מדריך: כך נבטל עסקה - בצ'ק, אשראי ומזומן

לרגל המצב הכלכלי והיקף הפיטורים במשק בתקופה האחרונה, ראוי להזכיר לציבור את מנגנוני ההגנה הקיימים בחוק במקרה של אי-אספקת תמורה או פשיטת רגל. מנגנוני הגנה קיימים הן כאשר התשלום נעשה בצ'ק, הן כאשר התשלום נעשה בכרטיס אשראי. אפשר בהחלט למנוע נזק עתידי על ידי נקיטה בפעולות פשוטות.

תשלום בצ'ק

צרכנים רבים משלמים בצ'ק בעבור מוצרים שהם רוכשים. אם המוצר אינו מסופק באופן מיידי עם התשלום, רבים נוהגים להגן על עצמם ולכתוב על הצ'ק תאריך עתידי - עם/לאחר מועד האספקה - בהנחה שבכך הם מבטיחים את עצמם, ויוכלו לבטל את הצ'ק במקרה שבו בית העסק לא יספק את התמורה.

בחלק מהמקרים - כן! כאשר אנו נותנים צ'ק רגיל, מבלי להגביל את סחירותו, המקבל יכול להעביר אותו לאחר באמצעות פעולה פשוטה: חתימה על גב הצ'ק (פעולה זו נקראת בלשון המשפטית "הסבת צ'ק"). במקרים רבים זכאי מקבל הצ'ק (מי שהצ'ק הוסב אליו) לגבות מהקונה את הסכום הנקוב בו, גם אם לא קיבלנו את המוצר.

עורכי-דין רבים מזהירים צרכנים שאם לא יפרעו צ'ק שהועבר לאחרים, הם עוברים עבירה פלילית. לכאורה, הדבר אינו תמיד נכון, שכן העבירה היא רק במקרים שבהם הצ'ק ניתן בכוונה או בידיעה שלא ייפרע. אבל גם ללא עבירה פלילית, אי-פירעון צ'ק סחיר יכול לסבך את הקונים, שכן מקבלי הצ'קים רשאים לנקוט הליכים של הוצאה לפועל, אשר עלולים לגרום להליכי גבייה ולהוצאות נוספות.

מה אפשר לעשות כדי לא לשלם בעבור סחורה שלא סופקה?

על זה נאמר: "סוף מעשה במחשבה תחילה". רצוי להגביל את הסחירות של כל צ'ק שאנו נותנים, כלומר למנוע אפשרות חוקית להעבירו לאדם אחר. לשם כך צריך לנקוט פעולות פשוטות ביותר בכתיבת הצ'ק:

1. מסמנים קרוס (2 קווים מקבילים) בחלק העליון של הצ'ק.

2. כותבים בתוך הקרוס את המלים "למוטב בלבד".

3. מוחקים את המלה "פקודת", כך שיישארו רק המילים "שלמו ל..." כדי לצמצם אפשרות של זיוף המוטב, רצוי לציין לאחר שם המוטב את המלה "בלבד", כך שבצ'ק יופיע המשפט, לדוגמה: "שלמו לישראל ישראלי בלבד".

ניתן להזמין בבנק פנקסי צ'קים שסחירותם מוגבלת מראש. מחירם זהה למחיר פנקס רגיל.

כך נמנע את האפשרות שנשכח להגביל את הסחירות.

1. חשוב לעשות עסקות רק עם בתי עסק אמינים והוגנים.

2. אם לא מקבלים את הסחורה במעמד הרכישה, שלמו בצ'ק דחוי "למוטב בלבד", למועד המאוחר ממועד האספקה.

3. הקפידו לציין בהזמנה כי מועד האספקה האחרון יצוין במפורש.

4. אם רוכשים כמה פריטים - יש לדרוש כי מחירו של כל פריט יפורט בהזמנה.

5. רצוי לציין בהזמנה באופן מפורש כי אם הסחורה לא תסופק במועד שנקבע - יהיה הלקוח רשאי לבטל את הצ'ק.

6. רצוי להזמין מהבנק צ'קים לא סחירים - זה לא עולה יותר.

7. ביטול צ'קים מחייב זהירות משפטית. מומלץ לא לעשות זאת ללא ייעוץ מקצועי.

תשלום בכרטיס אשראי

האם יש לי הגנה בחוק במקרה שבו לא קיבלתי את המוצר במועד הקבוע בהזמנה?

חוק כרטיסי חיוב קובע כי במקרה שבו נכס או שירות לא סופקו ללקוח אף על פי שחלף מועד האספקה, אפשר לפנות לחברת האשראי ולעצור את התשלומים העתידיים.

בראשית השבוע שעבר נכנס לתוקף תיקון לחוק כרטיסי חיוב, שלפיו הוראה זו חלה גם במקרה שבו התשלום נעשה בתשלום אחד. ואולם אי אפשר לעצור את התשלום אם הכסף כבר הועבר לספק, או אם חברת האשראי לא יכולה להתקזז עם הספק.

האם החוק מגן על הצרכן גם במקרה שבו מועד האספקה עוד לא חלף, ואולם הספק הפסיק דרך קבע לספק נכסים מסוג זה שנרכש?

כן. חוק כרטיסי חיוב תוקן כך שגם במקרים אלה, חברות האשראי מחויבות לעצור את התשלומים העתידיים. כוונת המחוקק היא למנוע פגיעה כלכלית בלקוחות, באותם מקרים שבהם ברור כי הספק לא יממש את העסקה ולא יעמוד בהתחייבותו לספק את המוצר - גם אם עדיין לא חלף מועד האספקה שהצדדים קבעו לעסקה.

רכשתי מוצר באמצעות כרטיס אשראי, ועוד לפני מועד האספקה נודע לי כי בית העסק נסגר, וייתכן שפשט את הרגל. האם החוק מאפשר לי לעצור את התשלומים?

חוק כרטיסי חיוב תוקן גם כדי לאפשר ללקוח לעצור את התשלומים העתידיים, במקרה של "הפרה צפויה" בשל מצב של "חדלות פירעון". החוק מאפשר לעצור תשלומים כאשר הוגשה לבית-המשפט בקשה לצו כינוס נכסים נגד הספק, צו פירוק או צו פשיטת רגל.

יש להמציא לחברת האשראי את הבקשה כדי שתפסיק להעביר כספים לספק - עד להחלטת בית-המשפט בעניין. אם ניתן אחד מן הצווים שלעיל, על חברת האשראי להשיב ללקוח את כל התשלומים שנעשו מיום הודעתו.

בית-המשפט הדן בבקשה רשאי להורות לחברת האשראי לזכות את הספק בגין אותה עסקה, אם שוכנע כי הנכס סופק ללקוח, או כי אין במתן הצו כדי לפגוע בלקוח.

אפשר לדרוש מחברת האשראי לעצור את התשלומים העתידיים (לא ניתן לדרוש החזר על תשלומים שכבר נפרעו) ויש לנקוט בפעולות האלה:

1. לשלוח למוכר הודעה במכתב רשום, שבה אתם מציינים כי רכשתם מוצר (לפרט את סוג המוצר), כי המוכר התחייב לספק את המוצר במועד מסוים, אבל הוא עדיין לא סופק - ועל כן אתם מבטלים את העסקה.

2. לשלוח הודעה בפקס לחברת האשראי, שבה פירוט של תנאי עסקת האשראי ובקשה לעצור את התשלומים העתידיים בשל כשל תמורה. יש לצרף את ההזמנה ואת הודעת הביטול לעיל.

3. במקרה שקיימת בקשה לצו כינוס או פירוק של המוכר, יש לשלוח את הבקשה לחברת האשראי.

האם חברת האשראי מחויבת להחזיר לי את כספי?

במקרה של כשל תמורה שלא במסגרת פשיטת רגל או צו בית-משפט כאמור, חברת האשראי מחויבת לעצור את התשלומים העתידיים בלבד, והיא לא מחזירה את הכספים שבהם כבר חויב הלקוח עד למועד משלוח פנייתו.

במקרה של בקשה לפשיטת רגל, כינוס נכסים או פירוק, חברת האשראי תחזיר ללקוח רק את הכספים שעדיין לא הועברו לבית העסק מיום פניית הלקוח הראשונה לחברת האשראי.

בדרך כלל חברת האשראי מבררת עם המוכר אם המוצר או השירות סופק. במקרה שבו המ

וכר ממציא אסמכתא לאספקת המוצר (למשל, תעודת משלוח חתומה על ידי הקונה) או השירות, חברת האשראי רשאית על פי החוק לחייב מחדש את הלקוח.

רכשתי רהיטים ולא קיבלתי חלק מהמוצרים שהוזמנו. האם החוק חל גם במקרה זה?

החוק מגן על הצרכן גם במקרה זה, בתנאי שיוכיח את שווי המוצרים שלא סופקו. בהתאם לכך, יש לוודא בעת הרכישה כי ההזמנה מפרטת את המחיר של כל פריט בנפרד, ואין להסתפק במחיר גלובלי של המוצרים.

הסיבה לכך היא כי חברת האשראי תעצור את התשלומים העתידיים בגובה שווי הפריטים שלא סופקו, ובהיעדר פירוט כאמור לעיל יהיה קשה להוכיח את שווי המוצרים שלא סופקו.

האם אני יכול לבטל הוראת קבע בכרטיס אשראי?

תיקון חוק כרטיסי חיוב מאפשר ללקוח לבטל הוראות קבע בכרטיס אשראי, בדומה להוראות קבע לחיוב חשבון בנק. החוק החדש מאפשר לצרכנים רבים שסירבו לחדש חוזים מתמשכים עם ספקי שירות או שהפסיקו לקבל שירות בשל "פשיטת רגל", להפסיק את החיובים בהוראת קבע ולמזער את נזקם.

תשלום במזומן

הזמנתי מקרר ושילמתי מקדמה של 1,500 שקל במזומן. המוכר פשט רגל ולא אקבל את הסחורה, האם ניתן לתבוע את המוכר?

לא ניתן לתבוע חברה בע"מ שפשטה רגל, ולא ניתן לתבוע את בעלי העסק. לכן כדאי מאוד להיזהר ולא לשלם מקדמות בסכומים גבוהים, שהרי בתקופת משבר הקונה מסתכן.

ומה אם המוכר הוא "עוסק מורשה" - אדם פרטי שסגר את החנות?

כאן אין הפרדה בין העסק לבין כיסו הפרטי של המוכר. ניתן לתבוע אותו באופן אישי. הקושי הוא לאתר את כתובתו, מספר הזהות שלו ובחלק מהמקרים גם את שמו המלא, שלא תמיד מופיעים במסמכי העסקה.

לסיכום - טיפים חשובים

• היזהרו מתשלום מקדמה כשאספקת המוצר נדחית למועד מאוחר יותר; הוא מהווה סיכון אמיתי, במיוחד בתקופת משבר כלכלי.
  

• דירשו מהמוכר לציין בהזמנה/בחוזה את מועד האספקה. זו הדרך היחידה להוכיח את מועד האספקה המוסכם ביניכם ולהגן על עצמכם במקרה שבו לא תקבלו את המוצר במועד שהובטח לכם.
  

• דירשו מהמוכר לציין בהזמנה את כל הפרטים המזהים: שם החברה או המוכר, מספר זהות או מספר חברה וכמובן הכתובת. זו חובה על פי החוק.
  

• דירשו מהמוכר לציין בהזמנה את מחירו של כל פריט. זו הדרך היחידה לעצור תשלומים עתידיים במקרה של אספקה חלקית.
  

• בכל מקרה מומלץ מאוד לקבוע כי התשלום הראשון יעשה לאחר מועד האספקה, או שהתשלום הראשון יהיה בגובה שקל אחד (או בסכום נמוך), והתשלום השני ייקבע לאחר מועד האספקה. אין כל הצדקה לספק אשראי לבתי עסק על חשבון הצרכן.
  

• אם המוכר לא סיפק את המוצר/השירות במועד הקבוע, יש לשלוח מכתב רשום כדי להודיע על ביטול העסקה, וכן לשלוח פקס לחברת האשראי לעצירת תשלומים עתידיים. בהודעה לחברת האשראי יש לפרט את הסיבה לאי אספקת המוצר (סגירת העסק, הפסקת הספקת מוצרים או שירותים מסוג זה שנרכש, הגשת בקשה לצו "פשיטת רגל", או כשל תמורה).
  

• עו"ד יעל כהן-שאואט היא יועצת משפטית במועצה לצרכנות
  

• אין לראות באמור לעיל חוות דעת משפטית, ויש להיוועץ בכל שאלה עם איש מקצוע