אב הורשע באונס - סניגוריו יואשמו בהטרדת עדה

פרשה חמורה של אונס וגילוי עריות, שנדמה היה שכבר הגיעה לקו הסיום מבחינה משפטית, קיבלה לאחרונה תפנית דרמטית: ל-ynet נודע כי על אותו ספסל נאשמים מבקשת הפרקליטות להושיב יחד אב ממרכז הארץ, שכבר הודה והורשע באונס בתו באיומי סכין, וגם את רעייתו וסניגוריו. הסיבה: הטרדת עדה - ילדתו בת ה-13.  

באוגוסט 2007 הורשע האב - על פי הודאתו - באונס ובמעשה מגונה בילדה. כמה חודשים לאחר מכן, בשלב הטיעונים לעונש, הופיעו בבית-המשפט שני עורכי-דין חדשים מטעמו. השניים, שרון מאירוביץ' וחגי בן-שושן, ביקשו לדחות את הדיונים כדי ללמוד טוב יותר את התיק. אלא שלפי הפרקליטות, את הזמן שהוקצה הם ניצלו למטרה אחרת: להוציא מהבת הודאה מוקלטת, לפיה המעשים המיוחסים לאביה לא היו ולא נבראו.  

באוקטובר אשתקד שמעו הסניגורים מאם הנערה - אשר הופיעה לפני כן כעדת תביעה במשפט האב - כי בתה התוודתה בטלפון, באוזני אחת מחברותיה, על שהפלילה את אביה לשווא. בשלב זה - לפי כתב האישום המתוקן - הפקידו בידי האם מכשיר הקלטה, והנחו אותה להשיג את ההודאה המוקלטת. האחרונה, גורסים בפרקליטות, סיכמה עם בתה כי תתוודה בפניה על ההפללה בעודה מוקלטת. "מטרתה של השיחה המבוימת והמוקלטת הייתה לשמש ראיה 'מזכה' לעניין כתב האישום נגד האב", ייכתב בכתב האישום המתוקן, שיוגש בקרוב.  

הפרקליטים ידעו שהשיחה מבוימת

כשההקלטה ברשותה, שבה האם אל שני הסניגורים, כשהם - לפי הפרקליטות - יודעים היטב שמדובר בשיחה מבוימת. או אז זימנו למשרדם שני חוקרים פרטיים, הכניסו אותם בסוד העניינים והנחו אותם לחקור את הנערה. החוקרים בתורם הגיעו לבית המשפחה, אספו את האם ואת בתה למקום אחר, שם טמנו ציוד הקלטה, וחקרו את הנערה חקירה ממושכת בנוכחות אמה ובהשתתפותה הפעילה.

לפי כתב האישום המתוקן, הייתה זו "חקירה מדריכה ומנחה, שבמהלכה הכתיבו את תכני תשובותיה לשאלות שנשאלה על-ידם... במהלך החקירה חזרו החוקרים הפרטיים שוב ושוב על אותן שאלות ולא הרפו מן המתלוננת, עד ששמעו מפיה את התשובות בהן חפצו, תוך שהם מכוונים אותה במדויק לאותן תשובות. הם אף ביקשו ממנו לכתוב מכתב לאביה, כשאמרו לה כי המכתב יועבר לידיו, על אף שלא התכוונו להעביר את המכתב. המתלוננת צייתה להנחייתם וכתבה לאביה מכתב התנצלות".

בנקודה זו חשוב לציין כי לפי החוק, הגורם היחיד המוסמך לחקור קטינים בני פחות מ-14 הוא חוקר נוער מיוחד. פרט זה, לפי הפרקליטות, היה ידוע הן לצמד החוקרים הפרטיים והן לעורכי-הדין ששלחו אותם. ואם בכך אין די, הרי שבהמשך ניגשו החוקרים גם לחברתה של הנערה וחקרו גם אותה בנוכחות אביה, וכל זאת בתיאום מלא ובהתייעצות עם האב הנאשם. רק משהסתיימה שרשרת הפעולות הללו, נמסרו הממצאים החדשים לנציגי הפרקליטות.   

גם האם בכתב האישום - על בידוי ראיות

כפי שנודע ל-ynet, לאחרונה פנתה לבית-המשפט התובעת, עו"ד תמר אניס, בבקשה לתקן את כתב האישום נגד האב ולהוסיף כנאשמים את אם הנערה - בעבירה של הטרדת עד, שיבוש הליכי משפט ובידוי ראיות; את עורכי-הדין מאירוביץ' ובן-שושן - בעבירה של הטרדת עד (המתלוננת וחברתה); ואת שני החוקרים הפרטיים - בעבירה של הטרדת עד בנסיבות מחמירות.

כדי למנוע מהילדה את הסבל שבעדות על גבי עדות, מבקשים בפרקליטות לקיים יחד - תחת אותו הרכב שופטים בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב - את ההליך כולו, נגד כל ששת המעורבים בפרשה. "לפעולות שביצעו הייתה השפעה קריטית על שינוי הגירסאות הדרמטי לעומת הגירסאות בתיק המקורי, ואלה שלובים זה בזה באופן בלתי נפרד - לכן יצטרכו להתברר בבית משפט אחד שידון במכלול כולו", לשון הבקשה.  

עורכי-הדין מצידם כופרים באשמה ובמקביל פנו לפרקליט המדינה, משה לדור, בדרישה שלא להעמידם לדין לצד הלקוח אותו הם מייצגים - ולקיים את משפטם בנפרד, בבית-משפט השלום. אולם לדור הודיע כי לא יתערב בהחלטת פרקליטת המחוז, רות דוד, וכבר אישר כי ניתן להגיש נגדם כתב אישום.

לכל עורך-דין יש סיבה לדאגה

"אין לנו אלא להצר על החלטת הפרקליטות להגיש כתב אישום כנגד עורכי-הדין שרון מאירוביץ' וחגי בן-שושן", מסרו בתגובה עורכי-דינם של עורכי-הדין, נתי שמחוני ואורן ארדת. "השניים פעלו מתוך מטרה אחת ויחידה: להגיע לחקר האמת, כדי שאדם, שלטענתו הינו חף מכל אשמה, לא יישלח אל מאחורי סורג ובריח לשנים רבות. התנהלות הפרקליטות בפרשה צריכה להדאיג את כלל ציבור עורכי-הדין בישראל, המבצעים שליחותם בנאמנות ומסירות.

"אילו נקטה התביעה אותן אמות מידה, כשהיא בוחנת את

דרך התנהלותם של גורמי התביעה בפרשות שונות - כי אז אין ספק שלא היה מקום להעמיד את מרשינו לדין. אם לא די בכך, חטאה של התביעה מתעצם שעה שהיא מבקשת להביא לתיקונו של כתב האישום התלוי ועומד נגד הלקוח אותו ייצגו והוספתם כנאשמים שם לאותו הליך, קרי: להושיבם על אותו ספסל נאשמים יחד עם מי שהיה עד לאחרונה שולחם. זוהי תוצאה שאין הדעת סובלתה, יש בה כדי להשפיל את עורכי-הדין ובלא שיש לכך כל הצדקה עניינית".

בכוונת באי-כוחם של מאירוביץ' ובן-שושן אף לפנות ללשכת עורכי הדין, כדי שזו "תשמיע את קולה ברמה, שכן לפרשה יש השלכות מהותיות על כלל ציבור עורכי-הדין בישראל".