אל קברות המכבים ביער בן שמן
לקראת חג החנוכה נטייל ביער בן שמן, שם נערכו הקרבות בין המכבים ליוונים. נבקר בקברות המכבים ונצפה לעבר בית חורון. זו גם הזדמנות לערוך פיקניק חורפי במעמקי היער
חג החנוכה המכונה גם חג האורים, חל מיום כ"ה בכסלו במשך שמונה ימים. הוא נחוג לזכר הניסים והנפלאות שנעשו לאבותינו, ומסמל את ניצחונם של החשמונאים על היוונים. בעקבות המרי, טוהר בית המקדש והוחזרה החירות הדתית והמדינית. בכדי לפאר את חג החנוכה ולפרסם את הנס המופלא, קבעו חכמים שיש להדליק נרות חנוכה במשך שמונת ימי החג, וכן להתפלל בתפילות - "הלל" ו"על הניסים".
הקשר בין חנוכה לאור מבוסס על מספר מסורות: מסורת אחת מתבססת על הדלקת הנרות הראשונה במקדש לאחר טיהורו בידי החשמונאים. החשמונאים לא יכלו להשתמש במנורת בית המקדש שנבזזה בידי אנטיוכוס יחד עם שאר כלי המקדש, ולכן נאלצו להדליק נרות במקדש בשיפודי ברזל במשך שמונה ימים. לזכר אותה הדלקה ראשונה שנמשכה שמונה ימים, קבעו להדליק נרות בחג החנוכה (מגילת תענית פרק ט). המסורת השנייה, על פי התלמוד הבבלי (מסכת שבת דף כ"א עמוד ב'), מסבירה את הדלקת הנרות על רקע נס חנוכה – נס פך השמן. לאחר שהחשמונאים טיהרו את המקדש וביקשו להדליק את מנורת הזהב שעמדה בבית המקדש, הם מצאו פך (כלי קטן לנוזלים) שמן אחד שלא נטמא בידי היוונים. כמות השמן בפך יכלה להספיק להדלקת הנרות במנורה ליום אחד בלבד – אבל נעשה נס, והשמן הספיק לשמונה ימים. שמונת ימי החנוכה נקבעו לזכר אותם ימים בהם דלקה המנורה.
מסורות קדומות יותר קושרות את חג החנוכה לעונת השנה בה הוא נחוג - עונת החורף. ימי החורף קצרים, ויש בהם מעט שעות אור ויותר שעות חושך. בתרבויות הקדומות נהגו לקיים חגיגות וטקסים לגירוש החושך באמצעות אבוקות ולפידים. לכן שרים בחנוכה: "באנו חושך לגרש, בידינו אור ואש" (מילים: שרה לוי-תנאי).
אזור יהודה והשפלה, בשוליו הדרומיים של יער בן שמן, הוא האזור בו נערכו הקרבות בין המכבים (החשמונאים) לבין היוונים (הסלווקים) בשנת 167 לפנה"ס. בעקבות המרד שהוביל יהודה המכבי, טוהר בית המקדש והוחזרה החירות הדתית. אנו נבקר בקברות המכבים וחרבת הגרדי ונצפה לעבר בית חורון בשוליו המזרחיים של יער בן שמן.
בעקבות המכבים ביער בן שמן (צילום: ניב בראון)
תעודת זהות
אזור גיאוגרפי: שפלת יהודה – שוליו הדרומיים של יער בן שמן.מתאים לטיולים: לכל המשפחה.
עונה מומלצת: כל השנה ובמיוחד לקראת חג החנוכה.
אורך המסלול: כ-800 מטר. המרחק בין שער הכניסה - שער המכבים, לחורבת הגרדי.
ספרות: ספר המכבים.
חניוני נופש: חניוני הספורט - מתקני כושר מעץ, מגרש כדורגל וקט סל. שולחנות לפיקניק וחניוני יער בן שמן.
התאמה למוגבלי תנועה: חניון הספורט – שולחנות הפיקניק נגישים לנכים. מתקני הספורט אינם מותאמים למוגבלי תנועה. ביער מספר חניונים המיועדים לבעלי צרכים מיוחדים: חניון מוזיקלי, חניון העיוורים ופארק התקווה.
מפת טיולים וסימון שבילים: מבואות ירושלים - ה"פרוזדור".
אתרים נוספים בסביבה: פארק קנדה איילון, גם הוא מזירת הקרב של יהודה המכבי.
יוצאים לדרך
על גבעה קטנה, בגובה של 239 מטר מעל פני הים, ישנן שתי שורות של קברים בגודל אדם ומערת קבורה קטנה. תשעה קברים חצובים בסלע ולכל אחד מהם יש עוד שני פירים בתחתית. המסורת קושרת את האתר עם בני משפחת חשמונאי. בספר המכבים (א', פרק י"ג, 30-27) מתאר יוסף בן מתתיהו את קברי המכבים: "שמעון בנה קבר אביו ואחיו וירמיהו למראה באבן גזית מאחור ומפנים. ויקם עליו שבע פירמידות זו לעומת זו לאביו ולאמו ולארבעת אחיו, ולהן עשה חשבונות, הציב מסביב עמודים גדולים ועשה על העמודים מערכת כלי זין לשם עולם וליד המערכת אניות חקוקות לראווה לכל הבאים בים. זה הקבר אשר עשה במודיעין עד היום הזה".האם אכן אלו קברות המכבים? על כך חלוקות הדעות. כלל לא בטוח שזהו אכן המקום האמיתי. אדריכלות הקבורה (קברים מקומרים) והממצאים הארכיאולוגיים שנמצאו בתוכם, לא תואמים את תקופת החשמונאים. משערים שהקברים הם מתקופה מאוחרת יותר למרד, מהתקופה הרומית-ביזנטית, מאות שנים אחרי תקופת החשמונאים.
אנו לא ניכנס לפירוט הדעות השונות, אבל נספר כיצד התגלגל המיתוס. בשנת 1909 הגיעו למקום תלמידי גימנסיה "הרצליה" מתל אביב. הם הדליקו במקום לפידים לרגל חג החנוכה וכינו את המקום "קברות המכבים", זאת על סמך השם אל-מדיה (שמה העתיק של מודיעין, העיר בה פרץ מרד החשמונאים), והכינוי שניתן בערבית למקום "קובור אל- יהוד" (קבר הסולטן אל יהוד – קבר מלך היהודים). משנת 1945 קבעה תנועת מכבי העולמית את האתר כנקודת זינוק למרוץ לפיד החנוכה, מנהג שנמשך עד היום. עם הזמן, המקום קיבל גם משמעות נוספת של סמל הגבורה של לוחמים. במתחם הוצבה אנדרטה בצורת שמונה משולשים המסמלים להבות, לזכרם של הנופלים במלחמת השחרור.
הדלקת לפיד בקברות המכבים (צילום חוה בראון, קק"ל)
נחזור לרחבת החנייה ונלך מערבה (לכיוון תל אביב) כ-200 מטרים נוספים, בציר המקביל לכביש 443. ממש לצד הכביש נמצאת מערת קבורה נוספת מימי בית שני שהתגלתה במהלך הרחבת הכביש. במערה ישנם שלושה חדרי קבורה בהם חצובות הגומחות שבתוכן הונחו ארונות הקבורה (גלוסקמאות). על חלקם נכתבו השמות באותיות עבריות ויווניות: שמעון, שרה, מרים ומנלאוס.
נשוב לכיוון קברי המכבים - אל הדרך הראשית הנמצאת במרחק של כ-800 מטר. נלך בשביל הכורכר (מתאים גם לנסיעת כלי רכב פרטיים), לכיוון צפון מערב - נאות קדומים (השביל מסומן בירוק), אל חורבת הגרדי - מבנה אבן המקורה בכיפה. המבנה כפי הנראה נבנה בתקופה הביזנטית במאה ה-7-4 לספירה, ובמרכזו נמצא קבר שייח (שיח' אל-ע'רבאווי - השיח' המערבי). שרידי המקום נחקרו כבר בשנת 1870 בידי ויקטור גרן, ובשנת 1874 בידי שארל קלרמון-גאנו (1874), שסבר שזהו המבנה המסומן במפת מידבא כמודיעים, עיר הולדתם של החשמונאים, שעליהם כתב אוזביוס באונומסטיקון במאה הרביעית: "את מצבת קבריהם (של המכבים) מראים עד היום".
חורבת הגרדי (צילום: חוה בראון, קק"ל)
באתר התגלו שרידים מהתקופה החשמונאית, מה שהביא חלק מהחוקרים לחשוב שכאן קבורים אבות משפחת חשמונאי. המקום קיבל את הכינוי "הגרדי", כשמו של יוחנן, בכור בניו של מתתיהו. מצפון נמצא הכפר הערבי "מדיה", שם על פי ההשערה המקובלת, התגוררו בני חשמונאי. אם תתאמצו תוכלו לראות את אפיק נחל מודיעין המשמש כמעט גבול טבעי, ואת גדר ההפרדה. במלחמת העצמאות שכן כאן משלט 219, אנדרטה הסמוכה למבנה קבר השיח' מנציחה את זכרם של 23 החללים שנהרגו בקרבות באזור.
נשוב אל הרכב שהשארנו בחנייה. נעבור דרך שער המכבים, ממנו נכנסנו ליער, וניסע מזרחה בכביש פנימי המקביל לכביש 443 (כביש 4466 ) אל חניון שהוא מוקד ספורט יערני (ראו שלט מעץ בכניסה!). נעבור לצד שולחנות הפיקניק, מתקני הכושר מעץ ומגרש הכדורגל והקט-סל, ולאחר כ-70 מטרים נעלה לתצפית אל מעלה בית חורון, שהיא גם אתר הנצחה לזכר 11 ספורטאי ישראל שנרצחו באולימפיאדת מינכן בשנת 1972. הנקודה גבוהה ושולטת על המישור ועל הדרך אל הרי ירושלים עד מעלה בית חורון. זה היה גם הגבול בין ממלכת יהודה והעמים הזרים שלאורך מישור החוף. במעלה חורון התרחש אחד הניצחונות הגדולים של יהודה המכבי, מורדות ההרים מסבירים כיצד צבא קטן הביס כאן צבא גדול.
מצפור בית חורון (צילום: חוה בראון)
איך מגיעים
אל קברות המכבים: נגיע מכביש בן שמן-מודיעין - 443 (ליד סימן ק"מ 12), אל שער המכבים (ראה במפה המצורפת) ואל רחבת החנייה של קברות המכבים. משם נלך ברגל בשביל הכורכר. לאחר כ-10 מטרים נפנה ימינה לאזור המסולע.