שתף קטע נבחר

 

גבר הולך לאיבוד

גאיה קורן שלחה את בעלה לשמש כשפן ניסיונות ולצבוע את השיער כי, כנראה, מה לא עושים בשביל האהבה. מסקנתו: וואלה, לא נורא

זה התחיל אצלי כבר בבית הספר. שכני לספסל הלימודים היה מפתיע אותי ותולש את שערותיי הלבנות אחת אחת. "אידיוט‭,"‬ שאגתי, "אתה לא יודע שעל כל שערה לבנה שאתה מוריד יצמחו שתיים‭"?‬ האידיוט, בתגובה, היה מחייך את חיוכו הזחוח וחוזר לענייניו.

 

אני לא יודע אם התאוריה שלי הייתה נכונה, אבל עובדתית מספר השערות הלבנות גדל בהתמדה ועד מהרה הפך לסימן ההיכר שלי. זה מעולם לא הטריד אותי, וכל זמן שהשערות נשארו על הראש, ללא קשר לצבען, לא התלוננתי.

 

כשנישאתי אשתי שאלה אותי אם אהיה מוכן לצבוע את השיער למענה. מכיוון שידעתי שהיא אוהבת את שערי כפי שהוא ומדובר בשאלה תאורטית בלבד - השבתי בחיוב.

 

15 שנה אחר כך היא פרעה את השטר.

 

לא שרעמתי הכסופה הטרידה אותה, אבל בחיים, טוענת אשתי, צריך לנסות דברים חדשים. היא סיפרה לי על מוצר חדש שמטשטש את שיער השיבה, ואני הסכמתי. האמת שהייתי בטוח שמדובר בתהליך הפיך - מצטלמים לפני ואחרי, יש כתבה בעיתון, אשתי נוכחת לדעת שבחיים לא תמיד מוכרחים לנסות דברים חדשים, אני פרעתי את השטר והכל חוזר אל מקומו בשלום. אז זהו, שלא.

 

בבוקר, כשחשפתי את כוונותיי בפני חלק מבנות המשרד, השתררה דממה. תחילה הן חשבו שאני צוחק, אך כשהבינו שאני רציני ניסו לחסום את היציאה בגופן. לעולם לא אשכח את מבטן העצוב שליווה אותי עד פתח המעלית.

 

נפגשנו במספרה מיוחצנת היטב בכיכר המדינה עם צוות של ספרים, סטייליסטים, יחצנים, צלמים ונציגת העיתונות. לפי החיוכים שכולם פיזרו, הבנתי מיד שאכלתי אותה.

 

אבי פדידה הוביל אותי אל מיטת החפיפה הפנאומטית, ועוד לפני שהבנתי מה קורה החלו למרוח את התכשיר. זה לקח שתי דקות, עוד חמש דקות נמשכה ההמתנה, חפיפה אחת - והעמידו אותי מול המראה.

 

"תוך כמה זמן זה יורד‭"?‬ שאלתי. "חמישה שבועות‭,"‬ השיב פדידה בגאווה. על הוויכוח שהחל אם זה יותר סגלגל או כחלחל, ויתרתי. השיער היה צבוע בצבע כהה שאיננו בהכרח שחור, עם הבלחות בודדות של שיער לבן. איך הצליחו לצבוע רק חלק מהשערות לא הבנתי, הרי מרחו את התכשיר על כל הראש, ובכל זאת, קודם היו לי שמונים אחוז שיער לבן ועכשיו אני על עשרה אחוז. מבחינה מדעית מדובר בתוצאה מדהימה.

 

כשנכנסתי בחזרה למשרד, הייתי בשוק. אף אחד לא אמר כלום, למרות שעברתי חדר חדר ושאלתי מה שלום כולם. שום דבר, כאילו כלום לא קרה. כששאלתי אם הם לא רואים בי שינוי, מישהו שאל אם הג'ינס חדש.

 

הבנות שמנעו ממני לצאת נשמו לרווחה, וכולם אישרו שבסך הכל זה נראה בסדר. עבר שבוע ונראה לי שאני מתחיל להתרגל. אחרי כמה חפיפות הגוון הסגלגל-כחלחל התפוגג והפך לכמעט שחור, ועדיין נשאר מעט שיער לבן להתגאות בו. האם הייתי עושה את זה שוב? לא יודע, יש לי עוד ארבעה שבועות להחליט.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים