על הפנים: מה עושים לתמונות הפוליטיקאים?
ציפי לבני הפכה ל"ברבי", לשלי יחימוביץ' עשו "פוליש רציני" ומשה כחלון הצטלם כ"אחד משלנו". מומחה לעיבוד תמונה קוטל גם את הקמפיין של ברק, וצלם פורטרטים מספר איך הוא לומד "את ה-די.אן.איי" של המועמד. הפוליטיקה, פנים רבות לה
כולנו נחשפים בשבועות האחרונים ביתר שאת למיני פרצופי ענק שמביטים עלינו משלטי החוצות, וגם מהמודעות ומהבאנרים, לקראת 10 בפברואר. מה בדיוק עושים כדי לשווק לנו את המועמדים בדיוק כפי שהם רוצים להצטייר? והאם העיבוד הקיצוני לפעמים מועיל או מזיק? המומחים מנסים להסביר.
"התמונה של ציפי לבני? זה אחד הריטושים הכי גרועים שראיתי", אומר ל-ynet טל ניניו, מומחה לעיבוד תמונה וממחברי הספר "פוטושופ קוק-בוק". לדבריו, "רואים את עקבות הריטוש בתמונה, זה לא נראה טבעי, אלא כמו תמונה שניסו להפוך בה את לבני לברבי והתוצאה - על הפנים".
"אחרי שראינו את התמונה היו שצחקו ואמרו שזה נראה כאילו המתמחה של ראובן אדלר עשה את העבודה הזאת ופוטר. אני יכול לומר שאם בוגר קורס שלי היה עושה עבודה כזאת הייתי שוקל לא לתת לו תעודת גמר. אני מעריך שעשו לה העלמת קמטים וכפלים למיניהם ואפילו שינוי של מרקם העור".
לא משהו. הריטוש
לדבריו, התחושה כאילו עבודות הריטוש על תמונות פוליטיקאים היא חלק מפירותיה של תקופת הפוטושופ - מטעה. "תמיד ריטשו פורטרטים, עוד בימי השקופיות והפילמים. אמנם לא ברמה של ריכוכים, ברבי ופרצופי שיש שעושים היום, אבל העלימו שריטות וחצ'קונים", אומר ניניו. "אפשר לומר שהמגמה היום היא מגמת ביניים: ריטוש שמסיר פגמים ומתקן פקשושים של צילום, תוך שמירה על הטקסטורה של הפנים וההבעה שמשקפת את גיל המצולם ומצבו".
אך הרצוי, לדבריו, אינו תמיד המצוי. "לפעמים בפורטרטים הפוליטיים מגזימים. מערבבים בלופים שיווקיים ומכניסים את זה לפורטרטים. הריטושים צריכים להיות מינימליים ולשמור על הבעת פנים וגיל ריאלי. בפועל זה לא קורה. התמונה של שלי יחימוביץ' אינה לפניי, אבל למיטב זכרוני עשו עליה ממש פוליש - החלקה של עור הפנים. זוהי טכניקה בה משתמשים בצילומי אופנה, אבל בצילומים פוליטיים אין לזה הצדקה מסחרית", הוא מסביר.
"בארצות הברית, למשל, ראינו שאף אחד לא ריטש את התמונות של ג'ון מקיין והוא נשאר בעל מראה מבוגר. איש לא חשב ליישר את אזניו של אובאמה. בארץ, לעומת זאת, הורידו בזמנו לברק את השומה, עוד לפני שהוא הוריד אותה בעצמו. זה משהו שצריך להיזהר ממנו כי בשונה מפרצוף של דוגמנית, פוליטיקאי לא מוכר מוצר - אלא את עצמו. לכן, צריך שיהיה גבול ורציונל".
האנטיתזה לתמונתה המרוטשת של לבני, טוען ניניו, היא תמונתו של ברק בקמפיין הנוכחי. וזו לא בהכרח מחמאה. "גם התמונה של ברק עברה עיבוד, אבל זה לא נראה כך כי הוא 'פריך' מדי. משהו שמתאים לצילום עוגה ולא לפורטרט של בן אדם. הקונספט שלו אולי 'אני לא סימפטי', אבל יש לתמונה סוג של חדות שלא מתאימה לפורטרט של אדם שאמור להסתכל לאנשים בעיניים. זה צילום אגרסיבי מדי לטעמי, ולא משרת אדם שרוצה לזכות באמון אנשים".
לכבוש את הלב בשניה אחת
אבל המועמדים בבחירות הקרובות לא עוברים רק דרך ידי המרטשים. לדברי גיל לביא, צלם פורטרטים פוליטיים, התאורה וההעמדה של המועמדים הם חלק בלתי נפרד מהפנטזיה שמוכרים לנו. "המפגש עם פוליטיקאים הוא בעיקר דרך הפורטרט הרשמי. למשל, הצילום המפורסם של אריק שרון עם המבט לצד ימין. פורטרט הוא מה שנחרט אצל הציבור, לכן בשניה אחת חייבים לכבוש את הלב שלו", הוא מסביר.
לדבריו, דוגמא לפורטרט שיכול לפגוע בקמפיין הפוליטי של מועמד נוכל למצוא גם במערכת הבחירות הנוכחית. "התמונה של ביבי משדרת משהו מאוד לא אמפטי, לא מזמין התחברות. וחבל - כי דווקא ביבי מצטלם בדרך כלל מצוין. נתניהו זכה למעמד, הוא פולטיקאי מנוסה שהיה בעבר ראש ממשלה ולא צריך להוכיח מנהיגות. תמונה מאוד רישמית כמו זאת שמופיעה בקמפיין הנוכחי מתאימה יותר למועמד צעיר שצריך להוכיח את מעמדו. ביבי לא כזה, דווקא במקרה שלו הייתי הולך על משהו יותר אמפטי, יותר חם וחי".
לא אמפטי. ביבי
"כל פוליטיקאי מצולם באופן שונה וייחודי. כשאני מצלם את שמעון פרס, למשל, אני מנצל את תכונת האופי של האדם השקול והמחושב. מועמד לבחירות, כמו משה כחלון, מייצג משהו יותר פתוח ונעים שמתאים לתפיסה שלו כ'אחד משלנו' ולכן הוא יכול להצטלם גם עם חיוך".
עוד מגלה לביא: "מאורי זכי ממרצ או מיוחנן פלסנר מקדימה, שהם צעירים יותר, נרצה ליצור דמות של מנהיג הרבה יותר חזק ודומיננטי. לכן התמונות יהיו יותר דרמטיות ואפילו עושים דברים בניגוד לתפיסות המקובלות".
כדי להבין מה בדיוק להוציא מהמועמדים, הוא מקדיש לדבריו לשיחה אישית עמם אפילו ארבע שעות. "אנחנו מחליטים יחד מה רוצים לשדר. לרוב אני מבקש להיות רק עם המועמד ולפעמים מדבר עם היועץ האסטרטגי קודם. אני לומד מה הדי.אן.איי הערכי שלו", מסביר לביא.
"אני מגיע לאינטימיות גבוהה מאוד עם המצולם, כדי ליצור תמונה מושלמת ומשתמש בדמיון מודרך כדי להוביל אותו לתחושות מסוימות, לקבל את המבט הזה בעיניים. בדיוק מכיוון שמדובר במי שאינם דוגמנים, זה מאוד מעניין להוציא מהם תמונה מרשימה שקל לצופה להתחבר אליה".
לפנייה לכתב/ת 
