אל תגידו כן
"יס מן", החדש בכיכובו של ג'ים קארי, יכול היה להיות סרט אפל ומרתק, רק חבל שהוא ממחזר את השטיקים והטריקים הידועים והצפויים של השחקן הראשי
ארבע שנים הן פרק זמן לא מבוטל כשמדובר בתקופת דשדוש בקריירה של כוכב קולנוע הוליוודי. הפריצה של ג'ים קארי ושיאה של הקריירה שלו היו במחצית השניה של שנות ה-90. מאז הצלחתו המסחרית הגדולה האחרונה ("ברוס הגדול מכולם", 2003) הוא עשה מעט מדי סרטים ויותר מדי כישלונות ("דיק וג'יין עושים את זה" מ-2005, "מספר 23" מ-2007). הצלחתו היחידה היתה כקולו של הגיבור המצויר ב"הורטון שומע מישהו" (2008), הצלחה שאינה מוכיחה כי הקומדיה הפיזית שלו עדיין אפקטיבית.
קארי ב"יס מן". אומר כן
ב"יס מן" קארי חוזר לדמויות ולמהלכים העלילתיים של תקופת השיא: דמות כבויה שעוברת טרנספורמציה מפתיעה החושפת את צדדיה הפרועים, ובכך מאפשרת לקארי את מרחב ההשתוללות הנחוץ. ואולם, חלק ניכר מהבדיחות ב"יס מן" צפוי והשטיקים של קארי ללא ספק סובלים מעייפות. יתכן כי למעריצים המסורים של סרטיו המוקדמים זה יספיק.
קארל אלן (קארי) הוא אדם כבוי. בשלוש השנים שחלפו מאז התפרקו נישואיו, כל חייו נמצאים בסימן של שלילה ושליליות. בעבודתו כאחראי על אישור הלוואות יש בידיו את הכוח לעצור את תוכניותיהם של אחרים, לשנות ולשפר את חייהם. מחייו של חבריו הוא הולך ונמוג, חומק בתירוצים קלושים מפגישות עימם ומפר הבטחות. ברור כי תוך זמן קצר יישאר בבדידותו.
צפוי במקומות הלא צפויים
מפגש עם מכר ותיק שעבר שינוי מוליך אותו לסדנה בהדרכת הגורו טרנס (טרנס סטאמפ). אישיותו הכריזמטית של טרנס והלחץ הקבוצתי בסדנה מובילים אותו להתחייבות לשינוי קיצוני בחייו, הוא יתחיל לומר "כן" לכל הצעה או הזדמנות שתידפק על דלתו. ברור כי מרגע זה השינוי יחזיר את הניצוץ לחייו ויוביל אותו למקומות לא צפויים. אך עלילת "יס מן" מוכיחה עד כמה צפויים יכולים להיות מקומות לא צפויים אלו.
מדשדש במים רדודים
ב"שקרן, שקרן" (1997) גילם קארי עורך דין שקרן סדרתי שקולל באי היכולת לשקר. הקללה נוטלת ממנו את הכלי החשוב של מקצועו והוא מתחיל את דרכו לעבר שינוי שיהפוך אותו לאדם מוסרי ולאב טוב יותר. הרעיון הבסיסי ב"יס מן" נראה כמחזור עצל של רעיונות אלו, אך כדאי לשים לב להבדלים ובעיקר למומנטום התרבותי בו פועל הסרט הנוכחי.
אופטימי למרות הכל
מצוקת הגבר הלבן הנובעת מחיבור בין קריירה במשבר ואימפוטנציה רגשית אפיינה כמה מסרטי המפתח בקולנוע האמריקאי של סוף שנות ה-90. סרטים דוגמת "אמריקן ביוטי" ו"מועדון קרב" הציגו מהלך בו הגיבור משנה באחת את אורח חייו ויוצא למסלול התנגשות עם הערכים הנורמטיביים של החברה. סרטים אלו העזו, מי יותר ומי פחות, לחקור את אפשרות הגאולה והחורבן הנובעת מתוך ההחלטה לבצע שינוי רדיקלי.
"יס מן" יכול היה להעז לחקור את המימד האפל שיכול לעלות מהפעולה המכנית של הסכמה לכל אפשרות מוצעת ולרגעים חטופים הוא מתקרב לכך, אך הוא מעדיף לדשדש במים הרדודים המאפשרים לקארי להפגין את מלוא האלסטיות של גופו ופניו.
להתחלת השינוי יש פוטנציאל אפל. הסכמה לנסיעה לילית עם קבצן ליער מבודד, נתינת כל הכסף לאותו קבצן ומכונית שנתקעת באמצע שומקום. אך מהר מאוד מתברר כי השפל הקל נועד להוביל לעלייה הצפויה עם הופעתה של אליסון (זואי דשאנל) המגלמת את הרוח הספונטנית והצעירה שאבדה לקארל.
השינוי מתחיל ונגמר מבפנים
אליסון אוחזת בפק"ל האינדיבידואליסטית הצעירה והאקסצנטרית: זמרת בלהקת רוק מטורללת, מדריכה בסדנה המשלבת צילום וג'וגינג ומשיכה מיידית לגבר המבוגר ממנה בכמעט 20 שנה. דשאנל חביבה אך היא סובלת מההשוואה לדמות הדומה ששיחקה קייט וינסלט מול דמותו של קארי ב"שמש נצחית בראש צלול".
בסנכרון מושלם לאופטימיות המבצבצת עם תחילת עידן אובמה לומד קארל
לומר "כן" ולראות את חייו משתנים לנגד עיניו. השינוי, כמו שאומרים במחוזותינו, מתחיל מבפנים. החלטתו של הגיבור מובילה גם לשינוי חברתי. הוא מאשר הלוואות לכל דיכפין ובכך פותח נישה חדשה שזוכה להצלחה לא צפויה גם במסגרת העולם העסקי ומקדמת בכך את הקריירה שלו (והנה נמצא פיתרון למשבר הכלכלי!). הוא חוזר להיות החבר הנאמן והמסייע ופרטנר תוסס לבילויים חברתיים, הוא מתחיל להתנדב בחלוקת מזון ומצרכים לעניים ולקינוח הוא גם מציל אדם המנסה להתאבד.
סרטיו הטובים ביותר של קארי עסקו בהתנגשות בין החברה והגיבור המנסה לשמור על האינדיבידואליות שלו. ב"איש על הירח" (1999) דמותו של אנדי קאופמן עוררה מהומה ותגובות עוינות בגלל פירוק הגבולות של הסיטואציה הקומית המסורתית, ב"מופע של טרומן" (1998) הגיבור נלחם בניסיון של החברה להשאיר אותו בגבולות הפנטזיה הבידורית בה הוא לכוד. "יס מן", לעומת זאת, הוא פנטזיה על היכולת לגלות מחדש את האינדיבידואליות שבך ולקיים אותה בהרמוניה עם הדרישות של החברה, פיתוח הקריירה ומציאת אהבה. זה אולי אופטימי אבל לא מבטיח קומדיה גדולה, בוודאי לא במקרה של סרט זה.