האם ניתן להינשא לבני העדה הקראית?

שאלה:

האם ניתן להינשא לבני העדה הקראית? (מוטי, ירושלים)

תשובה:

מוטי שלום,

בעיקרון הקראים המוכרים כיום מוכרים כיהודים. מייחסים את ייסוד העדה והשיטה לענן בן דוד, (במאה השמינית) שהיה מזרע ההנהגה היהודית באותה תקופה, אך בגלל מחלוקת במינוי היורש, הוא פרש וייסד את שיטתו. באירופה היו קבוצות קראיות שונות, שלא ייחסו עצמם כיהודים (בחצי האי קרים ובעוד מקומות), אך הקבוצה הקראית שגרה במצרים ייחסה עצמה כיהודית לכל דבר (מפורסם ביניהם ד"ר משה מרזוק הי"ד שהיה חבר בחוליית הריגול של "עסק הביש", שנידון לתליה וקבור בהר הרצל בירושלים ) וצאצאיהם גרים היום בארץ.

היסוד המרכזי שלהם, ולכן הם מכונים "קראים", הוא בהסתמכותם על המקרא בלבד, וכפירה בתורה שבעל פה כפי שאנו מכירים.

דברים אלו הביאו לשתי עמדות באפשרות הקשרים איתם;

מצד אחד – יש פוסקים הסוברים שמכיוון שהם יהודים, והיו מתחתנים בקידושי כסף כדת ישראל, נישואיהם תקפים. אולם גירושיהם אינם כדין, כיוון שאינם מגרשים בגט כדת ישראל. דבר זה גרם למציאות של נשים שבעצם נשואות, אך התנהגו כגרושות ונישאו לאחרים. ילדיהם לפי ההלכה נחשבים כממזרים. מכיוון שגם בניהם של ממזרים נחשבים כממזרים ואסור להתחתן איתם – נאסר על יהודים להתחתן עימהם. כך פוסק הרמ"א (רבי משה איסרליש, המהווה את הסמכות העיקרית לפסיקה האשכנזית): "הקראים אסור להתחתן בהם, וכולם הם ספק ממזרים" (שולחן ערוך אבן העזר סימן ד)

מצד שני יש הסוברים, שמכיוון שהקראים אינם נוהגים כיהודים, ממילא גם הקידושין שלהם אינם תקפים, ואין אצלם מציאות של נשים נשואות.

(בדומה לנישואין אזרחיים שאינם תקפים מבחינה הלכתית), ולכן אין לחשוש לספק ממזרים בעדה.

דעה זו הובעה על ידי הרב יעקב קאשטרו (המהריק"ש), מגדולי הפוסקים והרבנים במצרים במאה ה 16. בספרו אהלי יעקב, (סימן לג) והוא מתיר להתחתן איתם.

בעמדה זו נוקטים עוד פוסקים ובימינו, כך הורה הרב עובדיה יוסף (שו"ת יביע אומר חלק ח, אבן העזר סימן יב) וכתב: "...שיש מקום רב לקרב את הקראים, ולהתיר להם לישא בת ישראל, לאחר קבלת דברי חברות, והנכון לשלוח אותם תחלה אצל תלמיד חכם ירא שמים, ללמוד את עיקרי ההלכות של יסודות היהדות, ...כדי שידעו את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשום". כל טוב. (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)