מנהלי בתי השקעות מכים על חטא
מנכ"ל כלל פיננסים שוקי אברמוביץ: "מי שלא התאים את תיק ההשקעות ואת העצות שלו ללקוח עשה טעות". מנכ"ל פסגות רועי ורמוס: "לא הערכנו את היקף המשבר ואת התלות ההדדית בין כל המגזרים והמדינות בעולם"
כיצד מגיבים מנהלי בתי ההשקעות על הביקורת החריפה הנשמעת עליהם לאחרונה, על רקע המשבר הכלכלי? האם הם מודעים בכלל לטענות הקשות של הציבור, על אופן ניהול ההשקעות ועל השירות ללקוחות המבוהלים? פאנל של אחדים ממנהלי ההשקעות הבכירים במשק, שנערך אמש (א') בוועידת גלובס לעסקים, מראה כי לפחות חלקם מודעים לכך היטב ומוכנים להשמיע הרבה ביקורת עצמית.
משבר כלכלי בשווקים - סיקור מיוחד ב-ynet
"מי שלא התאים את תיק ההשקעות ואת העצות שלו ללקוח עשה טעות", אמר מנכ"ל כלל פיננסים, שוקי אברמוביץ, "זה לא בעיה לשבת בפאנל כמו זה ולהגיד - כדאי להשקיע בכך וכך. שתי דקות אחר כך זה בעיתון, ואחר כך מתחילים להסיק מסקנות שחלקן מוטעות ומכשילות".
"כך קרה שהגברת כהן מחדרה קראה בעיתון שנדל"ן במזרח אירופה נותנת תשואה פנטסטית, ומיהרה לקנות אותו, ורק שכחו לכתוב, או להגיד לכתב, שהנדל"ן הזה עומד אחר כך להתרסק", אמר אברמוביץ.
"הטעות המרכזית שלנו הייתה שלא הערכנו את היקפו של המשבר הכלכלי ואת התלות ההדדית בין כל המגזרים והמדינות בעולם", אמר מנכ"ל פסגות, רועי ורמוס. "עד לפני כמה חודשים עוד היה מי שחשב שסין לא תיפגע, או אפילו שישראל לא תיפגע.
לדברי ורמוס, "אחד הלקוחים שאנחנו צריכים להסיק היום היא להתאים היטב את התשובות שאנחנו נותנים ללקוח. אף אחד מאתנו לא יכול לנבא כמה זמן ייקח המשבר ולאן הוא יגיע. הוא עלול לקחת המון זמן, ואני מדבר לא על שנה ולא על שנתיים. לקוח שיש לו זמן וסבלנות, שנכנס לשוק לאורך זמן, בהחלט יכול ליהנות אחר כך מערכים טובים של כספו, אבל זה יהיה לא אחראי לתת כעת עצה כזאת לפנסיונר, או גם לצעיר שאין לו כוח נפשי להתמודד עם התנודתיות בשוק".
כל אחד מאתנו, אנשי שוק ההון, חייב לעשות חשבון נפש", הוסיף ורמוס, "ההערכה שלנו היא שרוב החוב על האג"ח של הקונצרני יוחזר, אך מחוייבותנו היא למצות את החזר ההלוואות. בעבר לא היה תמחור שמרני מספיק של הסיכונים בשוק, ולא ניתנו ללקוחות מספיק ביטחונות. גם אם יהיו גופים שיגידו שאינם יכולים להחזיר את הכסף, מחוייבותנו היא לדאוג כי הם יפצו אותנו בדרכים אחרות - בצורת מניות, למשל, או אג"ח להמרה"
"גישה לוחמנית יותר"
גם מנהל בית ההשקעות מיטב, צבי סטפק, אמר: "אנחנו צריכים לאמץ גישה לוחמנית יותר כלפי בעלי החוב. לא כלפי בעלי חוב שאנחנו רואים שבאמת עושים מאמץ להחזיר את הכסף. אבל אלה שאנחנו מזהים אצלם בריחה מלקיחת אחריות, והמשיכו להשקיע בנדל"ן בחו"ל גם כשהכתובת הייתה על הקיר, ומתנהגים כאילו הם אינם דואגים להחזיר דבר – צריך לדאוג שהם יבינו שלא יהיה סיבוב שני, שהם שרפו את עצמם".
עם זאת, אמר סטפק: "למרות כל הסיכונים שנוצרו בשוק ההון, צריך לזכור שלפני ועדת בכר, כשכל ההשקעות היו בידי הבנקים, הטייקונים קיבלו הלוואות בתנאים הרבה יותר נוחים ממה שהם מקבלים היום, וכשהגיע המיתון של שנת 2002 הבנקים היו על סף קריסה. זה נכון שהשקעה באג"ח קונצרני הפכה למסוכנת, אבל זה עדיין עדיף על להיות בעל מניות. בעל מניות מפסיד הכל, ואילו בעל אג"ח יכול לקוות לקבל לפחות חלק מהכסף".
וכיצד מתייחסים מנהלי ההשקעות לתלונות על היחס ללקוחות המבוהלים, ועל הקושי להתנתק מהם?
"צריך לקחת בחשבון שההתפתחויות בזמן האחרון היו מאוד מהירות. התלונות מוצדקות בחלקן, אבל היו ימים שבתי השקעות גדולים קיבלו 10,000 שיחות ביום. אתה לא יכול להיערך מראש למצב כזה, ואתה לא יכול לשכור במיוחד צי של עובדים לשבועיים כאלה ואחר כך לפטר אותם".
אני מזכיר לכם שבעבר, כל המידע שיכולת לקבל על מצב תיק ההשקעות שלך היה לשבת פעם בשנה עם מנהל ההשקעות בבנק ולשאול אותו מה מצב התיק שלך, שממילא לא אתה בחרת אותו אלא המעסיק שלך ולא היה לך מושג איך הוא מנוהל", אמר סטפק.
ואילו מנהל פריזמה, יובל גביש, אמר: "אנשים צריכים לקבל שירות, נקודה. אם הם לא מקבלים שירות אנחנו לא בסדר וצריכים להשקיע יותר. היום יש לנו 40 איש במוקד השירות לעומת 10 אנשים לפני המשבר, ואם יהיה צורך בעוד אנשים - נשכור עוד אנשים".
ומה הולך לקרות לבתי ההשקעות עצמם? גם לכך יש לגביש תשובה נחרצת: "בעוד שנה יישארו בישראל רק 4-5 בתי השקעות, ופריזמה תהיה אחד מהם. השוק חייב לאחד כוחות ולצמצם הוצאות" - אמר, ומתחריו, שישבו לידו על הבמה, חייכו ולא הגיבו.