עם הפנים לסוריה, אובאמה מחפש הישגים

הוא התחיל את מסע הבחירות שלו עם רוח גבית של השמאל, וכעת הוא ממקם את עצמו בקו המשווה של הפוליטיקה האמריקנית. הוא נישא במערכת הבחירות על גלי סיסמת השינוי, ועכשיו ממנה סביבו אנשים ותיקים ומנוסים שאינם מעידים על מהפך. במשך חודשים ניסו לברר את יחסו של ברק אובאמה לדת, ואת התשובה קיבלו ביום ראשון האחרון בצורה חד-משמעית: הוא העדיף לשחק כדורסל עם החבר'ה ולא לבזבז זמן על תפילה בכנסייה.

אובאמה מתכוון להיות נשיא מעשי - בהחלט לא אידיאולוגי. הוא ינסה לקדם במהירות נושאים שניתן לקדם, ולא ייכנס עם הראש בקיר. הוא זקוק לכל האצבעות בסנאט האמריקני, אז הוא ממהר לסלוח גם לסנאטור ג'ו ליברמן שתמך במערכת הבחירות בג'ון מקיין ואף הופיע בוועידת המפלגה הרפובליקנית. הדמוקרטים זעמו ודרשו לשלול ממנו את ראשות הוועדה להגנת המולדת - אבל אובאמה, שקול וקר רוח, הודיע שהוא תומך בהשארת הסמכויות של ליברמן. רק מעטים היו מבליגים ומנטרלים כל יצר נקמה. אובאמה נשאר מעשי.

נושאי החוץ הבוערים ביותר על שולחן הנשיא ה-44 הם ייצוב המצב בעיראק והוצאת הכוחות האמריקנים, אפגניסטן ופקיסטן, האתגר הרוסי, הגרעין האיראני והטרור. אך גם בסכסוך במזרח התיכון, אובאמה יחפש לקצור הישגים - ולא יבזבז את זמנו על משא ומתן עקר שלא מגיע לשום מקום. מבלי לבטל את המאמצים האדירים שעושים ראש הממשלה אהוד אולמרט ושרת החוץ ציפי לבני בהנחת התשתית להסכם עם הפלסטינים, קשה להאמין שניתן לסגור עסקה עם אבו מאזן, שבקושי שולט בגדה, וכשהחמאס שולט בעזה.

עם כניסתו לבית הלבן צפוי הנשיא אובאמה להצהיר הצהרות - בעיקר כי זה מה שמצופה ממנו. הוא ישגר שליח מיוחד, ימשיך לאמן את הפלסטינים ולהעניק להם סיוע כלכלי, יתמוך בשיחות בין ישראל והפלסטינים לפתרון של שתי מדינות, אבל לא יכפה הסדר. אפילו אהרון מילר, מבכירי המו"מ הישראלי-פלסטיני בימי ביל קלינטון, ובעל עמדות יוניות, קרא לאובאמה במאמר שלא להתבזות ולא לכפות את עצמו על הצדדים.

הנשיא הנבחר עסוק עד מעבר לצווארו בקריסה הפיננסית ובהרכבת הקבינט שלו, אבל כשהוא יצטרך לקבל החלטה, סביר להניח שאובאמה - בניגוד לנשיא בוש - יטיל את כובד משקלו במאמץ להשיג שלום ישראלי-סורי. זאת, למרות שכמה אנשים סביבו, ובראשם היועץ לבטחון לאומי של בוש האב, ברנט סקוקפורט, יעצו לו שצריך לעקור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני מהשורש - וכל שאר הצרות בעולם יבואו על פתרונן.

הסכם ישראלי-סורי יבלום את איראן

בהחלט ייתכן שאובאמה ינסה לקדם הסכם ישראלי-סורי, כי הוא קל יותר להשגה; כי הוא יסייע לבלום את ההתפשטות האיראנית ויחליש את חיזבאללה ואת ארגוני הטרור; וכי הוא יסייע לאובאמה לעמוד בהתחייבותו במערכת הבחירות, להוציא את הכוחות האמריקנים מעיראק. הנשיא אסד זקוק להתקרב לארה"ב כדי לשפר את מצבה הכלכלי העגום של סוריה, לחזק את משטרו ולהרחיק מעצמו איום של משפט בינלאומי בפרשת רצח ראש ממשלת לבנון לשעבר רפיק אל-חרירי.

הנעלם במשוואה הזאת הוא ישראל. אם הסקרים משקפים נכונה את מה שיהיה ב-10 בפברואר בקלפי, וביבי נתניהו יהיה ראש הממשלה הבא של ישראל, הרי שניתן להניח שהסכם עם הפלסטינים לא יהיה - אבל עם הסורים זה כבר סיפור אחר. אסד יכול, אבו-מאזן לא יכול, וזה יעשה את כל ההבדל.