יהדות ספרד הותירה את חותמה
השוואה בין המטען הגנטי של גברים בחצי האי האיברי לזה של יהודים ממוצא ספרדי מצביעה על קיומו של אב משותף. החוקרים מעריכים כי שיעור היהודים שהתנצרו במהלך גירוש ספרד ונטמעו בחברה היה גבוה מספיק כדי להותיר חותם חזק על המבנה הגנטי של ספרדים בני ימינו
להיסטוריונים כיום קשה להעריך את מספר היהודים שהתנצרו ונטמעו בחברה הנוצרית, אך מחקר שראה אור בסוף השבוע, בכתב העת The American Journal of Human Genetics, טוען כי מספרם היה גדול דיו כדי להותיר חותם גנטי בל ימחה על החברה הספרדית. קבוצת מדענים - ממוסדות מחקר בספרד, באנגליה ובישראל – ערכה השוואה בין מטענם הגנטי של 1,140 גברים מספרד, פורטוגל והאיים הבלאריים, למטענם הגנטי של יהודים ממוצא ספרדי באיסטנבול ובישראל.
קישור למאמר
המחקר לא ריצף את כל הגנום של הנחקרים, כמובן, אלא התבסס על כרומוזום Y. כרומוזום זה הוא כרומוזום מין, כלומר, כזה שקובע את מינו של הנולד. כידוע, רק לגברים יש כרומוזום Y והוא עובר מאב לבנו, לכן קל יחסית לבדוק אם לשני גברים יש אב משותף על ידי השוואה בין כרומוזומי ה- Y שלהם. כורומוזום Y של האדם מכיל 78 גנים ועל סמך מחקרי עבר, יודעים מדענים לאילו נקודות ברצף הבסיסים עליהם לגשת כדי לחפש הבדלים המצביעים על מוצא שונה. כאשר נמצא בנקודות אלו רצף בסיסים זהה או קרוב מאוד אצל אנשים שונים, ניתן לקבוע כי יש להם אב משותף ואפילו לנסות ולחשב מתי (בערך) חי אותו אב משותף.
על פי המחקר שנערך, ל-20% מתושבי חצי האי האיברי היה אב משותף עם יהודים ממוצא ספרדי. היהודים שהשתתפו במחקר, אלו שחיו בישראל ואלו שחיו בבולגריה ותורכיה, היו כולם מקהילות שמוצאן בגירוש ספרד. המחקר כלל גם השוואה בין המטען הגנטי של תושבי חצי האי האיברי לזה של תושבי צפון אפריקה והתאמה של כ-15% נמצאה גם עם אוכלוסייה זו. מתוצאות המחקר מסיקים המדענים כי ליהודים ולמוסלמים שהיגרו מצפון אפריקה הייתה השפעה רבה על המבנה הגנטי של ספרדים ופורטוגלים בני ימינו. במהלך המאה ה-8 התרחשה הגירה מסיבית של מוסלמים מצפון אפריקה, המורים, לחצי האי האיברי. החוקרים מייחסים את הקרבה הגנטית לצפון אפריקאים להגירה זו. את הקרבה הגדולה יותר, ליהודים מבולגריה ותורכיה, מייחסים החוקרים לנישואים בין יהודים שהתנצרו לספרדים ופורטוגלים וטוענים כי ניתן לשער על סמך המחקר כי בעקבות צו הגירוש של פרדיננד ואיזבל בחרו יהודים רבים להתנצר ונשארו בממלכת ספרד.
"לא צריך להתייחס למספרים כאל אמת קדושה" אמר ל-ynet פרופ' דורון בהר מבית החולים רמב"ם, שהיה שותף למחקר. "אני לא יודע אם זה בדיוק 20% או רק 18% אבל זה לא מה שמשנה. מה שחשוב הוא שהמחקר מעיד שהתופעה של התנצרות הייתה מספיק רווחת בשביל להשפיע עמוקות על המבנה הגנטי של האוכלוסייה באותם אזורים. היסטוריונים של התקופה, עמם שוחחתי, לא הופתעו מהממצאים. הם טוענים כי אין להם מקורות שיעידו על מספר היהודים שהתנצרו אך המקורות הספרותיים, כמו גם מעקב אחר שמות משפחה יהודיים ששרדו, בהחלט מעידים שהתופעה הייתה נפוצה. המחקר שלנו מוסיף עוד ביסוס לטענה זו".
