לילה מתוח בחברון: "נצא לסיורים ונראה מה יהיה"

מסרבת להיות גורם מרסן. מוקד הסכסוך היהודי-פלסטיני בחברון הוסיף להתלהט אתמול (יום ג'), ובין עשרות הפצועים גם נער יהודי ששהה ב"בית המריבה", ספג אבן גדולה בראשו ומצבו מוגדר קשה אך יציב. למרות הביקורת הגוברת מצד גורמי ביטחון - על כך שהנהגת המתנחלים לא עושה דבר כדי לעצור את בני הנוער שמתפרעים - אמרה ל-ynet דניאלה וייס: "המאבק שלנו בהחלט לגיטימי ולכן אני לא מנסה לשלוט על הנוער".

במהלך הערב שרר שקט באזור בית המריבה, אותו יאבטח מעתה כוח מיוחד של משמר הגבול, במקום חיילי צה"ל. האזור הוכרז כשטח צבאי סגור בניסיון למנוע מעבר של אנשי ימין לאזורים הפלסטינים. אחר הצהריים עוד ניסו גורמים שונים ביישוב היהודי לדבר עם מאות בני הנוער השוהים במקום לקראת פינוי אפשרי בהתאם להחלטת בג"ץ, ולהרגיע את האווירה.

מתנחלים בלב המהומות בחברון (צילום: רויטרס)

וייס, ראש מועצת קדומים לשעבר, לא התחייבה לדבר ואמרה: "הלילה נצא לסיורים, ונראה איך יהיה. אני לא מנסה לשלוט ואף אחד אחר לא מנסה לשלוט".

מי שנמצאת בבית המריבה כבר שלושה שבועות - ולפי חודשיים הואשמה בתקיפת שוטר,

הוסיפה כי "ההתנהגות של הממשלה היא לא שפויה ולא נורמלית, וכך גם התגובה של החבר'ה שעומדים ממול". במקביל, אגב, נרשמו הפרות סדר של מתנחלים בצומת תפוח שבשומרון במחאה על הכוונה לפנות את בית המריבה. שני פעילי ימין עוכבו לחקירה. 

מוקדם יותר אמר ל-ynet גורם בכיר בפיקוד מרכז: "האירועים האחרונים בחברון הם התפרעויות לשמן. הנזק שנגרם בבית הקברות המוסלמי, והגרפיטי שנעשה על המסגדים ברחבי יהודה ושומרון, מבישים ומבזים אותנו כיהודים". השכונות הפלסטיניות הסמוכות הוכרזו כשטח צבאי סגור.

עמונה, ועוד כמה פלוסים

דניאלה וייס בחרה להתייחס בעיקר לאלימות הפלסטינים, ולמקרה הקשה בו נפצע הנער: "הערבים שגרים בצד המערבי לא הרימו אבן על יהודים במשך השנה ותשעת החודשים שהם מתגוררים בבית השלום. היום הם התחילו בידויי אבנים והחבר'ה החזירו להם. אנחנו לא נוצרים ולא נותנים את הלחי השנייה.

וייס התייחסה לגורלו של בית המריבה, ודרשה מאהוד ברק להתקפל: "אני חושבת ששר הביטחון צריך לקבל החלטה ולאפשר לנו להישאר,

לנוכח כל הנתונים ולנוכח העובדה שקניית הבית הייתה כדין והכול תועד. זה כל מה שנדרש כדי שהתושבים פה יחזרו לגור בשלווה ובשקט. כל הנושא סביב בית השלום זו בעיה פוליטית - לא רוצים לאפשר ליהודים לגור מחוץ לגטו".

ומה אם יהיה פינוי בכוח? במקרה כזה, הזהירה וייס, "בקלות זה לא יילך, החבר'ה הצעירים מתכוננים לעימות מאוד קשה. אפשר להשוות את זה לעמונה, אבל צריכים להוסיף עוד כמה פלוסים".