גורל הכלכלן כגורל הסובייטולוג?

עם קריסתו של הגוש הקומוניסטי לפני כ-20 שנה, נס גם ליחם של המומחים, הסובייטולוגים.

הללו היו תמיד עם האצבע על הדופק של המשטרים הקומוניסטיים השונים, וידעו הרבה אך לא הכל. הם ידעו מי עומד ליד מי במצעד הראשון במאי בכיכר האדומה, מה אוכל ראש ממשלת הונגריה יאנוש קאדאר בבוקר, מה לובשת הלנה צ'אושסקו בקבלות הפנים המפוארות בערב והיכן מבלה ולדיסלב גומולקה הפולני בסופי שבוע.

הם פיתחו קריירה אקדמית מפוארת, הכשירו דורות של תלמידים ואנשי מודיעין אשר למדו לעקוב אחרי כל אות כתובה ומילה משודרת בארצות הקומוניסטיות, הכינו ניירות עמדה ופרסמו מאות ספרים על המתרחש מאחורי מסך הברזל גם כאשר הוא התפורר. אחדים מהם זכו בשעתו להתקבל בכבוד ובהדר בפרוזדורי הממשל ואף להתמנות כיועצים אסטרטגיים לראשי ממשלות במערב בתחום מומחיותם.

לפתע, ביום בהיר אחד, התמוטטה "אימפריית הרשע" ועמה חלפה תהילתם מן העולם כלא היו. אחדים מהם עברו הסבה מהירה, אם באקדמיה ואם מחוצה לה, לרוב במגזר הפרטי בו שימשו יועצים נמרצים ליזמים כלכליים במערב במבוך הביורוקרטיה הסובייטית. לא נעים היה להם לחמוק ממטחי הבוז בציבור ובייחוד בקהילה האקדמית. 

כלכלנים, כעמיתיהם במדעים המדוייקים, מצויידים במודלים מתמטיים, בתיאוריות עתירות נוסחאות ובהכרה ציבורית של פרסים יוקרתיים, והם אינם מגלים הערכה רבה למי שמתלבט בפיענוח ההתנהגות האנושית.

כנראה שנדרש משבר כלכלי מטלטל כדי להמחיש גם את מגבלותיו של מדע הכלכלה. כמו הסובייטולוגים בשעתם, גם כלכלנים נהנו עשרות בשנים ממעמד יוקרתי בחברה ובאקדמיה בפרט. הם השפיעו על דורות של תלמידים אשר הפיצו את משנתם הכלכלית בכל מערכות החיים ובעיקר במשרדי הממשלה, ולא רק בישראל. "נערי פטנקין", על שם פרופ' דן פטנקין מייסד אסכולת הכלכלה האמריקנית בישראל, הקדימו וסללו את הדרך ל"נערי האוצר" הנוכחיים. אלה וגם אלה הינם שטופי תיאוריות כלכליות ואטומים לתהליכים חברתיים מורכבים ורגישים. אלה וגם אלה מעצבים את המדיניות הכלכלית של ישראל לפי מה שלמדו וספגו ממוריהם.

בצדק תמה אלי ויזל על עמיתיו הרבים שזכו בפרס נובל לכלכלה, הכיצד איש מהם לא חזה ולא הזהיר מפני המשבר הכלכלי הנוכחי?

ככל שמתרבים הקולות הממליצים על שכתוב הידע הכלכלי וספרי הכלכלה, מתגנבת גם השאלה אם גורל הכלכלנים יהיה כשל הסובייטולוגים?

אמנם אלה וגם אלה שירתו ומשרתים אידיאולוגיה, צימחו דורות של יצרני חשיבה פוליטית והעניקו רוח גבית לאליטה שלטת לאורך שנים, בהבדל אחד: בעוד שהסובייטולוגים פספסו לגבי אויב בלתי רצוי, ומבחינה זו החמצתם אף התקבלה בברכה עם נפילתו הבלתי חזויה, טעותם של הכלכלנים הייתה ונותרה בלתי נסבלת ומהווה איום אסטרטגי של ממש עבור הקפיטליזם המערבי. על כן, הפעם יימצאו מספיק כוח וכסף על מנת לדרבן ממשלים להציל את עצמם ואת הכלכלנים מכלימתם.

די בשני מקרים היסטוריים אלה כדי ללמדנו שוב את מגבלות הידע האנושי וכדי להתייחס בזהירות להערכות ותחזיות מלומדות בתקשורת של מומחים לטרור, פרשנים לענייני ערבים או להבדיל סוקרים וקמפיינרים במערכת בחירות.

פרופ' דן כספי הוא ראש המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון.