זה יסתמס בדם

למרות שמי שבאמת הגיע לו לעזוב את בית "האח הגדול" הוא איתי, וחבל על לכתו של שחר, סמדר שילוני מתחממת לקראת הגמר ומבהירה: הקרב הסופי יוכרע בין יוסי ועינב לבין שפרה

זהו. הדייר החדש האחרון עזב את הווילה שבוע לפני הגמר הגדול-דול-דול, והאמת? חבל. הפרק של יום ראשון מיצב סופית את שחר כמתמודד ראוי, וגם היחיד ממחנה בובליל שבאמת החזיק לפחות בזוג ביצים אחד. יש לו גם את החסרונות שלו, היד שלו על הדק כסא המפלט קלה מאוד, ותוך שניות הוא עובר לעצבים גבוהים.

הנטייה שלו לאבק אנשים בקמח באמצע הלילה או להבהיל אותם כשהם יוצאים מהבית עם כוסות מים היא משהו שמערכת החינוך עוד תצטרך לתת עליו את הדין, אבל הופעות חדר האח הגדול שלו היו טובות לפחות כמו של עינב, ולמרות שהוא היה בובלילאי גמור, היה בו את האומץ להודיע לעינב ויוסי שהם טועים כשהוא חשב שהם טועים.

שחר. כבש את המסך ב-45 יום (צילום: ערוץ 2)

בשורה התחתונה היה מעניין עם שחר בבית, לטוב ולרע, והגיע לו להתייצב במעמד הגמר כחלק מהחמישיה. בטח הרבה יותר הגיע לו מאיתי, שגם עשרה צוותים של מז"פ חמושים באבקות לבנות מסוג קמח לא היו מגלים טביעות אצבעות שלו בווילה אחרי התוכנית. סליחה, אבל שחר, ב- 45 יום שהוא היה בבית, תפס נפח מסך שאיתי לא יתפוס גם אם ישכור את הווילה בדמי מפתח, ולא, אני לא מתכוונת לנפח פיזיולוגי.

חוץ מזה, תקראו לי נאיבית, תקראו לי רומנטיקנית חסרת תקנה, תקראו לי כשהפרסומות יצאו להפסקת תוכנית - אפילו קיוויתי בתמימותי שייקרה משהו בין שחר לעינב. אולי זאת אווירת התיכון שמסביבם, אולי זאת ההתאמה הפיזית, נראה לי שאם המתח של לפני הגמר היה יכול לגרור אותם לאיזה גורן שמה, הם היו עושים מרס תורכי דביק ועתיר הורמונים. אלוהים יודע שעינב כבר ממילא חצי ערומה. אבל זה לא קרה, בין היתר משום שהחסות שיוסי פרש על שחר לפני שבועיים לא הגנה עליו הפעם, ושחר יצא בחוץ.

הקרב על צ'ארלי וחצי

קשה לי לגבש עמדה לגבי הטענות על עריכה מגמתית (או כמו שניסח את זה אסי עזר "האם גם היומולדת של שפרה היא קונספירציה של ההפקה?"), לא נראה לי שיש דבר כזה בריאליטי עריכה שהיא לא מגמתית. אף אחד לא יוצא טוב מחיכוכים כמו דרמת 23 השקלים או מהקרב על גבעת "צ'ארלי וחצי".

"ללכת על המים". התגלמות מערך הכוחות בבית

תכל'ס? זה גם לא באמת משנה בשלב הזה. מי שאוהב את שפרה יזדהה איתה כשהיא בוכה אחרי עוד היתקלות תרבויות מצערת עם להק בובליל, ומי שמעריץ את האדמה עליה דורך הנצר האשקלוני, יבין את עינב שהחליטה שאחרי 100 ימי דיכוי דמוקרטי הגיע הזמן לאמנסיפציה, ואיך היא תחגוג אותה, איך, אם לא עם יהודה ברקן?

נדמה שסוגיית הסרט גילמה בתוכה את מערך הכוחות הנוכחי בבית. שפרה רצתה לראות "ללכת על המים", דרמה פרידמנית-אוחובסקית מובהקת. יוסי ועינב רצו בורקס, שבא טוב עם בירה ופופקורן. שחר שגדל בכוכב יאיר הודה שבא לו על סרט שהוא לא ראה 900 פעם אבל יישר את עצמו לפי צו הסיעה והסכים עם הבובלילים.

לאון ואיתי שגם הם רצו "ללכת על המים", נכנעו כמעט בלי קרב. שפרה נותרה לבדה במערכה (לאון לא נחשב, עם כל הכבוד, והיה כבוד. באמת שהיה). בסופו של דבר היא הציעה לעשות לכולם ניתוח להשתלת עמוד שדרה, איתי הצהיר שהוא לא יעשה מהסרט סרט, כמו שהוא לא עשה משום דבר סרט עד עכשיו, כאילו זה משהו לכתוב עליו הביתה.

סיכון מחושב

אז כמו הרבה אירועים אחרים בווילה - ובחיים, גם האינסידנט הזה התחיל בבכי וגם נגמר בבכי, כי למרות שעינב לא רצתה דיכאון, היא בכתה בסוף הסרט, כשמיקו נסע לאמריקה. וככה שפרה ועינב, שפשוט מגיעות מעולמות כל כך שונים שזה כואב בגוף, שוב גמרו בתור דמויות המראה האחת של השנייה. האחת ברחה מהבית והשנייה הביאה את הבית איתה לווילה. האחת רוצה שכולם יאהבו אותה והשנייה חושבת שכולם מתנשאים עליה. אחת העלתה במשקל בבית והשנייה רזתה. מי מהן תיקח את המשחק?

תמונת ה"פיינל פייב". "את איתי לא כל כך רואים"

בקשר להימורים בגמר – הפעם באמת קשה לדעת.

ההימור שלי הוא שהשיפרתיים ייצאו מכל החורים שלהם ויתחילו לסמס, ביניהם לא מעט אנשים שלא סימסו כל התוכנית. מצד שני יוסי בובליל היה ונשאר הפייבוריט של אלה שגם שורפים מאה שקל ויותר כדי לראות את יוסי דופק חיוך מעל הפודיום בגמר. מצד שלישי - וזאת רק ספקולציה, כי הבובליל הופך צפוי פחות ועצבן יותר - יכול להיות שהוא יעשה הסכם עודפים עם הבת שלו, קולות תמורת סיגריות או משהו כזה, וייתן לה את הגביע. רק תעשו טובה, תדאגו שהקווים לא יפלו, בסדר? אני לא אעמוד בעוד סיבוב.

בקטנה

עינבי, חבל שנמו הלך, אם היה נשאר תמיד היית יכולה לעמוד לידו ורק זה היה מוריד ממך כמה קילוגרמים.
"זה יום השבוע המכריע, לא צריך לעשות לה סימפוזיון" (יוסי מתקשה להחליט אם יום ההולדת של שפרה הוא יום הולדת או שבוע הולדת)