שתף קטע נבחר
 

התודעה שלנו כבר במאדים, הגוף עדיין כאן

בגלל האבולוציה, החינוך והתכתיבים החברתיים, ייקח לנו עוד הרבה זמן עד שה-GPS של הגוף שלנו יצליח להסתנכרן עם התפיסה הנאורה. אבל חשוב להמשיך לנסות, ואם פה ושם זה לא מצליח, אז ההפסד שלנו זמני בלבד, ושל הצד השני - די קבוע

למען האמת, מה שאתה מתאר כאן למעלה הוא סימפטום. הבעיה נעוצה עמוק הרבה יותר בשורשי החינוך שלנו. האבולוציה, התרבות, התכתיבים החברתיים, איך שתרצה לקרוא לזה, חינכו אותנו (ואני אומר חד משמעית - לא משתמע מכך שאני מצדיק זאת) שיחסי מין הם בבחינת מתנה השמורה אצל בת המין הנשי, וזכותה לתת אותה לבן המין הגברי כפרס על מאמציו, על יופיו, על יכולת המשיכה שלו או כל דבר אחר. כך היו הדברים עד תחילת המהפכה הפמיניסטית שאנחנו נמצאים בעיצומה.

 

כעת, כאשר יותר ויותר נשים מעדיפות לראות את עצמן כנשים משוחררות, עצמאיות וחופשיות - בני אדם שווי ערך לגברים (לפחות לפי התפיסה שלי, כמו שזה אמור להיות), היינו מצפים שיחסי מין יהפכו למשהו משותף, משהו ששני הצדדים מעוניינים בו באותה מידה, ולכן התפקידים של פסיבי/אקטיבי כבר לא אמורים לשחק תפקיד, לפחות לא מבחינת התכתיבים המגדריים. במאמר מוסגר, לפני שקופצים עליי כל המגיבים והמגיבות ומאשימים אותי שאני מנתב את השיחה ליחסי מין כשכל מה שדובר עליו בסך הכל הוא להתחיל עם בן/בת המין השני, אז אני מתייחס אל יחסי מין לא כאל אקט פיזי בלבד, אלא במערכת תקשורת שלמה. והיא מתחילה לרוב בזה שמישהו מתחיל עם מישהי או להיפך.

 

לענייננו - היינו מצפים שהתכתיבים יפסיקו לשחק תפקיד. אבל מצד שני, לצערנו, הדברים מוטמעים עמוק מדי בכמה מיליוני שנות אבולוציה ובכמה אלפי שנות ציוויליזציה, ומעצם כך, השינויים הרבה הרבה הרבה יותר איטיים ממה שהיינו רוצים. במילים אחרות, התודעה שלנו כבר במאדים, אבל הגוף והמוח שלנו עוד מסתבכים עם ה-GPS בדרך לבאר-שבע.

 

ולכן, לכל המגיבים ולך הכותב, וכך אלו המעוניינים שיתחילו איתם - אני נוטה להסכים, אבל הטיעונים שלכם לא מספקים. הבעיה שלכם היא לא שלא מתחילים איתכם, אלא הסיבה למה לא מתחילים איתכם (שוב תכתיבים חברתיים). מה שיותר מתאים להגיד הוא: "אין לי בעיה אם היא לא מתחילה איתי כי היא ביישנית, אבל שלא תחליט לא ליזום בגלל שהיא אשה" - ופה אני מסכים. הרי בואו נודה בזה, נניח שאתם במקום ציבורי כלשהו, מסיבת קוקטייל או משהו, וסתם בא לכם לפתח שיחה עם מישהו (לא מישהי), הרי לא תיעלבו מזה שהוא לא פתח בשיחה מיוזמתו, נכון? יהיה ברור לשניכם ששניכם עומדים כמו שמוקים וכל אחד מתבייש לעשות את הצעד הראשון.

 

אם הוא לא התקשר, הוא הפסיד אתכן, ולא ההיפך

ונשים/בנות יקרות, וכל אותן אלו שטענו שכשהתחילו עם בחורים, בחורים התייחסו אליהן בזלזול - צר לי. אבל יש כמות לא מבוטלת של גברים שגם היא לא השלימה את המעבר הזה לתודעה החדשה. מצד שני, התחלתן עם מישהו, היה טוב, ופתאום הוא לא מתקשר - בעיה שלו. אתן נשים עצמאיות, אם הוא לא התקשר, הוא הפסיד אתכן, ולא ההיפך. ואתן לא צריכות להיכנס לסרטים ש"הנה, שוב נתתי את עצמי למישהו, התמסרתי למישהו והוא לא מתקשר".

 

לסיכום, ייקח לנו עוד הרבה זמן עד שה-GPS של הגוף שלנו יוכל להביא אותנו עד מאדים ויוציא אותנו מבאר-שבע, אבל החדשות הטובות הן, שהתודעה מתקדמת. חשוב להמשיך לנסות, ואם פה ושם זה לא מצליח, אז ההפסד שלנו הוא זמני בלבד, ושל הצד השני - די קבוע.

 

בנות יקרות, המשיכו לנסות, להתחיל, ליזום, להגיד, לעמוד על שלכן. צאו מהתכתיבים אליהם חינכו אתכן. בנים יקרים - התביישתם? אל תבואו בטענות שלא התחילו איתכם. יכול להיות שהצד השני חושב אותו דבר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ויז'ואל/פוטוס
גם את יכולה
צילום: ויז'ואל/פוטוס
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים