אל תאמינו למפגינים האתיופים

מזה שלושה שבועות יושבים עשרות יוצאי אתיופיה מול לשכת ראש הממשלה. מבוגרים, נשים וטף ממרכז הקליטה בקיבוץ בית אלפא, שובתים שם בתנאים קשים, במחאה על היחס הלקוי לו זכו במרכז הקליטה שלמרגלות הגלבוע.

להפגנה הראשונה לפני 15 יום הגיעו העולים עם ילדיהם הקטנים, כשהם מצויידים במעט בגדים ואוכל. מאז הם עוד שם, ואיש לא שומע את זעקות השבר שלהם. לטענתם, ילדיהם מורעבים בגלל שאין להם מספיק כסף לקנות אוכל ובגדים.

בסוכנות מיהרו להקים ועדת בדיקה שתבחן את הטענות, והיא אמורה להגיש את מסקנותיה בתחילת השבוע. אבל זה לא הסיפור האמיתי. העולים התמימים מנוצלים בצורה גסה וצינית על ידי ארגונים של יוצאי אתיופיה, כחלק ממאבקם נגד בכירי הסוכנות, משרד הקליטה וגופים אחרים.

יותר מכך: בין מי שמעודדים את העולים להמשיך לשבת על מטלטליהם מול לשכת ראש הממשלה בקור הירושלמי, נמנה גם איש סוכנות שמנהל מאבק עיקש על סמכויותיו כממונה על קליטת עולי אתיופיה בארגון.

למעשה, בעיית העולים מבית אלפא אינה חמורה כפי שמנסים לצייר אותה הארגונים שמפעילים את אותם עולים תמימים. הם יודעים היטב שלמרבית הטענות יש פתרון ואין כל סיבה להפגנת המחאה, בוודאי ימים ספורים לפני סיום עבודת ועדת הבדיקה.

אבל השבוע התקיימה בירושלים עצרת כללית של הקהילות היהודיות בארה"ב, הגוף היהודי החשוב ביותר, שנוהג לתרום ביד נדיבה לארגונים יוצאי אתיופיה בישראל. כדי להמחיש לנדיבים מאמריקה את מצוקת העולים, מה יותר מוחשי מלהביא כמאה עולים תמימים ומסכנים שזה עתה עלו ארצה, ולמקם אותם על דשא ירוק ללא אוכל ושתייה, כשהם מלווים בילדים שמתרוצצים בגן מרווח בחוסר מעש, והישראלים הנדיבים מביאים להם אוכל ובגדים יד שנייה.

הדודים מאמריקה קונים את הבולשיט ואף מביעים פליאה על מעשה הגזענות נגד השחורים, במיוחד בעידן בו נשיא ארה"ב הוא שחור והכל נוטים לגלות יתר רגישות לכל מעשה גזעני על רקע מוצא אתני.

העולים בעצם לא יודעים בדיוק מה הם רוצים. המסר שלהם מבולבל והם מדברים מגרונם של מפעיליהם, ובעיקר זורקים לחלל האוויר סיסמאות ריקות מתוכן.

ארגוני יוצאי אתיופיה מסרבים להתבגר. וזו העדה היחידה בישראל שיכולה להתהדר בכך שכמעט לכל שלושה אתיופים יש ארגון שמייצג אותם. כולם קוראים לעצמם "ארגון ... למען יהודי אתיופיה". הטרגדיה היא שראשי הארגונים עדיין סבורים שמטרתם לסייע לבני העדה להיקלט טוב יותר בישראל, אך בפועל הם רק גורמים נזק. יש יותר מדי ארגונים ויש יותר מדי מריבות פנימיות, פוליטיקות קטנות, השמצות הדדיות ובעיקר חוסר פרגון משווע. הכל על חשבון העולים התמימים, שהפכו לניזוקים העיקריים.

העולים המתגוררים במרכז הקליטה בית אלפא מקבלים כמו יתר עולי אתיופיה סיוע מקיף מהמדינה הכולל סל קליטה, מענק התאקלמות מיוחד, מענק משכנתא לרכישת דיור קבע, סיוע בתחום החינוך והרווחה, ליווי צמוד במרכז קליטה במהלך שנתם הראשונה בארץ – תקופה כפולה מעולים מארצות אחרות, ועוד.

השנה האחרונה הטיבה עם בני העדה. נרשמו בה פחות גילויי גזענות, חלק מהבעיות החלו לבוא על פתרונן ולפיכך נותרו הארגונים כמעט ללא עבודה. אולי העובדה שחלק מראשי הארגונים חושקים להתמודד בפריימריז במפלגות השונות כנציגי המגזר כמובן, היא שגורמת להם ליזום הפגנות שכאלה. כך מסייעים לאותם פוליטיקאים זוטרים לגרוף תמיכה ציבורית.