לחיצת היד לפרס שהלחיצה את השייח
לחיצת היד בין ראש הממסד ההלכתי הסוני מוחמד סייד טנטאווי, לנשיא המדינה שמעון פרס בכנס שהתקיים בניו-יורק, הקפיצה את הפיוז לרבים במצרים ובעולם הערבי. טנטאווי הכחיש, התפתל, היתמם, עקץ ובסוף סיפק כותרת טובה עוד יותר: "לטובת השלום? אני מוכן לבוא גם לירושלים"
יכול להיות ששייח "אל-אזהר", מוחמד סייד טנטאווי, צודק. אולי הוא באמת לא זיהה את נשיא המדינה, שמעון פרס. אולי זיהה אותו אבל ייתכן שלא שם לב לפעולה האינסטינקטיבית של לחיצת היד ביניהם. ואולי יכול להיות שהיה מודע לכל הפרטים חוץ מאחד: נוכחותם של צלמים שתיעדו את לחיצת היד. אבל כל זה כבר לא ישנה דבר. לחיצת יד בין טנטאווי לפרס בשולי הכינוס הבין-דתי בניו-יורק עוררה סערה בעולם הערבי שממאנת לשקוע.
אך קודם לסערה, העובדות: לפני כארבעה שבועות התקיים בבניין האו"ם בניו-יורק כינוס שהוא פרי יוזמתו של עבדאללה מלך סעודיה. המטרה - לפתח דיאלוג בין נציגי שלוש הדתות המונותאיסטיות. בראש המשלחת הישראלית עמדו הנשיא ושרת החוץ, ציפי לבני. בארוחת ערב מצומצמת שהתקיימה ערב עצרת האו"ם השתתפו כארבעים מנהיגים ובהם מלך סעודיה, נשיא תימן, אמיר קטאר, אמיר בחריין ועוד.
פרס זכה להבעת עניין ולחיצות יד מצד באי האירוע, ביניהם טנטאווי - ראש הממסד ההלכתי הסוני העליון השוכן בקהיר. פרס וטנטאווי לחצו יד ושוחחו אל מול עדשת המצלמה, אך תמונותיהם יחד עוררו סערה גדולה בקרב פוליטיקאים, מנהיגים דתיים וכותבי מאמרים בעולם הערבי.
"ידו של טנטאווי מגואלת בדם פלסטינים"
באופן טבעי, אנשי תנועת "האחים המוסלמים" במצרים היו הקולניים והדומיננטיים ביותר בדברי הביקורת. אך לא רק הם שפכו קיתונות של אש על טנטאווי. "היד אשר לחצה את ידו של פרס מגואלת בדמם של הפלסטינים ועולה ממנה ריח גופותיהם ושרידיהם", כתב בעל הטור המצרי, פהמי הווידי.
"חכמי הדת הסעודים נמנעו מלהגיע לכינוס, ואלה שכבר באו נראו רק לצד המלך, אולם השייח של אל-אזהר נפל בפח. ישנה מסורת שבעל-פה האומרת כי במצב כזה יש לרחוץ את היד שבע פעמים, אחת מהן בעפר... הבעיה של האדם הזה היא שהוא מתנהג כפקיד ממשלתי. כשדובר מטעמו אומר שגם הנשיא מובארק לחץ את ידו של פרס, פירוש הדבר שהוא לא מבין את ההבדל בין שני המקרים", הוסיף הווידי.
פרס וטנטאווי. מזהה או לא מזהה? (צילום: לע"מ)
חבר הפרלמנט המצרי מטעם האופוזיציה, מוסטפא בכרי, פנה בקריאה דחופה להדיח את טנטאווי מתפקידו. "הדבר נפל כרעם ביום בהיר על רבים. זוהי פגיעה בתפקידו ובקדושתו של 'אל-אזהר' בעולם הערבי. המפגש הזה היה בבחינת נורמליזציה ברורה עם האוייב הציוני מצד 'אל-אזהר', דבר הפוגע בתפקידה בהנהגת העולם הערבי. השייח התעקש בעבר להיפגש עם רבנים ובראשם הרב לאו, אולם פגישתו עם הנשיא הציוני מהווה השפלה לכל המוסלמים".
חבר פרלמנט אחר מטעם האופוזיציה, ד"ר חמדי חסן, פנה במכתב דחוף לראש הממשלה, אחמד נזיף, בדרישה שיחייב את טנטאווי להתנצל ועל הפגיעה ברגשות המוסלמים וב"אל-אזהר". חסן דרש כי טנטאווי יתנצל בפני כל המוסלמים על "לחיצת היד הבלתי מקובלת" וינקוט עמדות רציניות לטובת "תושבי פלסטין הנצורים".
גם באיראן גינו כלי תקשורת את טנטאווי ובאופן טבעי כך עשה גם חמאס. "מי שלוחץ את ידו של רב המרצחים אינו יכול להיות דרשן ומטיף עבור תנועה לוחמת", אמר חבר הלשכה המדינית של חמאס, מוחמד נזאל. דברים ברוח דומה נשמעו מפינות שונות בעולם הערבי.
הפליק-פלאק המילולי
ומה עם טנטאווי עצמו? השייח של אל-אזהר טען בתחילה כי מדובר בלחיצת יד מקרית. "אמנם התמונה נכונה ואינה מזוייפת, אולם מדובר בלחיצת יד אקראית שלא אורגנה מראש. חלק גדול מהנוכחים בכנס הגיעו כדי ללחוץ את ידו של שייח אל-אזהר ובהם היה פרס. הוא הופתע מכך, לא ידע במי מדובר, וממילא העניין לא נמשך יותר מכמה שניות", נכתב בהודעה שהפיצה לשכתו של טנטאווי למערכות העיתונים.
אך בתגובה מאוחרת יותר לאירוע כבר שינה טנטאווי מעט את גרסתו. "לא זיהיתי שזהו פרס", אמר לעיתון המצרי "אל-מסרי אל-יום". "לחצתי את ידו מבלי שידעתי במי מדובר. לחיצת היד מעידה שלא ידעתי מיהו. עמדתי באירוע שבו נכחו עשרות ראשי מדיניות. לחצתי את ידו של כל מי שהושיט אלי יד וביניהם גם את ידו של פרס. עשיתי זאת כפי שעשיתי עם כל האחרים, באופן שגרתי ומהיר ומבלי שידעתי מיהו".
טנטאווי ניצל את הבמה כדי להאשים את העיתונאים שהפיצו את התמונה תוך שהוא מכנה אותם "משוגעים". הוא גם עקץ את חמאס ואמר כי הארגון מבצע "פשע מגונה" בכך שאינו מתיר לאנשי הפתח ברצועת עזה לקיים את מצוות העליה לרגל למכה.
למרות דבריו של טנטאווי, ל-ynet נודע כי השתלשלות העניינים בניו-יורק בכל זאת שונה במקצת. ככל הידוע, היה זה דווקא שייח אל-אזהר שפנה לפרס. הוא זיהה במי מדובר, לחץ את ידו "לחיצה מרובעת" בחום ושוחח עימו במשך דקות ממושכות. במהלך השיחה עודכן טנטאווי מיהו בן שיחו, ואז הוא פנה אל נשיא המדינה ואמר כי "למטיפים ולדרשנים יש תפקיד חשוב בהרגעת הרוחות וביצירת אווירה של שלום".
בשביל פרס והשלום? עד ירושלים
אך לחיצת היד עם פרס איננה המקור היחיד לכאבי הראש של טנטאווי. לא עברו ימים אחדים מתקרית לחיצת היד, ושייח השלים "פליק-פלאק" מרשים, חזר בו מהצהרותיו כאילו לא ידע שמדובר בפרס והצהיר כי הוא מוכן לארח את נשיא ישראל באל-אזהר ואף לבוא לירושלים - לא פחות.
בראיון שהעניק ליומון הקטארי "אל-ערב" סיפר טנטאווי: "הפגישה עם פרס היתה פתאומית. היא לא ארכה יותר מכמה דקות ועסקה בברכות בלבד ולא בעניינים אחרים. הוועידה כללה ראשי מדינות ומנהיגים דתיים. כולם החליפו דברי ברכה ולחיצות ידיים, מה רצו שאעשה? שאסרב ללחוץ את ידו של נשיא מדינה שיש לנו יחסי שלום עימה?".
טנטאווי אף הגדיל ואמר כי דלתו של מוסד אל-אזהר פתוחה בפני כל אחד, גם בשביל פרס. "אם יבקש הנשיא הישראלי או ראש הממשלה לבקר באל-אזהר, אין מניעה שהדבר יבוצע וזאת כל עוד הדבר יהיה לטובת השלום באזור ולטובת הסוגיה הפלסטינית. השלום פותח ערוצי הידברות עם כל הדתות והאמונות". שייח אל-אזהר סיפר כי הוא מוכן לבקר בירושלים, אם התנאים הביטחוניים והפוליטיים יאפשרו זאת.
בכל הנוגע לאיראן, לטנטאווי דעה קרירה יותר. שם הוא אינו מתכוון לבקר לעת עתה בשל ההתרעות הפוליטיות ובשל הנזק שגרם הסרט האיראני המציג את אנואר סאדאת כבוגד. אז האם לישראל יש ידיד חדש במצרים? אנו נמשיך לעקוב אחר הנושא.
