הבדואים שבעים מהמלצות, רעבים לפתרונות

זהירות וחשדנות - זה האופן שבו קיבלו הבדואים את דו"ח ועדת גולדברג להסדרת ההתיישבות הבדואים בנגב, שהוגש הבוקר (יום ה') לשר הבינוי והשיכון, זאב בוים. תושבי הפזורה הבדואית סיפרו כי על-אף החלקים החיוביים בדו"ח, הם שבעים מוועדות ומהמלצות ורעבים לפתרונות אמיתיים בשטח. 

ועדת גולדברג המליצה להכיר ב-46 כפרים בלתי מוכרים בהם חיים כ-62 אלף בדואים. בהתייחס לבנייה הבלתי חוקית בנגב, הציעה הוועדה להגדיר מבנים שאינם פוגעים ביישום תוכנית המדינה כ"מבנים אפורים". הגדרה זו תאפשר לקבל אותם בצורה חוקית לתוכניות המתאר - דבר שיקל על המערכת.

לעיון בדו"ח ועדת גולדברג - לחץ כאן

בנוסף, הדגישה הוועדה כי למרות פסיקת בית המשפט העליון שלבדואים אין זכות בעלות על הקרקעות, אלא רק מכוח אחיזתם בקרקע שנים רבות - יש להכיר ב"זכות זכאות בשיעור מסוים" מתוך התחשבות בזיקה ההיסטורית של הבדואים לקרקע. חלק משיעור הבעלות יירשם על שמו של הבדואי שתביעתו הוכרה ועבור החלק האחר שיוקפע ממנו יינתן פיצוי כספי.

"לב המחלוקת הוא ההכרה בקרקעות. אם לא יהיה פיתרון כולל בנושא הזה - לא נגיע לסוף הסכסוך", אמר יו"ר הכפרים הבלתי מוכרים בנגב, חסיין אל-רפעיה. "הבדואים החזיקו בנגב מיליוני דונמים אך הם נושלו מרוב הקרקעות. היום אנחנו נאבקים על 600 אלף דונם. אי-אפשר לוותר עליהם, אם נחלק גם אותם לכפרים, זה בקושי יספיק לכל יישוב. חייב להכיר בקרקעות כדי לא לחזור לנקודת ההתחלה".

לבאד אבו-עפאש, תושב הכפר ואדי נעם הסמוך לרמת-חובב, סיפר ל-ynet: "בדרך כלל קמות ועדות אבל לא מבצעים את המלצותיהן. "אני מקווה שבמקרה הזה אכן יאומצו ההמלצות, אבל אני לא בטוח שהדבר יעזור למצבם של הכפרים הלא מוכרים. הרי גם בג"ץ קבע שלבתי הספר של הכפרים הלא מוכרים צריך לסלול שבילים ולצערי עד עכשיו ההחלטה הזו לא בוצעה".

"ההר הוליד עכבר"

מצד הרשויות נרשמה תגובות מעורבות לדו"ח. שר הפנים, מאיר שטרית, בירך על המלצות ועדת גולדברג ואמר כי מדובר ב-"צעד גדול בדרך לפתרון סוגיות משמעותיות במגזר הבדואי". שטרית הוסיף כי בכוונתו לפנות לראש הממשלה, אהוד אולמרט, בבקשה להביא את ההמלצות לאישור הממשלה עוד לפני הבחירות.

לעומתו התקשה ראש מועצת רמת נגב ויו"ר הרשות לפיתוח הנגב, שמוליק ריפמן, להסתיר את אכזבתו לנוכח הדו"ח. "הציפיות בנגב מהדו"ח היו גבוהות, אך בסופו של דבר ההר הוליד עכבר. הרבה מאוד מילים יש בדו"ח אך אם חשבנו שאכן תקום וועדה אשר תסדיר את בעיית הבדואים - הרי שקיבלנו עוד אסופת ניירות שמגלגלות את ההחלטה בנושא לפתחן של הממשלה ולכנסת".

לדברי ריפמן, הפיכת הכפרים הבלתי מוכרים למוכרים איננה נכונה מההיבט התכנוני, הסביבתי והדמוגרפי. "לא כך מקימים יישובים. זו ערובה לכשלון בעוד 10 שנים. פיספסנו הזדמנות נוספת להסדיר את בעיית הבדואים בנגב. חוסר האמון והקרע בין הבדואים והממסד הישראלי רק הולך ומתרחב", אמר.

ראש מועצת עומר, פיני בדש, אמר כי "ההחלטה להכיר ביישובים הבלתי-חוקיים היא החלטה אומללה אשר תפגע מיידית בשלטון החוק, תעודד בריונות ועבריינות ותעצים את בעיית הבדואים בנגב. היא תעודד את המשך הבנייה הבלתי חוקית ולא תאפשר הקמת תשתיות ליישובים הקיימים".

יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, אמר כי "הכשרת ישובים שנוסדו בחטא ובניגוד מוחלט לחוק הוא תקדים מסוכן למדינה. לא ייתכן שאוזלת היד וגמגום המנהיגות בשנים האחרונות יביאו למסקנה שאין מה לעשות אלא להסכים עם הקיים. על הנהגת המדינה לדחות את הדוח לאלתר".

ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) התייחס אף הוא לדו"ח ועדת גולדברג ואמר: "זכויותיהם של המתיישבים היהודים ביהודה ושומרון אינה פחותה מזכויות הבדואים בנגב. אם מלבינים ההתיישבות הבלתי חוקית של הבדואים - יש להלבין את כל המאחזים. רק במדינת עולם שלישי אכיפת החוק נעשית באופן סלקטיבי ופוליטי".

במקביל, פנו פעילי הימין הקיצוני, ברוך מרזל ואיתמר בן-גביר, במכתב דחוף ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בדרישה להכשיר את כל הבנייה הבלתי-חוקית במאחזים. "התנועה לשמירת אדמות הלאום" פנתה לראש הממשלה בדרישה שלא לדון בהמלצות הוועדה עד אחרי הבחירות.