שתף קטע נבחר
 

אין גט? תביא 700 אלף שקל

השופטת טובה סיון פרצה דרך כאשר פסקה פיצויים בסך 700 אלף שקל לאישה בגין סרבנות הבעל - גם על תקופת המצוקה, מבלי שקיבלה חיוב בגט. רבקה לוביץ' נזכרת בבנות צלופחד ומזכירה לנשים: פנייתכן לבית המשפט יצרה את החידוש שסירוב הבעל הוא נזק שיש עליו מחיר

בית המשפט פסק נזק בסך 700,000 שקל לסרבן גט שמונע מאשתו כבר קרוב ל-12 שנה את הגט שלה (האישה יוצגה על ידי מרכז צדק לנשים). מדובר באישה אשר חיה עם בעלה שלושה חודשים בלבד (!) לפני שברחה ממנו בגין אלימות פיזית קשה ביותר. מאז ועד היום האישה נאבקת לקבלת הגט שלה – וכפי שמתברר בעליל – ללא כל הצלחה. את הגט היא לא רואה. יש סיכוי טוב שגם את הכסף שנפסק לה בבית המשפט היא לא תראה. אבל יש הרבה נחמה בפסק דין מבית המשפט שיש בו צדק.

 

אנחנו אמנם רק בתחילת הסיפור של הכרת בתי המשפט בזכויותיהן של נשים לגט, אולם כבר עתה ניתן לציין כי בתי המשפט בישראל נוקטים בתעוזה גדלה והולכת בפסיקתם מול סרבני גט בעניינים הנוגעים לבתי הדין הרבניים. הבה נשרטט בנקודות כלליות ביותר את מה שכבר הושג:

 

פסק הדין התקדימי הראשון בו נפסקו פיצויים לאישה בגין סרבנות גט, הוא של כב' השופט מנחם הכהן (2004). הכהן פסק שבעל סרבן ישלם פיצוי לאישה על התקופה למן היום שבית הדין פסק שהוא מחויב לתת גט לאשתו. הכהן נמנע מלפסוק לאישה פיצוי על שנים רבות של מצוקה שהיא חוותה לפני שהיה בידה פסק דין לחיוב הבעל בגט מבית הדין הרבני.

 

פסק דין תקדימי נוסף ניתן על ידי כב' השופט גרינברגר (2008) בבית המשפט, וקבע כי על הבעל לשלם פיצוי לאישה גם על התקופה לפני שהיא קיבלה את החיוב בגט. בפסק הדין הזה קובע גרינברגר כי בית המשפט אינו מתחשב בשאלה אם פסק דינו יגרום לגט להיחשב על ידי בית הדין ל'גט מעושה', משום שאין זה מתפקידו ועניינו להתחשב בכך. בית המשפט מתבקש לקבוע אם היה או לא היה כאן נזק שראוי לפיצוי – וזאת יעשה מבלי לקחת בחשבון השלכות אחרות.

 

פריצת דרך

פסק הדין הנוכחי שניתן על ידי כב' השופטת טובה סיון צועד עוד צעד קדימה. סיון פוסקת פיצויים לאישה בגין סרבנות הבעל גם כאשר היא לא קיבלה שום חיוב בגט. פסקי הדין הללו כולם פורצים דרך בכך שהם מסמנים שהנושא של "נזק על סרבנות גט" הוא בתחום הטריטוריה של בית המשפט. הולכת ומתחזקת ההכרה שהתחום הזה אינו קשור בכהו זה למה שנפסק או לא נפסק בבית הדין הרבני (קרי, חיוב גט לבעל).

 

נזק על סרבנות אינו נכלל בקטגוריה של 'מעמד אישי' ואינו בתחום סמכותם של בית הדין הרבניים אלא בתחום סמכותם של בתי המשפט האזרחיים.

 

שוב אני נזכרת בבנות צלופחד. הגם שהן ידעו שעל פי החוק הקיים בנות אינן יורשות את אביהן, הן בכל זאת העזו ופנו למשה בתביעתן למשפט צדק. שנים רבות שאלתי את עצמי: הרי מה היה קורה אילולא פנו בנות צלופחד בדרישה לרשת את אביהן? האם הצדק לא היה מתקיים? איך אפשר להבין את התורה כאלוקית אם היא חסרה את ההלכה שנתחדשה שאכן בנות יורשות את אביהן בתנאים מסוימים?

 

התשובה היא שהסיפור בא ללמד פרק בהתהוות ההלכה והמשפט. אכן אילולא בנות צלופחד תבעו את תביעתן – הצדק לא היה יוצא לאור. אז כמו גם היום המשפט מתהווה כתוצאה מדרישה שמגיעה מלמטה. אם לא תהיה דרישה ולא תהיה פניה מצד העם – החידוש לא יתחדש והצדק לא ייעשה. פניית הנשים לבית המשפט יוצרת את החידוש שסרבנות גט היא נזק שיש לשלם עליו מחיר. זוהי התורה בהתהוותה. בית הדין הרבני עדיין מנסה לעכל זאת.

 

רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית, העובדת ב"מרכז צדק לנשים", טל': 02-5664390

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום גבי מנשה
אילוסטרציה
צילום גבי מנשה
מרכז צדק לנשים
מומלצים