האם זה קופרניקוס?
ארכיאולוג פולני טוען כי העצמות שמצא מתחת לרצפת קתדרלה בפולין, שייכות לאיש שגילה כי כדור הארץ סובב את השמש. הוא גם שחזר את תווי פניו האמיתיים
האם נמצאו שרידיו של ניקולאוס קופרניקוס, האסטרונום הפולני הדגול, שהיה הראשון לגלות כי כדור הארץ סובב את השמש? ארכיאולוג פולני וחוקרת דנ"א שבדית טוענים כי מצאו התאמה גנטית בין שלד שנקבר תחת רצפת הכנסייה בה עבד קופרניקוס, לבין קווצות שיער שנמצאו בין דפיו של ספר שהיה שייך לאסטרונום. השערות, טוענים החוקרים, שייכות לאדם שנקבר בכנסייה, והוא קופרניקוס.
יארז'י גזובסקי (Gassowski), ראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת פולטוסק שבפולין, חפר עם עמיתיו בשנת 2005, תחת הרצפה של קתדרלת פרומבורק (Frombork), בה עבד קופרניקוס ובה מאמינים שנקבר בשנת 1543. מתחת לאחד המזבחים בקתדרלה, גילו החוקרים קבר הרוס ובו שלד. בדיקות של מצב העצמות העלו כי האיש מת כבן 70, הגיל בו מת קופרניקוס.
גזובסקי ועמיתיו חשדו מיד כי עלו על עצמותיו של האסטרונום, שמקום קבורתו לא סומן מעולם. על מנת לאשש את השערותיהם, בחנו החוקרים את הגולגולת שנמצאה וחיפשו רמזים לפרטים הידועים לנו על חזותו של קופרניקוס. בדיקה של הגולגולת אכן העלתה כי האיש שנקבר בכנסייה נשא כמה מסימני הזיהוי של המדען בן המאה ה-16. ידוע לנו מפורטרט עצמי שצייר קופרניקוס, כי היה לו אף שבור וצלקת מעל עין ימין, שנמצאו גם בגולגולת. "בשלב זה" אמר גזובסקי לעיתונאים, "היינו משוכנעים שמצאנו את שרידיו של קופרניקוס, אבל עדיין היינו צריכים הוכחות חותכות".
כדי להשיג את ההכחות הללו, פנו הארכיאולוגים הפולנים למדענית השבדית מארי אלן, מאוניברסיטת אופסלה, המתמחה בבדיקה גנטית של ממצאים ארכיאולוגים. אלן נבחרה לא רק בגלל תחום התמחותה, אלא גם בגלל שבספריית האוניברסיטה בה היא עובדת נמצא זה מכבר הרמז שעשוי היה להוביל את החוקרים מפולין להוכחות החותכות שחיפשו. בין אוצרות הספרייה של אופסלה, נמנה ספר ישן שהיה חלק מספרייתו של קופרניקוס. בין דפיו של אותו ספר נמצאו ארבע קווצות שיער, שהציתו את דמיונם של חוקרים כמו מארי אלן. משיער ניתן היום לדגום דנ"א, ואם רק ניתן היה להשוות את הדנ"א שבשערות לדנ"א מממצא פיסי אחר, שעשוי להיות שייך לקופרניקוס....
ההשוואה בין דנ"א מעצם הירך של השלד שנמצא, לבין דנ"א משיניו של השלד, לבין דנ"א מהשערות שנמצאו בספר, השלימה את התמונה. "שתיים מארבע קווצות השיער, שייכות לאדם שנקבר באותה כנסייה" אמרה מארי אלן.
ניקולאוס קופרניקוס מת זמן קצר מאוד לאחר פרסום ספרו המונומנטלי, "על סיבובם של גרמי השמים", בו פרש את השקפתו המהפכנית, כי כדור הארץ הוא אחד מכוכבי הלכת הסובבים את השמש, ולא המרכז הסטטי של היקום, כפי שסברו עד אז. כבן למשפחה פולנית עשירה ומלומדת, עם קשרים ענפים בכנסייה הקתולית, זכה קופרניקוס בגיל צעיר יחסית למשרה כנסייתית שהניחה לו מספיק זמן פנוי, אותו הקדיש למחקריו.
קופרניקוס היה מודע להשלכות הכבדות של ממצאיו על הדוגמה הכנסייתית ועל תמונת העולם המקובלת והתלבט רבות לפני פרסומם. ספרו היה מוכן לדפוס שנים רבות לפני שהתיר איש הכנסייה והאסטרונום את הדפסתו, רק סמוך מאוד למותו. עם זאת, "על סיבובם של גרמי השמים", לא נתקל מיד עם פרסומו בהתנגדות הכנסייה והאפיפיור אף נתן לו את ברכתו. רק בשנת 1616, 73 שנים לאחר צאתו של הספר לאור וצאתו של קופרניקוס מעולמנו, נכלל הספר ברשימת הספרים האסורים של הכנסייה הקתולית, בטענה שהוא מפיץ דעות שקריות על היקום, המערערות על מעמדו של האדם כמרכז הבריאה.
בשנת 1835 הכירה הכנסייה בתורתו המדעית של קופרניקוס והוציאה את חיבוריו מה"רשימה השחורה" שלה.
לפנייה לכתב/ת 
