הקבינט אישר: יש רכבת מהירה לירושלים

אחרי חודשים ארוכים של עיכובים, חוסר ודאות והאשמות הדדיות בין משרד האוצר שהתנגד, ולמשרד התחבורה והרכבת שתמכו: חברי הקבינט החברתי-כלכלי אישרו היום (ג') את המשך פרויקט הרכבת המהירה לירושלים. בישיבת הקבינט החברתי-כלכלי החליטו השרים להמשיך את הקמת הקו המהיר בין תל-אביב לירושלים. זאת לאחר ששר האוצר, רוני בר-און, הסיר את התנגדותו להמשך העבודות - למרות חריגה דרמטית בעלות הפרויקט: ב-2003 נאמדה עלות הקמת הקו ב-3.2 מיליארד שקל, ואילו כיום מוערכת העלות ביותר משישה מיליארד. על-פי הערכות, אם תימשך עבודת ההקמה ללא תקלות או עיכובים נוספים, תחל הרכבת לפעול באמצע העשור הבא.

• משרד האוצר תוקע את הרכבת לירושלים
• רכבת מהירה בין ירושלים לתל-אביב? כלל לא בטוח
• הרכבת לירושלים נעצרה בשמורת הטבע
• כמה עולה רכבת מהירה לירושלים?
• הח"כים מתגייסים להצלת הרכבת לירושלים
• קו הרכבת המהירה לירושלים עשוי להתעכב
  

במשרד האוצר מציינים היום כי למרות החריגה - ולמרות שהכדאיות הכלכלית של הפרויקט אינה מובהקת - החליט השר לתמוך בהמשך העבודות בקו. זאת, מאחר שלדבריו מדובר בפרויקט לאומי בעל חשיבות אסטרטגית, שיחבר את ירושלים למרכז הכלכלי של ישראל. יש לציין כי רק לאחרונה הסתיימה בדיקת כדאיות כלכלית נוספת לפרויקט, אולם על תוצאותיה נסוב ויכוח בין משרדי התחבורה והאוצר: במשרד התחבורה וברכבת ישראל טוענים כי הבדיקה העלתה כי הפרויקט יהיה רווחי מכפי שהוערך בבדיקה קודמת, שנערכה לפני ארבע שנים. מנגד, באוצר אומרים כי תוצאות הבדיקה אינן חד-משמעיות, ובחלק מהמשתנים ניכרת דווקא הרעה.

הקבינט החליט: הרכבת יוצאת לירושלים (צילום: משה מילנר, לע"מ)

יש לציין כי הפרויקט מתוקצב במסגרת תוכנית הפיתוח של הרכבת, וחלק ניכר מעבודות ההכנה לקראת הקמתו כבר החלו. לפני מעט יותר משנה, אף נערך מכרז לבחירת חברה שתבצע את עבודות הכרייה בקו, בעלות מוערכת של כ-1.5 מיליארד שקל. על-פי הערכות, ביטול הפרויקט היה מביא לתביעת פיצויים בגובה מאות מיליוני שקלים מצד החברות הפרטיות המעורבות בו.

במשרד התחבורה מבהירים היום כי הקו המהיר לירושלים כולל מסילה כפולה באורך של 56 ק"מ, שתעבור דרך נתב"ג ומודיעין, ותגיע עד לכניסה לירושלים, בסמוך לבנייני האומה. בימים האחרונים סומן כבר האזור והוא מוכן לעבודות כריית הפיר, בעומק של כ-80 מטרים מתחת לאדמה. זמן הנסיעה מתל אביב לירושלים מתוכנן לעמוד על 28 דקות בלבד. מסלול הרכבת כולל מספר מנהרות באורך כולל של כ- 22 ק"מ, ושבעה ק"מ של גשרים.

שר האוצר ואנשי משרדו מותחים ביקורת חריפה על התנהלות משרדי הממשלה ורכבת ישראל, וזאת לאור החריגה באומדן הביצוע של הפרויקט. במשרד האוצר גם מציינים כי למרות הביקורת הציבורית, הבסיס לקבלת החלטות בפרויקטים מסוג זה - בעלות של מיליארדי שקלים - הוא כדאיות כלכלית. אולם, מאחר שכבר הוצאו כספים רבים מהקופה הציבורית, הוחלט להמשיך בהקמת הקו.

שר התחבורה והבטיחות בדרכים, שאול מופז, הביע היום שביעות רצון רבה מהחלטת הקבינט. מופז, שהביע תמיכה בהקמת הקו, מצטרף לדעת שר האוצר, לפיה לפרויקט יש חשיבות אסטרטגית. לדבריו, הקו המהיר לירושלים ישנה את מפת התחבורה בישראל, ויחזק משמעותית את הבירה.

גם ברכבת ישראל מברכים על ההחלטה: "הרכבת מברכת על החלטת הקבינט החברתי-כלכלי, לאשר את חידוש העבודות בפרויקט הקו המהיר לירושלים. בזאת מראה הקבינט על מחויבותו לחשיבות החיבור בין מרכז הארץ ועיר הבירה: חיזוק העיר ירושלים ותושביה, הורדת מספר כלי הרכב הנוסעים בכבישים, הפחתת תאונות הדרכים וזיהום האוויר".

ראש עיריית ירושלים הנבחר, ניר ברקת, בירך אף הוא על החלטת הקבינט הכלכלי לאישור המשך העבודות. ברקת סבור כי לקו הרכבת חשיבות עצומה לפיתוח עתידי של ירושלים, ולחיבורה של עיר הבירה למרכז הארץ. "קו הרכבת המהיר יאפשר יכולת ניידות גבוהה יותר של תושבים, יסייע בעצירת ההגירה השלילית, יצמצם את תאונות הדרכים וזיהום האוויר ויעלה את איכות החיים בירושלים".

סייע בהכנת הכתבה: רונן מדזיני