אֶת זִכְרָן שֶׁל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִרְצְחוּ בִידֵי בְּנֵי זוּגָן בְּכָל עֵת וְעֵת וּבְכָל אֲתָר וַאֲתָר, וְתֵן לָהֶן יָד וְשֵׁם טוֹב בְּבֵיתְךָ וּבְחוֹמוֹתֶיךָ.

מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, שִׂים שָׁלוֹם בֵּין כָּל בְּנֵי עַמֶּךָ, וְתַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בֵּין כָּל בְּרִיּוֹתֶיךָ, וּפְרֹשׁ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וּתְזַכֵּנוּ שֶׁנִּהְיֶה מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֲבֵי שָׁלוֹם וְרוֹדְפֵי שָׁלוֹם.

הַבּוֹחֵר בִּתְפִלַּת עֲבָדָיו, מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה. קַבֵּל-נָא אֶת צָקוּן לַחֲשֵׁנוּ וְתֵעָתֵר לָנוּ כְּבַקָּשָׁתֵנוּ, וְנָא אַל-תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.

למרות הפתיחות לאמירת תפילה זו בקהילות רבות, ואמירתה במספר הולך וגדל של בתי כנסת, אפשר לשער כי נשיאת תפילה שנתחברה בידי אישה לא תזכה עדיין לאישור בכלל בתי הכנסת הדתיים-לאומיים. עמדה מעין זו מצערת ברמה העקרונית, והגישה היאותה לדידי היא כי יש לקבל את האמת ממי שאמרה, וכי אין כל איסור שנשים תחברנה תפילות, גם להשקפת מי שסבורים שחל איסור על נשים ללמוד תורה. "תְּפִלָּה עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּרְצְחוּ בִידֵי בְּנֵי זוּגָן" כתובה בלשון המקורות, וברור ומחוור שאין כל בעיה הלכתית בנוגע לתכנים הכלולים בה.

לגבי התקבלותן של תפילות רשות שנכתבו בידי נשים, ציינתי במאמר "נשים אורתודוקסיות בזמננו כמחברות תפילות לכלל ישראל" כי נשים אינן מעורבות לעת עתה בהדפסת סידורים ואינן בעלות השפעה בקביעת הכללת תוכני תפילות רשות, לרבות תפילות שנתחברו בידי נשים, וכי ראוי שיחול שינוי בעניין זה. ואפשר להוסיף ולהעלות את ההבחנה כי ישנן קהילות שבהן אין לנשים קביעה בעניינים הנוגעים לתפילות ולאמירות הרשות שנבחרות להיאמר, למרות שנשים רבות חברות הקהילה מתפללות באורח קבע בבית הכנסת לכל הפחות בשבתות ובימים טובים.

ואולם, גם באותן קהילות שבהן עדיין אין הסכמה רחבה לומר את "תְּפִלָּה עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּרְצְחוּ בִידֵי בְּנֵי זוּגָן", מי שמבקשים לאומרה יכולים לעשות כן ביחידות בתוך בית הכנסת גופו, או לחלופין לאומרה בביתם לאחר התפילה בבית הכנסת. כמו כן, אפשר לומר את "תְּפִלָּה עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל" השנה בקבוצות תפילה

לנשים העומדות להתכנס בשבת פרשת חיי שרה, כשם שידוע לי שהתפילה נאמרה מכבר בקבוצות תפילה שונות.

תגובה אחת, מצערת בעיניי, ששמעתי מפי תלמיד חכם המשתייך לציבור הדתי-לאומי, על התפילה היא שהתופעה של רצח נשים זניחה מבחינה כמותית ואינה מצויה בקרב הציבור הדתי, אלא קיימת בשוליים של החברה הישראלית. ראייה זו הפליאה והפתיעה אותי, והשבתי לו כי אין זה אמור לשנות כלל אם התופעה אינה מצויה בשורות החברה הדתית, ולדידי די שהיא קיימת בקרב הציבור היהודי. כולנו ערבים זה לזה, וּכְחֶבְרָה לא נוכל לעמוד מנגד, לפטור את עצמנו ולומר "ידינו לא שפכה את הדם הזה" (דברים כא, ז). לשמע גישה מתבדלת זו, חשתי בהקשר לנקודה זו גם כשלון בהקניית ערכים דתיים. ולמעשה, אפשר להוסיף כי "תְּפִלָּה עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּרְצְחוּ בִידֵי בְּנֵי זוּגָן" מוסבת באורח מפורש על בנות ישראל, אולם בה במידה צריכה להטרידנו התופעה הכלל-עולמית של רצח נשים בידי בני זוגן. מי שירצו בכך, יוכלו להסב את נוסח התפילה לגרסה כללית יותר.

אמירת "תְּפִלָּה עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּרְצְחוּ בִידֵי בְּנֵי זוּגָן" היא אחת הדרכים לְשַׁמֵּר את זכר הנשים שנרצחו בידי בני זוגן. ישנן דרכים אפשריות שונות להתייחס לתופעת האלימות כלפי נשים בחברה הישראלית, וקיימים מעשים חינוכיים מגוונים ראויים. ככל הידוע לי, מדינת ישראל טרם נתנה את הדעת לצורות הנצחה ממלכתיות של זכר אותן נשים קורבנות האלימות. אחת הדרכים הנאותות שבה תוכל החברה הישראלית כציבור להעלות על לוח לבה את תופעת רצח הנשים ולהרהר בנסיבות שיכולות וְשֶׁיָּכְלוּ כלל לאפשרה, היא כתיבת תפילה.

ד"ר יעל לוין חיברה את התפילה לקראת יום האלימות הבינ-לאומי נגד אלימות כלפי נשים החל ב-25 לנובמבר. ביאור התפילה המלא מופיע באתר "קולך"