חנוכה. המדריך

החנוכיה והמנורה - מתוך האנציקלופדיה של ynet

 

מנורה - אחד מכלי הקודש ששימשו בבית המקדש. המנורה היתה בעלת שבעה קנים ועליה הדליקו נרות שמן מדי בוקר וערב (שמות כה, לא-מ; במדבר ח, א-ד). המנורה היתה עשויה בפאר רב, כולה יצוקה מזהב טהור, ועליה תחריטים מעשה אמן: "ויעש את המנורה זהב טהור, מקשה עשה את המנורה, ירכה וקנה, גביעיה, כפתוריה ופרחיה ממנה היו. וששה קנים יוצאים מצדיה, שלושה קני מנורה מצדה האחד, ושלושה קני מנורה מצדה השני. שלושה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח... וכפתור תחת שני הקנים ממנה... כולה מקשה אחת זהב טהור" (שמות ל"ז י"ז-כ"ב).

 

אהרן הכהן, ואחריו בניו הכהנים הגדולים, היו מדליקים את נרות השמן שבמנורה בכל בוקר. בשעות ההדלקה היו "מיטיבים את הנרות", מכינים את הפתילות ומסלקים את שיירי הפתילות המפוייחות שנשארו מן היום הקודם. בתקופת בית שני היתה המנורה עשויה מבדיל. כשהשתפר המצב הכלכלי, ציפו אותה בכסף, וכעבור זמן ציפו את גוף המנורה בזהב, כפי שהיה בתקופת בית ראשון (מנחות כ"ח). עם חורבן הבית נלקחה המנורה עם שאר כלי המקדש, ומקומה אינו ידוע. על פי התבליט המצוי בשער הנצחון ברומא ושבו מופיעה המנורה בבירור, יש הטוענים שהמנורה הועברה לרומא ומצויה שם עד היום. צורתה של המנורה מופיעה באמנות היהודית בכל הדורות ומשמשת גם כסמלה של מדינת ישראל (לפי הדגם החקוק על שער טיטוס).

 

מה בין מנורה וחנוכיה? בחנוכה משתמשים ב"מנורת-חנוכה" בת שמונה קנים, הקרוייה חנוכייה. החנוכייה מסמלת את נס השמן שהספיק להדלקת הנרות בבית המקדש בימי החשמונאים במשך שמונה ימים. יש סוברים שהחנוכיה היא בת שמונה קנים מפאת האיסור בהלכה לעשות מנורה הדומה למנורת בית המקדש (תלמוד בבלי, ראש השנה כ"ד ע"א).