תביעה ייצוגית נגד ישראכרט: חיוב יתר על המרת מטבע
על פי השיטה, נהגה החברה לחייב את לקוחותיה על המרות וירטואליות של מטבע חוץ לשקלים, לאחר מכן המרה של שקלים לדולר ולבסוף המרה של דולר לשקלים. התביעה מבוססת על תביעה ייצוגית משנת 2004
בקשה לאישור תביעה כייצוגית המתבססת על ייצוגית קודמת, הוגשה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד חברת כרטיסי האשראי ישראכרט וחברת יורוקרד.
מדובר בבקשה שהוגשה על ידי רו"ח יניב בוכניק, לקוח החברה ב-20 השנה האחרונות, הטוען כי החברה חייבה את לקוחותיה לפי שיטת "ההמרה המשולשת".
על פי השיטה הזאת, נהגה ישראכרט לחייב את לקוחותיה על המרות של מטבע חוץ לשקלים, לאחר מכן המרה של שקלים לדולר, ולבסוף המרה של דולר שוב לשקלים, ולמעשה היה מדובר בהמרות ווירטואליות ומיותרות.
התביעה מבוססת על תביעה ייצוגית מ-2004 (יצחק שלומוביץ נגד ישראכרט) בה אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה להגשת תביעה ייצוגית נגד החברה, על יסוד אותה תשתית עובדתית ומשפטית.
בית המשפט העליון אישר בנובמבר 2004 את החלטת המחוזי, כי שיטת ההמרה המשולשת היתה בגדר הפרת חוזה ההתקשרות, אבל לא אישר הגשת התובענה כייצוגית, בגלל נתוניו של התובע הייצוגי באותו מקרה.
עוה"ד מנחם גלברד וגדעון הולין, המייצגים את רו"ח בוכניק, מעריכים את הנזק הכולל בכ-16 מיליון שקל וטוענים כי החלטות אלו של בתי המשפט הינם בגדר מעשה בית הדין המחייב את ישראכרט להשיב כספים ללקוחותיה, למרות שהחברה הפסיקה להפעיל את השיטה כבר בשנת 2005.
לפנייה לכתב/ת 
כבר הוגשה תביעה ייצוגית בעבר
מומלצים
