הסנטימנטלי והאנאלי

קשה שלא לחבב את קווין סמית. בסרטו הראשון "מוכרים בלבד" (1994) הוא הצליח להפוך לקולם של אלו שנקראו בשנות ה-90 "דור ה-X". גיק של קומיקס, כבד משקל, מספר סיפורים מצוין עם פה מטונף. והוא גם עושה רושם של אחלה בן אדם. לא מנופח מחשיבות עצמית, אדם שממשיך לעבוד עם חבריו הקרובים ובאמת נהנה ממה שהוא עושה.

אפשר לומר הרבה דברים טובים על קווין סמית אבל בשנים שחלפו מאז סרטו המוצלח האחרון ("לרדוף אחרי איימי" מ-1997) קשה לקרוא לו יוצר קולנוע מוכשר או אפילו בינוני. "זאק ומירי עושים פורנו" רק שב ומוכיח את הקושי של סמית לאזן בין המימדים האנרכיסטים והילדותיים של סרטיו והצורך להוביל את הדמויות, ואת עצמו כיוצר, לרגע של התבגרות.

"זאק ומירי". אינו נטול רגעים מצחיקים

זאק (סת' רוגן) ומירי (אליזבת בנקס) הם חברי ילדות ושותפים לדירה מתפוררת בפרבר של פיטסבורג. שני לוזרים נטולי בני זוג שהכנסתם המשותפת אינה מספיקה בכדי לשלם את חשבונות החשמל והמים. הגעתם של השנים לכנס בוגרים של התיכון מבהירה עד כמה חייהם עלובים. מירי משליכה עצמה על החתיך בעל השם הסוגסטיבי "בובי לונג" (ברנדון ראות') רק כדי לגלות שבשנים שחלפו מאז התיכון הוא יצא מהארון ואף אוחז בחבר בשם ברנדון סנט רנדי, כוכב סרטי פורנו הומוסקסואלים (ג'סטין לונג בהופעה משעשעת). זאק, מצידו, מצליח לשכנע מכרה הכועסת על בעלה הפלרטטן לנקום בו באמצעות הענקת "הרפיה ידנית" בשירותים. הקינוח של הערב המלבב מגיע כשמתברר כי סרט של מירי מחליפה בגדים בעודה לבושה ב"תחתוני סבתא" הפך ללהיט באינטרנט.

כל המרכיבים כבר נמצאים במקום: אנשים בלי כסף שכבודם העצמי ספג סדרת מהלומות, הסקרנות של אנשים להציץ לפרטים האינטימיים בחייהם של מכרים, הלגיטימיות הגוברת של פורנו כתחום עיסוק וצריכה והויתור על המין בהקשר של קירבה רגשית. כשזאק מציע למירי לגייס את הכסף החסר להם באמצעות צילום סרט פורנו, ברור שזו תולדה כמעט מתבקשת של האופן בו שרטטה העלילה את חיי הדמויות.

מפספס יותר מאשר פוגע

הבמאים המנסים לבחון את הקולנוע הפורנוגרפי במסגרת הקולנוע המסחרי עומדים בפני אתגר לא מבוטל. באפיקי שיווק רבים סירבו להציג את הכרזה המקורית של "זאק ומירי" (שבה יש רמיזה לכך ששני גיבוריו מקבלים מין אורלי) ואפילו דחו אזכורים של שמו המלא של הסרט. בהתחשב במעמדה הכלכלי של תעשיית הפורנו שהכנסותיה אינן מפגרות בהרבה אחרי הוליווד, המוסרנות האמריקאית (או ההדחקה) היא מכשול שיווקי שיש להתגבר עליו.

לאן נעלם הכשרון? 

אך הבעיה אינה נובעת רק מרמיזה על קיומם או הצגתם של אקטים מיניים מפורשים ונראה שיש קושי ממשי ללעוג לדימויים אלו. אפילו "אורגזמו" (1997), סרטם של מאט סטון וטריי פארקר (סאות'פארק) על צעיר מורמוני שהופך לכוכב פורנו, לא הצליח להיות פרודיה מספקת. למעשה, רק במאי בסדר הגודל של פול תומס אנדרסון ("לילות בוגי", 1997), מי שבחן את תעשיית הפורנו בהקשר של המיתוסים הגדולים של התרבות האמריקאית הלגיטימית, הצליח לצאת בשלום מחיבור זה.

כישרונו של סמית בטל בשישים בהשוואה לאנדרסון ומטרותיו צנועות בהרבה, ובכל זאת "זאק ומירי" חותר למטרה שאינה טריוויאלית - לעשות קומדיה רומנטית שמתפתחת על רקע צילומי סרט פורנו. התנועה העלילתית של דמויות אינפנטיליות עם פה מלוכלך לעבר מתיקות רומנטית מוכרת היטב מסרטיו של ג'אד אפאטו ("בתול בן ארבעים", "הדייט שתקע אותי"). למעשה, ניתן לטעון כי סרטיו של אפאטו דוהרים על הדרך אותה סללו סרטיו המוקדמים של סמית. הדמיון בין הסרטים, הכולל את השימוש בסת' רוגן (שחקנו הקבוע של אפאטו), רק מדגיש כי סמית איבד את הכישרון שהיה לו.

"זאק ומירי" אינו נטול רגעים מצחיקים, אך מרביתם מתרחשים דווקא בחלק

הקודם לצילומי הסרט. השחקנים המגויסים לסרט כוללים כמה שחקניות מקצועיות כמו קייטי מורגן וטרייסי לורדס, הקטינה שהפכה לאגדת פורנו ושוקמה בסרטיו של ג'ון ווטרס. אליהם מצטרפים כוכבן הפורנו לסטר (ג'ייסון מיוז המוכר כחצי הדברן של הצמד "ג'יי ובוב השותק"), דילייני המפיק (קרייג רובינסון) ודיקון הצלם (ג'ף אנדרסון).

צילומי המשגל בין זאק ומירי מחייבים הגדרה מחדש של הקשר האפלטוני, תהליך הגולש באופן מרושל וצפוי למחוזות סנטימנטאליים ושמרניים. מנגד, ההומור הוולגארי של האקטים הפורנוגרפיים (הכולל, בין השאר, בדיחות צואה ומין אנאלי) מפספס יותר מאשר פוגע. במקום סרט בינוני, הפער הגדל בין שני היבטים אלו הופך את "זאק ומירי" לשני סרטים לקויים שאינם מצליחים להתמזג יחד.