משרד האוצר תוקע את הרכבת לירושלים
למרות התחייבות לאשר את המשך הפעילות לאחר בדיקת כדאיות עדכנית, משרד האוצר מסרב לאשר את המשך עבודות קו הרכבת המהירה לירושלים. גדעון סיטרמן, מנכ"ל משרד התחבורה: "מגמת האוצר היא להפסיק את הקו לירושלים. נקודה"
משרד האוצר מונע את המשך הקמת קו הרכבת המהירה בין תל אביב וירושלים - זאת, בניגוד להסכם חתום עם משרד התחבורה ורכבת ישראל. לאחרונה הסתיימה בדיקת כדאיות כלכלית נוספת של קו הרכבת המהירה לירושלים, אותה חייב משרד האוצר. הבדיקה אמורה הייתה לוודא שוב את כדאיות הקמת הקו, תוך שהאוצר מתחייב כי אם תסתיים בהצלחה, יאושרו המשך העבודות בקו. אולם, למרות שהבדיקה העלתה כי הפרויקט יהיה אף רווחי מכפי שהוערך לפני כארבע שנים, במשרד האוצר החליטו שלא לאשר את המשך העבודות. ל-ynet נודע כי למרות תמיכת משרד התחבורה, באוצר מבקשים כעת להביא את עניין המשך העבודות בקו לירושלים להכרעת ממשלה, לאור ההתייקרות הדרמטית של עלות הקמתו.
מנכ"ל משרד התחבורה: "מגמת האוצר היא להפסיק את הקו לירושלים" (צילום: גלעד קוולרצ'יק)
"להפסיק את הקו לירושלים"
"הסיכום עם משרד התחבורה מאוד פשוט. אם בדיקת הכדאיות הכלכלית תצא לא פחות רעה מהבדיקה המקורית שנעשתה, הקו יאושר אוטומטית... ואם הבדיקה תצא פחות טובה, הנושא יובא להחלטת הממשלה". את הדברים האלה אמר לפני פחות מארבעה חודשים, רכז התחבורה לשעבר באגף התקציבים, אמיר אסרף, בישיבה מיוחדת של ועדת הכלכלה בכנסת. אלא שלמרות ממצאיה החיוביים של בדיקת הכדאיות הכלכלית, מתברר כעת שהאוצר אינו מאשר את המשך העבודות בקו.לטענת בכירים במשרד התחבורה וברכבת ישראל, הסיבה לעיכובים היא רצונו של משרד האוצר לבטל לחלוטין את הפרויקט. כך למשל אמר באותה ישיבה של ועדת הכלכלה, מנכ"ל משרד התחבורה, גדעון סיטרמן: "מגמת האוצר היא להפסיק את הקו לירושלים. נקודה. הממונה על התקציבים אמר בנוכחות אנשים רבים - 'אני מצפה שהקו הזה לא יהיה'. עכשיו יש בדיקות כלכליות שיימשכו עוד חודש ועוד חצי שנה וכו'".
עם זאת, קשה לערער על עצם ההחלטה לבצע בדיקת כדאיות מחודשת. כך הסביר אסרף את עמדת האוצר: "כשפרויקט מתייקר בצורה כזאת דרמטית, מחובתנו כממשלה לעשות לו בדיקת כדאיות כלכלית חדשה. נכון, הוצאת כבר 600 מיליון שקל, אבל יש לך להוציא עוד שבעה מיליארד שקל... יש דו"ח מבקר המדינה בעניין, שמדבר על קו הרכבת הקלה בירושלים ואומר - אם גיליתם שהקו התייקר, למה לא שקלתם מחדש האם כדאי לבצע אותו?".
שיפור בצל ייקור
השיפור בממצאי בדיקת הכדאיות הכלכלית של הקו, מגיע על-רקע עלייה דרמטית בעלות הקמתו: ב-2003 נאמדה הקמת הקו ב-3.2 מיליארד שקל, ואילו כעת מוערכת עלות העבודות ביותר משישה מיליארד שקל. ההתייקרות נובעת בעיקרה מעלייה משמעותית במחירי חומרי הגלם והעבודה, וכן משינויים שבוצעו בתוואי הרכבת הראשוני. את השיפור בכדאיות הכלכלית תולים ברכבת בזינוק במספר הנוסעים הצפויים להשתמש ברכבת: בתחילה הוערך כי מספר הנוסעים בשנה הראשונה יהיה ארבעה מיליון, ואילו כעת מעריכים כי כ-7.5 מיליון נוסעים ישתמשו בקו כבר בשנה הראשונה להפעלתו.
כדאי להזכיר כי העבודות להקמת הקו כבר החלו, ועד כה הושקעו בפרויקט כמה מאות מיליוני שקלים. למעשה, לפני מעט יותר משנה, נבחרה במכרז חברה פרטית לביצוע עבודות כריית המנהרות בקו, בעלות של יותר מ-1.5 מיליארד שקל. אלא שעד כה, טרם אושר החוזה שאמור היה להחתם זה מכבר ועבודות הכריה מתעכבות כמובן. כדאי לציין כי על-פי הערכות עדכניות, גם אם יאושר בקרוב המשך הפרויקט, הקו המהיר לירושלים לא יחל לפעול לפני 2014.
ממשרד האוצר נמסר היום ל-ynet בתגובה כי תוצאות הבדיקה שהגיעו לידיהם אינן חיוביות, וכי לא ראוי שפרויקט שעלותו נאמדה בתחילה ב-2.7 מיליארד שקל, וכעת נאמד בקרוב לשבעה מיליארד שקל, לא יובא שנית לאישור הממשלה.
במשרד התחבורה בחרו להבהיר כי לדעתם, דוברי משרד האוצר פשוט אינם מעודכנים. "אנחנו רק הולכים לדווח בפני הממשלה, ולא לאשר מחדש את הפרויקט", אומר ל-ynet דובר המשרד, אבנר עובדיה. "ההמלצה היא להמשיך את הפרויקט, למרות העלות הגבוהה יותר, וזאת מאחר שמרבית הפרמטרים בבדיקה הראו שהכדאיות היום גבוהה מבעבר".