אל קברות המכבים ביער בן שמן

חג החנוכה המכונה גם חג האורים, חל מיום כ"ה בכסלו במשך שמונה ימים. הוא נחוג לזכר הניסים והנפלאות שנעשו לאבותינו, ומסמל את ניצחונם של החשמונאים על היוונים. בעקבות המרי, טוהר בית המקדש והוחזרה החירות הדתית והמדינית. בכדי לפאר את חג החנוכה ולפרסם את הנס המופלא, קבעו חכמים שיש להדליק נרות חנוכה במשך שמונת ימי החג, וכן להתפלל בתפילות - "הלל" ו"על הניסים".

הקשר בין חנוכה לאור מבוסס על מספר מסורות: מסורת אחת מתבססת על הדלקת הנרות הראשונה במקדש לאחר טיהורו בידי החשמונאים. החשמונאים לא יכלו להשתמש במנורת בית המקדש שנבזזה בידי אנטיוכוס יחד עם שאר כלי המקדש, ולכן נאלצו להדליק נרות במקדש בשיפודי ברזל במשך שמונה ימים. לזכר אותה הדלקה ראשונה שנמשכה שמונה ימים, קבעו להדליק נרות בחג החנוכה (מגילת תענית פרק ט). המסורת השנייה, על פי התלמוד הבבלי (מסכת שבת דף כ"א עמוד ב'), מסבירה את הדלקת הנרות על רקע נס חנוכה – נס פך השמן. לאחר שהחשמונאים טיהרו את המקדש וביקשו להדליק את מנורת הזהב שעמדה בבית המקדש, הם מצאו פך (כלי קטן לנוזלים) שמן אחד שלא נטמא בידי היוונים. כמות השמן בפך יכלה להספיק להדלקת הנרות במנורה ליום אחד בלבד – אבל נעשה נס, והשמן הספיק לשמונה ימים. שמונת ימי החנוכה נקבעו לזכר אותם ימים בהם דלקה המנורה. 

מסורות קדומות יותר קושרות את חג החנוכה לעונת השנה בה הוא נחוג - עונת החורף. ימי החורף קצרים, ויש בהם מעט שעות אור ויותר שעות חושך. בתרבויות הקדומות נהגו לקיים חגיגות וטקסים לגירוש החושך באמצעות אבוקות ולפידים. לכן שרים בחנוכה: "באנו חושך לגרש, בידינו אור ואש" (מילים: שרה לוי-תנאי).

בעקבות המכבים ביער בן שמן (צילום: ניב בראון)

תעודת זהות

חניוני נופש: חניוני הספורט - מתקני כושר מעץ, מגרש כדורגל וקט סל. שולחנות לפיקניק וחניוני יער בן שמן.

התאמה למוגבלי תנועה: חניון הספורט – שולחנות הפיקניק נגישים לנכים. מתקני הספורט אינם מותאמים למוגבלי תנועה. ביער מספר חניונים המיועדים לבעלי צרכים מיוחדים: חניון מוזיקלי, חניון העיוורים ופארק התקווה.

יוצאים לדרך  

הדלקת לפיד בקברות המכבים (צילום חוה בראון, קק"ל)

נחזור לרחבת החנייה ונלך מערבה (לכיוון תל אביב) כ-200 מטרים נוספים, בציר המקביל לכביש 443. ממש לצד הכביש נמצאת מערת קבורה נוספת מימי בית שני שהתגלתה במהלך הרחבת הכביש. במערה ישנם שלושה חדרי קבורה בהם חצובות הגומחות שבתוכן הונחו ארונות הקבורה (גלוסקמאות). על חלקם נכתבו השמות באותיות עבריות ויווניות: שמעון, שרה, מרים ומנלאוס.

נשוב לכיוון קברי המכבים - אל הדרך הראשית הנמצאת במרחק של כ-800 מטר. נלך בשביל הכורכר (מתאים גם לנסיעת כלי רכב פרטיים), לכיוון צפון מערב - נאות קדומים (השביל מסומן בירוק), אל חורבת הגרדי - מבנה אבן המקורה בכיפה. המבנה כפי הנראה נבנה בתקופה הביזנטית במאה ה-7-4 לספירה, ובמרכזו נמצא קבר שייח (שיח' אל-ע'רבאווי - השיח' המערבי). שרידי המקום נחקרו כבר בשנת 1870 בידי ויקטור גרן, ובשנת 1874 בידי שארל קלרמון-גאנו (1874), שסבר שזהו המבנה המסומן במפת מידבא כמודיעים, עיר הולדתם של החשמונאים, שעליהם כתב אוזביוס באונומסטיקון במאה הרביעית: "את מצבת קבריהם (של המכבים) מראים עד היום".

חורבת הגרדי (צילום: חוה בראון, קק"ל)

באתר התגלו שרידים מהתקופה החשמונאית, מה שהביא חלק מהחוקרים לחשוב שכאן קבורים אבות משפחת חשמונאי. המקום קיבל את הכינוי "הגרדי", כשמו של יוחנן, בכור בניו של מתתיהו. מצפון נמצא הכפר הערבי "מדיה", שם על פי ההשערה המקובלת, התגוררו בני חשמונאי. אם תתאמצו תוכלו לראות את אפיק נחל מודיעין המשמש כמעט גבול טבעי, ואת גדר ההפרדה. במלחמת העצמאות שכן כאן משלט 219, אנדרטה הסמוכה למבנה קבר השיח' מנציחה את זכרם של 23 החללים שנהרגו בקרבות באזור.

מצפור בית חורון (צילום: חוה בראון) 

איך מגיעים