תוכנית האוצר - רשת ביטחון מלאה חורים

מי ייהנה מהתוכנית של האוצר?

אם התוכנית תאושר בסופו של דבר, ייהנו ממנה רק מעטים מבעלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה. מדובר בכמה עשרות אלפי חוסכים בלבד ואשר כבר הפסידו - כל אחד - אלפי שקלים מהמשבר.

הפסדתי אלפי שקלים כתוצאה מהמשבר. אם אני זכאי לרשת הביטחון, יפצו אותי על ההפסדים האלה?

לא. באוצר מתכוונים לפצות את החוסכים רק על הפסדים עתידיים - קרוב לוודאי מ1- בדצמבר .2008 בכל המקרה, הפיצוי יהיה רק על 90% מההפסדים. המשמעות: אם היו לך 100 אלף שקלים בקופה והפסדת 30 אלף - תפוצה רק על 20 אלף ש'.

אז מי יפצה אותנו על ההפסדים הגדולים של החודשים האחרונים?

אף אחד. המצב הוא כזה שיינתן פיצוי רק על מה שנפסיד מעכשיו - ורק למי שעומד בתנאי הזכאות.

יש מגבלת גיל לרשת הביטחון?

בהחלט כן. על פי החלטת האוצר רק בני 60 ומעלה יפוצו באופן מלא על ההפסדים העתידיים - אם יהיו.

אם אני זכאי מבחינת הגיל לרשת הביטחון, זה משנה כמה חסכונות יש לי?

משנה מאוד. הכוונה היא לפצות רק את מי שהכנסותיו נמוכות יחסית, ושיש לו בכל החסכונות לכל היותר מיליון ש' ביום הכניסה לתוכנית.

ומה אם בעבר חסכתי סכומים נכבדים,אבל בשנים האחרונות אני מרוויח פחות, למשל כי עברתי למשרה חלקית?

אם יש לכם בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל יותר מממיליון ש' - לא תהיו זכאים לפיצוי כלשהו, גם אם עברתם את גיל 60. לדעת פקידי האוצר תוכלו לקיים את עצמכם בכבוד גם כשתזדקנו, גם אם תיאלצו לספוג הפסד של כמה מאות אלפי שקלים בקופות ובקרנות.

אם יש לי כמה קופות גמל וקרנות פנסיה, וכל אחת מהן בנפרד היא מתחת למיליון אבל ביחד הן יותר, אוכל לקבל רשת ביטחון על כל אחת בנפרד?

ממש לא. יהיה צורך לדווח על סכום כל הקופות שיש לחוסך, ורק אם סכומן ביחד לא יגיע למיליון ש' - תקבלו את רשת הביטחון.

מה יהיה הפיצוי?

הפיצוי שיקבלו הזכאים יהיה שווה ל-90% מההפסדים שלהם מיום ההצטרפות.

מה נצטרך לתת תמורת רשת הביטחון?

אם תקבלו את רשת הביטחון תצטרכו להתחייב על כך שלא תמשכו כסף מהחסכונות עד גיל הפרישה. נוסף על כך תצטרכו להתחייב על כך שגם אחרי שתצאו לפנסיה לא תוכלו למשוך את כל הכסף בפעם אחת, אלא תקבלו קצבה חודשית.

מה הגובה הקצבה שנוכל לקבל מדי חודש?

האוצר קבע כי מי שמצטרף לתוכנית ייאלץ להסתפק לכל היותר ב-4,000 שקל בחודש. אם הקופה של החוסך קטנה יותר - הוא אף ייאלץ להסתפק בקצבה זעומה יותר.

איך יידעו באוצר שאני זכאי ליהנות מרשת הביטחון?

כל מי שיבקש לקבל את רשת הביטחון יצטרך לדווח על כל מקורות ההכנסה שלו: הכנסה משכר דירה, הכנסה מחו”ל, רנטה מגרמניה וכו.' כך מנסים למנוע באוצר מצב שבו אדם אמיד, שלא שם כסף בצד ליום סגריר, ייהנה מרשת הביטחון.

צריך לשלם מעין פרמיה תמורת רשת הביטחון שמעניקה המדינה?

לא. המדינה היא לא חברת ביטוח, והתוכנית החדשה לא נועדה לייצר לה רווח.

מהו שיעור התשואה שיובטחו ברשת הביטחון?

אין תשואה ברשת הביטחון. היא רק מפצה על הפסדים.

בתוך כמה זמן אני צריך להחליט אם אני מעוניין ברשת הביטחון?

יש לכל החוסכים שנה להחליט אם הם מעונינים להגיש בקשה להצטרפות לתוכנית. בכל מקרה, התוכנית תופעל רק מהיום שבו תודיע שאתה מעוניין ברשת הביטחון.

מה יקרה אם וכאשר השוק יתאושש, והקרנות והקופות יחזרו להרוויח?

מטרת האוצר היא למנוע הפסדים מבעלי הקופות ולכסות על הפסדים עתידיים. הכוונה היא לא להבטיח עוד רווחים - אלא למנוע הפסדים. המשמעות: אם הקופות יחזרו להרוויח - גם החוסך יחזור ליהנות מהתשואות.

אם יש לי היום סכום כסף גדול, מה כדאי לי לעשות בו?

בעבר היה החיסכון בקופת גמל כדאי מאוד. הקופה הייתה משוחררת ממס, והרווחים בה היו כמעט קבועים, 5%-3% בשנה. זו תשואה נאה מאוד. כיום, בשיא המשבר, כאשר כל הפקדה בקופת גמל תחייב בעתיד במס על הרווחים וכאשר לא ברור אם הקופות לא ימשיכו להפסיד בעת הקרובה - יש השקעות טובות יותר: באג”ח של המדינה, במק”מ ובקרנות שקליות. בעתיד ייתכן שיהיה שוב כדאי לחסוך בקופות הגמל, אך לא מחר בבוקר.

אילו קופות הגמל וקרנות הפנסיה היו נשארות בניהול הבנקים, היינו מפסידים פחות?

אין שום ביטחון שלבנקים היו ביצועים טובים יותר בשעת משבר כה חמור. ההבדל היחיד היה שלהם לא הרשו בשעתו להשקיע באיסלנד ובטורקיה ולשחק במניות לא סולידיות בבורסה של תל אביב. אילו היו מרשים להם זאת - מצב הקופות היה זהה גם בניהול הבנקים.

זו כבר התוכנית השנייה שהאוצר מציג בתוך שבוע. למה?

ראשי משרד האוצר רצו למעשה לצאת בתוכנית כלכלית אחת בלבד שמטרתה למנוע צניחה מסוכנת בשיעור הצמיחה ולעודד את המשק. זו בדיוק הייתה התוכנית שפורסמה ביום רביעי האחרון. למרות היקפה הכולל, כ-22 מיליארד שקל, הכעס היה בעיקר על מה שלא היה בה: התמודדות עם ההפסדים בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה.

באוצר חשבו שכמו ש”הציבור לא התחלק עם הממשלה ברווחים”, עכשיו הממשלה לא צריכה לסייע למפסידים. רק אתמול אמר הממונה על שוק ההון, ידין ענתבי, שכלל לא ברור אם יש צורך בצעדים מיוחדים, ולדבריו, אף הטענה להפסדים כבדים אינה נכונה, שכן ההפסדים מראשית השנה מסתכמים ”רק” ב-16% בממוצע. אבל הביקורת ניצחה בסופו של דבר.

מתוכננים צעדים נוספים?

כן. במסגרת התוכנית המשודרגת מתכננים במשרד האוצר להקים קרן שתסייע למי שהפסידו כספים רבים בשוק ההון והסתבכו בחובות. הקרן הזאת תצטרף לקרן ההלוואות שעליה כבר נמסר בשבוע שעבר ושמטרתה לסייע לעסקים בקשיים.

כמה תעלה התוכנית למדינה?

שאלה טובה. אף אחד לא יודע מתי יסתיים המשבר, וכמה עוד יפסידו הקופות. אם המשבר יחריף - תפסיד המדינה מיליארדי שקלים. אם עברנו כבר את שיאו – תפסיד המדינה סכום אפסי.

הנה, יש רשת ביטחון. אז מה בעצם רוצים בהסתדרות?

ההסתדרות מבקשת הגנה לכל המחזיקים בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה ולא רק למבוגרים ולעניים ביותר. אתמול הכריז יו”ר ההסתדרות עופר עיני באופן רשמי על סכסוך עבודה - צעד ראשון לקראת השבתה אפשרית של המשק בעוד כשבועיים. לטענת ההסתדרות, תוכנית החירום של משרד האוצר אינה מעניקה רשת ביטחון לפנסיה של העובדים ואינה מונעת את פיטוריהם. לטענת האוצר, אין זה כלל מעניינה ומסמכותה של ההסתדרות, ולכן יש כאן מאבק פופוליסטי ותו לא.

למה היה צריך להעביר את התוכנית דרך היועץ המשפטי לממשלה מזוז?

בתקופת ממשלת מעבר נהוג שהממשלה אינה מוציאה לפועל תוכניות גדולות, אלא עוסקת בעיקר בשימור הקיים עד הקמת ממשלה חדשה. נוסף על כך, על היועץ לאשר היבטים משפטיים מסוימים בתוכניות גדולות כגון קריטריונים של שוויון, מידתיות וסבירות.

אז מה הלאה? 

מזוז אכן נתן ”אור ירוק” לתוכנית. באוצר מעוניינים להכריז על התוכנית החדשה כמה שיותר מהר, אולי אפילו עוד היום. אתמול חזו בקרן המטבע הבינלאומית שהמשבר הפיננסי העולמי לא רק שאינו מצוי בשלביו האחרונים - אלא שהוא אף יחמיר עוד יותר בעת הקרובה. היום צפוי נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, להפחית את הריבית בישראל לפחות ברבע אחוז לרמה של - 2.75% הריבית הנמוכה ביותר אי פעם בישראל.

הכתבה המלאה מתפרסמת ב"ידיעות אחרונות" במוסף "ממון".

השתתף בהכנת הכתבה: דוד רגב