חשיפה ראשונה: כך נראית תוכנית ההאצה

הממונה על התקציבים, רם בלינקוב, הגיש היום (ג') לוועדת הכספים בשמו של שר האוצר, רוני בר-און, בקשה להוצאה של 15 מיליארד שקלים בהרשאה להתחייב (התחייבות של הממשלה והכנסת על הוצאה בשנים הבאות), במסגרת תוכנית ההאצה. התוכנית ששלח האוצר היום לכנסת כוללת את התוכנית שפורסמה בשבוע שעבר להגדלת ההשקעה בתשתיות ואת התוכנית שפורסמה היום לסיוע לשוק ההון - בלא התייחסות מעשית לנושא הביטחון הפנסיוני.

• לקריאת המסמך המלא שהגיש האוצר לוועדה - לחצו כאן
  

"כפועל יוצא של המשבר בשוק האשראי העולמי, ניצב המשק הישראלי בחודשים האחרונים בפני סיכון של מחנק אשראי, המגביר את החשש להשפעה שלילית על התוצר והתעסוקה בישראל. על כן, הוחלט להשיק תוכנית המכילה חבילת צעדים ראשונה ומיידית להאצת הפעילות במשק, בהתאם לצרכים הנדרשים בשלב זה", כתב בלינקוב לוועדה, במכתב שהגיע לידי כתב ynet, תני גולדשטיין.

"החבילה גובשה לאחר שנערכו מפגשים עם ראשי המשק, ביניהם נציגי ההסתדרות, המעסיקים, התעשיינים, הארגונים הכלכליים, נציגי העסקים הקטנים, בנק ישראל, הרשות לני"ע ומשרדי ממשלה".

"נוכח הסבירות הגבוהה לאי אישור הצעת תקציב המדינה לשנת 2009 במועדו, יתנהל תקציב המדינה בהתאם למתכונת תקציב המשכי הקבועה בחוק (1/12 מתקציב השנה הקודמת לכל חודש).

"לפיכך אישור הפניות התקציביות המצורפות, המיועדות להקדמת התקשרויות כמפורט להלן, יקל על פעילות הממשלה עד לאישור תקציב המדינה לשנת 2009 בכנסת, ויצמצם במידה לא מבוטלת חסמי התקשרות במהלך התקציב ההמשכי. ללא אישור הפניות, עלול להיווצר קיפאון בפעילות הממשלה, אשר ישפיע באופן שלילי על הצמיחה המשק".

מערכות להסעת המונים, 500 כיתות לימוד, מיגון עוטף עזה

מהמכתב שנשלח לוועדה עולה כי התוכנית כוללת פעילות להגדלת ההשקעה בתשתיות לאומיות, להאצת פרויקטים, ובאופן נלווה ליצירת מקומות תעסוקה נוספים במשק. זאת, במטרה להביא להגברת הצמיחה בשנים 2009 ו-2010. לשם כך, יוקדם לשנת 2009 תקצוב של פרוייקטים בהיקף של כ-3.5 מיליארדי שקלים; ותינתן הרשאה להתחייב לפרויקטים חדשים בהיקף של כ-5 מיליארדי שקלים. הפרוייקטים יתחילו להתבצע בשנת 2009 או לכל המאוחר בשנת 2010.

בין הפרוייקטים נמנות השקעה של 2.79 מיליארד שקלים בהרשאה להתחייב לחברה הלאומית לדרכים עבור הכבישים עוקף קריות, 461, 471 ו-9, ומחלוף הכניסה המזרחית לחולון; 1.1 מיליארד שקלים לשדרוג כביש 79 בין צומת סומך לצומת המוביל, לרבות מחלוף הצמתים; 665 מיליוני ש"ח מסכום זה משקפים הקדמת הרשאה להתחייב שתוקצבה בהצעת התקציב לשנת 2009; 1.2 מיליארד שקלים לאחזקת כבישים; 1.1 מיליארד שקלים לקידום כבישים עירוניים כולל דרך דשנים, דרך רבין, אם המושבות ופרויקטי בטיחות.

בתחום התחבורה הציבורית נכללים השקעה של 400 מיליוני שקלים בהרשאה להתחייב להכפלת קו הרכבת רחובות-פלשת ולהקמת תחנות רכבת; 400 מיליוני ש"ח בהרשאה להתחייב לביצוע הפרדות מפלסיות בעכו, נהרייה, באר יעקוב, רחובות ולוד; 300 מיליוני שקלים לביצוע שלב ב' במסגרת פרויקט המטרונית בחיפה; 137 מיליוני שקלים לתכנון מערכות הסעת המונים בנתניה, במטרופולין תל-אביב, בבאר-שבע, בין חיפה לנצרת ובין עכו לכרמיאל.

כ-115 מיליוני שקלים יושקעו בהקמת נתיבי תחבורה ציבורית, מסופים לתחבורה ציבורית וניהול תחבורה ציבורית; 100 מיליוני שקלים להקמת רכבל בחיפה; 70 מיליוני שקלים בהרשאה להתחייב לפרויקטים משלימים במסגרת הקו הראשון ברכבת קלה ירושלים; 55 מיליוני שקלים בהרשאה להתחייב לתכנון קו שני במערכת הסעת המונים תל אביב.

בתחומי החינוך, המים והביוב, התיירות והשיכון. נכללים כ-309 מיליוני שקלים בהרשאה להתחייב עבור בניית 500 כיתות לימוד; 190 מיליוני שקלים לביצוע פרויקטים להשבת מי קולחין, ולצורך ביצוע פרויקטים דחופים בתשתיות ביוב; 62 מיליוני שקלים לקידום פרויקטים תיירותיים, 20 מיליוני שקלים לתקציב הבנייה הכפרית במשרד הבינוי והשיכון. בנוסף, בהתאם להנחיית ראש הממשלה בנושא הכללת שלב ב' במיגון שדרות ועוטף עזה בתוכנית ההאצה, תוצגנה בפניו המשמעויות, ובהתאם להחלטה שתתקבל תועבר פניה נפרדת לעניין זה.

הכשרה והסבה מקצועית, סיוע לחברות לעמוד בפירעון האג"ח

עוד כוללת התוכנית הרחבה של מקורות האשראי לסקטור העסקי תתבצע בין היתר באמצעות צמצום ערבויות ספקים לממשלה; הקמת קרן לסיוע לעסקים בינוניים; הרחבת מקורות האשראי באמצעות הקרן לעסקים קטנים וקרן אשראי ליצואנים. פיקדון המדינה בקרן לעסקים קטנים בערבות מדינה יוגדל ב-30 מיליוני שקלים; בנוסף, תוקם קרן הלוואות בערבות מדינה לעסקים בינוניים בעלי מחזור מכירות של עד 100 מליון שקלים בתקציב של 300 מיליוני שקלים וקרן הון להשקעות בתעשייה המסורתית ב-100 מיליוני שקלים.

225 מיליון שקלים יושקעו בהרחבת מסלולי הכשרה והסבה מקצועית; הכשרות והסבות ארוכות טווח של נפגעי המשבר למקצועות נדרשים, כגון הנדסאים וטכנאים; סבסוד לשכר עובדים חדשים בתעשייה; צמצום כניסתם של עובדים זרים ללא היתר באמצעות אמצעים ביומטריים במעברי הגבול, שיסייעו באיתור הכניסות הלא חוקיות לישראל.

34 מיליון שקלים נוספים יושקעו בהדרכות לעסקים קטנים להתמודדות עם משבר האשראי; תמיכה ביצירת מאגדי שיווק לחו"ל בשילוב של יצואנים קטנים וגדולים; חונכות עסקית לעסקים קטנים; תמיכה בתוכניות עיצוב; ותמיכה בשדרוג יכולתם של קבלני משנה בפריפריה.

בנוסף, כוללת התוכנית הקמת קרנות למיחזור חוב חוץ בנקאי, במטרה לסייע לחברות גדולות במשק לעמוד במועדי הפירעון של האג"ח שלהן, ויצירת פלטפורמות למיחזור החוב של חברות שהנפיקו אג"ח בארץ לצורך פעילות מקומית. הממשלה תקצה הון למיחזור חוב של חברות הזקוקות לכך ותקים קרנות השקעה פרטיות שיתמחו ברכישת חוב וניהולו מחברות המשקיעות בישראל, באמצעות מיחזור חוב ופריסתו, והזרמת הון לחברות על מנת לסייע להן לצלוח את המשבר. החלק הזה של התוכנית יעלה 5 מיליארד שקלים.

בנוגע לרשת הביטחון הפנסיונית נכתב בתוכנית כי: "נמשכת הבחינה של סוגיית ההגנה על כספי החוסכים לפנסיה, על משמעויותיה".