הקאמבק של ירון זליכה
לא שמענו ממנו כמעט שנה, ועכשיו הוא חוזר; החשב הכללי לשעבר, שנבעט מהאוצר למרות ניסיון לגייס את מבקר המדינה כדי למנוע את פיטוריו, ממלא את תפקיד השוטר הרע של נתניהו - בתקווה לעמדת מפתח בממשלה חדשה
נשמע מוכר? למי ששכח, קבלו את ד"ר ירון זליכה. החשב הכללי לשעבר, שנבעט מהאוצר למרות מאמציו להאריך את חוזהו בחסות מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס.
עכשיו זה כבר לא סוד ולא רמז. זליכה, היום ראש החוג לחשבונאות במכללת אונו, הוא אחד היועצים היותר קרובים לנתניהו במטה הבחירות של הליכוד, וכנראה גם מועמד לתפקיד ממלכתי, בתנאי שהבוס ירכיב את הממשלה הבאה. במאגר המוחות הזה תמצאו עוד כמה בכירים לשעבר - שלמה נחמה, יו"ר בנק הפועלים לשעבר; עו"ד יעקב נאמן, שר האוצר לשעבר; ואורי יוגב, הממונה על התקציבים באוצר לשעבר.
במשבר הכלכלי שנתניהו רוכב עליו, שומעים מהחוג הזה רק את זליכה. הוא ממלא את תפקיד השוטר הרע במשחק של נתניהו, שמתפקד בעצמו כשוטר הטוב עם ממשלת אולמרט, כבוס בתפקיד הממלכתי הנחמד וכמשת"פ של אולמרט בקטע של רשת הביטחון. כדי לחרף ולגדף את משרד האוצר - אויב התוכנית - שולח נתניהו את זליכה, הקול החזק והאותנטי להשמצת האוצר, שאין טוב ממנו בשטח.
חיסול חשבונות עם בר-און
זליכה מדבר על האוצר, אבל מתכוון לשר רוני בר-און - נאמנו של אולמרט שרצה להיפטר מזליכה זמן רב. בר-און לא חסך באנרגיות כדי לעקור אותו מהמשרד. כמעט שלושה חודשים נמשכה הורדת הידיים. את הרמזים ש"הוא עוד יחזור" הפריחו מקורביו של זליכה. האם הופעותיו העכשוויות מבשרות את הקאמבק שלו?
אם נתניהו יחזור ללשכת ראש הממשלה, רוני בר-און לא יהיה באוצר. ואם זליכה מיועד לנהל את המשרד, גם את המנכ"ל ירום אריאב לא נראה שם. זליכה יבוא אל שולחן כמעט נקי. את מקומו תפס שוקי אורן - בנקאי מקצוען וחף מפוליטיקה. יריבו המושבע, קובי הבר - שהיה הממונה על התקציבים - פינה את לשכתו לרם בלניקוב, שהוא אמנם נאמנו של בר-און, אבל לא בטוח שילך בעקבותיו לכל מקום.
ידין ענתבי, הממונה על שוק ההון, נותר שריד יחיד מהצמרת העוינת. עכשיו מתלבש עליו לפתע מבקר המדינה ומתחיל לפשפש בטיב הפיקוח שלו על השוק, ולבדוק האם תרם לכשל הגדול שחושף המשבר העולמי. ואם שכחתם, נזכיר שהמבקר לינדנשטראוס הוא עדיין ידיד אישי ומעריץ של זליכה מימי מלחמתם המשותפת והקצרה במושחתי המדינה.
המשבר הכלכלי ופרשת רשת הביטחון סיפקו לזליכה סוסי מלחמה אקטואליים כדי לנקום באוצר ששפך את דמו. אבל כאשר האשים את המשרד בקול ישראל ב"תהליך של אנרכיה וקריסה מוחלטת", הוא נקלע לניגוד עניינים. זליכה כרך את האוצר עם "ממשלת אולמרט, שהצטיינה בשנים האחרונות בהתעלמות מכל משבר שנקלע לפתחה".
מראיינו, אריה גולן, העיר כי ראש הממשלה דווקא מקדם את רשת הביטחון בשותפות עם נתניהו, ואילץ את זליכה להודות כי "אולמרט צודק במאה אחוז, גם אם לא נעים לי להיות האופוזיציה שמגנה עליו". גולן המשיך להציק, ואמר שנתניהו תומך גם בתכנית להאצת המשק של האוצר, למרות טענתו ש"האוצר לוקה בהתעלמות מוחלטת מהמציאות, לפני, ובמהלך המשבר". זליכה יצא גם מזה: "עדיפה תכנית רעה מאשר שום תכנית בכלל".
לא מקנאה, אלא בגלל האישיות
הסגנון הוא האדם. מה שגמר את זליכה באוצר לא היו כישרונותיו וכישוריו המקצועיים המעולים והנדירים, אלא האישיות. הוא עשה רבות וגדולות בשלוש השנים הראשונות שלו בתפקיד הגזבר של המדינה. הרפורמות שחולל וניקוי האורוות שביצע אכן חסכו לקופת מדינה מאות מיליוני שקלים. אבל לא מקנאה ביקשו עמיתיו להקיא אותו, אלא בגלל גחמות של מגלומניה והתנשאות, והרצון לסלקו התגבר אחרי שהחל להאשים בשחיתות את כל מי שלא הסכים אתו.
זמן קצר לפני שהכריז מלחמת קודש בשחיתות נשבע זליכה באוזני שלא ישב על כיסאו אפילו יום אחד לאחר תום החוזה שלו ביולי 2007. המלחמה החלה בשנתו האחרונה בתפקיד, ולא היה לה המשך אחרי לכתו.
מה הדליק אותו? השמועה כי יקצרו את ימיו בשירות המדינה. בתור "חושף שחיתויות" הוא יכול לזכות לחסות המבקר ולהגנה מפיטורים. אחת מיריות הפתיחה היתה בפרסום תלונתו למבקר (באיחור של כשנה) על התערבות אולמרט במכרז למכירת בנק לאומי - התיק שפרקליט המדינה סגר השבוע מחוסר ראיות.
נדבק בבולמוס ההפרטה
זליכה סומך על הזיכרון הציבורי הקצר, בדיוק כמו הבוס החדש-ישן שלו. הוא חוזר ואומר איך שניהם בתקופתם המשותפת באוצר הצילו את המשק בתוכנית חירום כלכלית, למרות שהתכנית נולדה והחלה בניצוחו של שר האוצר הקודם סילבן שלום, שנתיים לפני שנכנסו לתפקיד. נתניהו רק המשיך אותה, וזליכה הגיע לאוצר חמישה חודשים לאחר השבעת השר.
השבוע אמר זליכה ש"האוצר מתעלם ממה שנתניהו ואני אומרים חודשים רבים מספור, קרוב לשנה, כי יש בעיה קשה במשק, שהציבור ספג פגיעה קשה ברכושו מה שיכניס את המשק למיתון עמוק".
קרוב לשנה? איפה בדיוק ובאיזה עניין שמענו את זליכה עד לימים האחרונים, ואת נתניהו בחודשים האחרונים? ואיך זה שלא שומעים אותם בעניין אחריותם להפסדי הציבור שנגרמו בעקבות ההוראה של שר האוצר נתניהו לזרוק את קופות הגמל וקרנות הפנסיה לשטח ההפקר של שוק ההון, כמעט ללא רשת ביטחון, אחרי שנים של הגנה ממשלתית?
ספרו של זליכה, "הגוארדיה השחורה", שיצא לאור לאחר פרישתו, הוא מצעד הישגיו בניכוש העשבים השוטים שלבלבו בערוגות המשק הממשלתי. אבל הסאגה האישית שלו חושפת רק את חצי האמת, או את מחצית הכוס המלאה. נתניהו הדביק אותו בבולמוס ההפרטה, ומעלליו החלו כאשר הוא החליט להתעלות מעל רבו. זליכה לחץ להפריט במכרזים כל מה שזז, אפילו שירותים חברתיים ושילכו לעזאזל האנושיות והנשמה היתרה שאפיינו וייחדו אותם.
בדרך נס ניצלו המתנ"סים שפרפרו בציפורניו של זליכה וחבר מרעיו הצעירים. אבל שירותי הסיעוד לקשישים נזקקים שהוצאו על כורחם למכרזים נאלצו לעבוד במחירי הפסד או להיסגר. מדובר בשירות שהפעילו עמותות ציבוריות במימון משרד הבריאות, אשר קבע את תקן האיכות ומחירי הרצפה. אלא שהיד החולה של האוצר כופפה את היד של משרד הבריאות. חובת המכרזים א-לה-זליכה וקדושת התחרות, הפילו את שירותי הסיעוד לקרשים. תהליך החורבן שלהם כבר מאמלל אלפי משפחות.
מאביר שוק חופשי לאביר חברתי
עכשיו נתניהו וזליכה שוב ביחד, ערב הבחירות וההתחשבנות הכלכלית-חברתית הצפויה במלחמת תעמולה. זליכה הוא הרוח התזזית במאגר המוחות הכלכלי שבמטה הליכוד. אחת ממשימותיו היא ליצור למועמד לראשות הממשלה את היש מאין של הדימוי החברתי. סגנון התעמולה איננו חדש, אבל היום הוא נראה קצת פאתטי.
בשכתוב ההיסטוריה ובעזרת הזיכרון הציבורי הקצר, ינסו אבירי השוק החופשי להופיע בתחפושת האבירים החברתיים שיצאו להגנת ביטחון הנפש והרכוש של האיש הקטן. הם ישתדלו לטשטש עד להשכיח את שר האוצר שהשליך את קופות הגמל והפנסיה לחסדי שוק ההון, ואת הפקרת הפיקוח עליהן בעקבות רפורמת בכר, כשיצאו משליטת הבנקים, נפוצו לכל רוח, והפכו טרף קל למנפיקי אגרות חוב הרפתקניות.
את זליכה לא יכולנו להשיג כדי להשיב על שאלות, כמו שניסינו בעבר ולשווא לפני שכתבנו עליו דברים דומים. דובר הליכוד יוסי לוי סירב להתייחס לספקולציות בעניין תפקידו בעתיד. הוא אומר כי זליכה לא מועדף במטה הכלכלי של נתניהו. חזרנו והרהרנו בדברים שאמר ברדיו השבוע. "הציבור ספג פגיעה קשה ברכושו, והאוצר יושב כמו מול רומא הבוערת של נירון קיסר, ומסתפק במריבות עם פקידים אחרים". גם אם יש מידה של צדק בדבריו, תראו מי שמדבר...