שתף קטע נבחר

 

עמיחי: אחרונים במערב בהשקעות פר תלמיד

בוועידת העסקים ביקשה מנכ"לית משרד החינוך "לנפץ את האגדה" של השקעות גבוהות בחינוך: מתברר שפר תלמיד, ישראל בתחתית ארצות ה-OECD. מרצה באוניברסיטת חיפה: "מורים כבר לא מוכנים להסתפק בשכר רעב בשביל הסיפוק"

החינוך לא עומד כנראה בראש מענייניה של הקהילה העסקית. האולם במושב ועידת ישראל לעסקים, שעסק במצבה הקשה של מערכת החינוך, נותר היום (ב') ריק למחצה, בזמן שהאולמות האחרים היו מלאים עד אפס מקום. אבל כשפתחו הדוברים את פיהם, התבררה התמונה העגומה לאשורה.  

 

"החינוך הציבורי בארץ עבר את הקו האדום", אמר בדיון יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, מיכאל מלכיאור. "כל ילד בבית-ספר יסודי מקבל שש שעות וחצי פחות ממה שקיבל ילד ב-2000, וילד בחינוך העל-יסודי מקבל שמונה שעות וחצי פחות".

 

בהתייחסו לפרסום תוצאות המבחנים הבינלאומיים, אמר ח"כ מלכיאור כי

הוא דווקא שמח - "כי הן מוכיחות שיש קשר בין השקעה לתוצאה". לדבריו, "יש כאלה שחושבים שהעלאת מעמד המורה זה להעלות את רף הכניסה במקצוע - בסדר, אז שיעלו את הרף ואף אחד לא יבוא ללמד. מדיניות האוצר יוצרת חלל ריק ומישהו ייכנס לשם - 15% מהתלמידים נמצאים כבר בצורה כזאת או אחרת בחינוך פרטי, וגם בחינוך הציבורי תשלומי הציבור משתוללים ללא פיקוח".

 

"יש ילדים שבאים רעבים לבית-הספר, כי לא הבינו דבר כל-כך פשוט כמו שצריך לספק להם אוכל", אמר מלכיאור. "במדינה כמו לוב יש לכל ילד מחשב, ואילו בישראל רוב הילדים שאין להם אינטרנט בבית, גם אין להם איטרנט בבית-ספר. אנחנו הולכים אחורה עמוק לתוך העולם השלישי".

 

גם המבקרים תורמים פחות

דברים קשים לא פחות השמיעה מנכ"לית משרד החינוך, שלומית

עמיחי: "התקציבים שנוספו בשנה האחרונה למערכת במסגרת 'אופק חדש', שאני מברכת עליהם, עדיין לא החזירו למערכת את מה שנלקח ממנה מאז 2001, ובוודאי לא את מה שנלקח מאז 1990. אני רוצה לנפץ את האגדה שאנחנו משקיעים הרבה בחינוך - אכן, אנחנו משקיעים הרבה, אבל מספר הילדים אצלנו הכי גדול וההשקעה בחינוך לילד בישראל היא 4,400 דולר בלבד, הכי פחות מאשר בכל מדינות ה-OECD, שמשקיעות בחינוך בין 4,500-8,000 דולר לילד".

 

לדברי עמיחי, "גם כל המבקרים במיגזר העסקי, שיודעים לומר איך עושים חינוך טוב יותר בלי שעמדו מעולם מול 40 ילדים, תורמים פחות: היקף התרומות של המיגזר הפרטי לחינוך בישראל הוא הנמוך בעולם המערבי. אז מה הפלא שההורים החזקים לא בדיוק מתאמצים להשאיר את ילדיהם בחינוך הפרטי?"  

 

גבי סלומון מהחוג לחינוך באוניברסיטת חיפה הוסיף: "אנחנו מתלוננים על מצב תוצאות התלמידים, אבל מה הפלא שרק שישה מועמדים נרשמו ללימודים בהוראת היסטוריה ואף תלמיד נרשם להוראת תולדות עם ישראל? מי רוצה ללכת להוראה בתנאים כאלה? בעבר מורים היו מוכנים להסתפק בשכר רעב בשביל הסיפוק, היום זה לא יילך. אל לנו להשלות את עצמנו: גם אחרי 'אופק חדש', מהנדס במיגזר הציבורי מרוויח פי שניים ממורה. מדינות שהחליטו לקדם את החינוך באמת השוו את שכר המורים לשכר המהנדסים - אנחנו רחוקים מכך מרחק עצום".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אילוסטרציה: גיל נחושתן
הקו האדום נחצה (צילום ארכיון)
אילוסטרציה: גיל נחושתן
מומלצים