מטיילים וטועמים בגליל המערבי

שלטי ענק לא תמצאו כאן, גם הדרכים לא תמיד ראשיות. מקומות שכאלה צומחים בהשקט ובבטחה במושב עובדים קטן, מצפה מרוחק, קיבוץ המפריט את חבריו או חוות חלוצים בראש הר. פנו דרך לגבנים הקטנים, לייננים המתחילים ולרודי הדבש הרוכנים על כוורותיהם. הנה לכם, שלושה טיולים נטולי זיעה הטבולים בירוק של הטבע, בלבן של הגבינה ובאדום של היין - וכולם בגליל המערבי. טיול שמשלב חווית הליכה וטעימה מיציר כפיהם של אלה שלב פרנסתם במקום יישובם.

קיסר וגבינה צרפתית:

לפני ימים ספורים נפתח מסלול טיול ייחודי על תל נפוליאון. זאת אפשרות נפלאה לראות את העיר עכו ונמלה בזווית לא מוכרת, לצעוד מעדנות על שביל כבוש כשנופי הים וחופיו, מפרץ חיפה, עמק זבולון, ושיפולי הרי הגליל נשקפים לאורך כל הדרך.

עכו, מערי הנמל העתיקות בעולם, ישבה בימי קדם על התל הקטן הזה, שזכה לקבל את שמו בזכות ביקורו הלא מרשים במיוחד של נפוליאון בונפרטה באזור, ונסיונו הכושל לכבוש את העיר. למרות שלא נגפו חומות העיר מול חיילי המצביא הצרפתי, ניצב במעלה התל פסל ברזל ענק מימדים, ובו נראה נפוליאון כשהוא רכוב על סוסו ופניו אל העיר. התל עצמו מרושת בשבילים נאים, ספסלים, נקודות תצפית מוצלות ומרחב מחייה לילדים. רמת קושי: קלה.

איך מגיעים: ממזרח לעכו. מחנים ליד מסילת הברזל והשביל מחכה לכם שם.

נפוליאון כשהוא רכוב על סוסו ופניו אל העיר (צילום: אמנון גופר)

מחלבת "אלטו"

על הדרך בין עכו לנהריה,שוכן קיבוץ שמרת הנושק לגנים בהאים, אמת מים עתיקה ושדות מוריקים. השילוט המכוון למחלבת "אלטו" לקח אותי בדרכי הקיבוץ למפגש עם עסק משפחתי קטן - מחלבת גבינות צאן כפריות וחנות קטנה לצידה.

אריאל, חבר הקיבוץ שעבד שנים כרפתן, מצא עצמו ללא רפת ביום שהעתיקו הפרות את משכנן לקיבוץ השכן. ומכיוון ש"הזיזו לו את הגבינה" החל אריאל לייצר גבינות מחלב עיזים.

נסיון העבר, השתלמויות מקצועיות ו"יד טובה" סייעו בידו להקים עסק משפחתי המייצר גבינות צאן משובחות, יוגורטים ושאר מוצרים. מסייעות לו אשתו וביתו, המוכרות את הגבינות בחנות קטנה בתוך המחלבה. ניתן להציץ אל אולם הייצור ולקבל הסבר ללא תשלום. ההמלצה שלי – נסו את גבינת סנט מור המצויינת ויוגורט הפרג האלוהי.

איך מגיעים: קיבוץ שומרת – שילוט והכוונה במקום

מתי: כל השבוע לא כולל שבתות וחגים

טלפון: 04-9854802

ללכת על המים וביד בקבוק של יין

ללכת על המים

אין יפה יותר מלצעוד לחופו של ים, על חוף סלעי עתיר מפרצונים, לגונות ובריכות טבעיות כשרסיסי מים מלוחים מורגשים באוויר, במסלול צעידה נוחה לחוף אכזיב, לאורך 5 ק"מ. הבחירה בין "ללכת על המים", או ללכת על הדרך הסלולה נתונה בידיכם. הדייגים הרבים המשליכים חכותיהם, הגייזרים הקטנים הפורצים מהמים וקול המיית הגלים, הם תפאורה מושלמת לטיול של רוגע, ששעת השקיעה מתאימה לו יותר מכל שעה אחרת. רמת קושי: קלילה.

איך מגיעים: בכביש 4 עד אכזיב, אחרי הגשר יורדים אל קוו המים ומתחילים ללכת.

מפרץ רחצה בחוף אכזיב (צילום: אורן יהודה)

יקב אכזיב והחותם הפיניקי

על כביש מספר 4 בדרך העולה צפונה, לא רחוק מראש הנקרה, נטע קיבוץ גשר הזיו את יסודותיו. בשיפולי היישוב, נושק לשדות הירוקים, במבנה צנוע מסתתר "יקב אכזיב". היקב בנוי משני חדרים - האחד לשימור היין בחביות והשני סדנת אומן. לידם ישנה סככה קטנה, בה מצאתי עצמי יושב עם מארק היינן, מעביר את הזמן בלגימת יין ונגיסת זיתים בקועים ומשומנים היטב, כשמרחוק בשדות שממזרח הכל נראה ירוק ומבטיח.

מארק נולד ברוסיה, צייר וחבר אגודת הפסלים והציירים, שאחז בו חיידק היין ובעזרת חברים, ייננים מקצועיים, החל את צעדיו הראשונים בעולם המופלא הזה של ייצור היין. בעת חפירות בתל אכזיב הסמוך, מצא מארק חותם אבן פיניקי שהפך להיות סמל היקב. הפיניקים ידועים היו בייצור הארגמן. גם משמעות השם "פיניק" ביוונית הוא ארגמן אדום, כך שכנראה בהשראת הצבע משתדל מארק גם לכוון את יינותיו.

היקב הקטן והצנוע מוציא 2,500 בקבוקים לשנה, המבטיחים את מקומו כיקב בוטיק שבו היינן מכיר כמעט כל בקבוק יוצא חלציו, כלומר חביותיו. אני טעמתי מיין הקינוח impression, שהוא יין אדום בעל טעם ייחודי. ניתן לשלב ביקור בסדנאות וגלריות ציור, פיסול, תחריט וצילום של אמנים מהאזור, הממוקמות בצמוד ליקב.

איך מגיעים: קיבוץ גשר הזיו – שילוט והכוונה במקום.

מתי: כל השבוע בתיאום מראש. שבתות וחגים: 15:00-10:00  

טלפון: מארק 050-7713687

על הדבש וקוצו של נחל

על קוצו של נחל

בליבה של בקעה ציורית, עובר נחל פקיעין, המתפתל במורדות המירון מאזור בית ג'אן הנשגבה, עד שמגיע אל הכזיב. בחלקו הנמוך ישנו מסלול טיול קליל, שכולו בוסתנים, מעיין ואפילו קבר של צדיק.

את הטיול נתחיל על הגשר בצומת הפונה לפקיעין החדשה. נרד דרומה לערוצו של הנחל ונהלך בין מדרגות האבן (טראסות) של שדות הפאלחים מהכפר פקיעין. כבר מימינינו נראית החאקורה (חלקה) של אבו סאברי, המגדל שישה זנים של רימונים. בהמשך נמצא בוסתנו של אבו-האני חיר, שחוץ מגידול פילפל ועגבניות אוחז בשני עצי פיסטוק בקצה השטח.

לאחר מספר מאות מטרים תגיעו לעין טיריא - מעיין מים חיים המוצנע בסלע, ומימיו זורמים בתעלות מעשה יד אדם אל בריכת איגום ושוקת לעיזים. אפשר גם שתשמעו את קול חלילו של עבד הרועה, המשקה תדיר את עדרו במקום.

את הטיול נסיים מעל המעיין, במעלה ההר, במקום בו צומחים עצי האלה והאלון המצניעים בצילם את קברו של הושעיה איש טיריא, הנקרא בפי המקומיים, יוסף אבו-טחינה (יוסף בעל הקמח). צדיק מאמוראי הגליל, בן המאה השלישית, שנטמן כאן באדמתו. עליו נאמר: "כאשר נפטר ר' אושעיא ראו מיטתו פורחת באוויר, שמלאכי השרת מוליכים אותו אל מקומו המוכן לו בגן עדן". רמת קושי: קלה. אין להכנס לבוסתנים ולקטוף מהפירות.

איך מגיעים: על כביש 884 בגשר הפונה לפקיעין החדשה.

פריחה בכבישים נסתרים, בדרך אל נחל פקיעין (צילום: אמנון גופר) 

בבקעת פקיעין היפה, על מורדותיו של הר מירון, מצא לו נחלה רודה דבש וותיק. האיש המכונה בפי כל אבו-דבש, סוחב על גבו 35 שנים של עיסוק בגידול דבורים ורדיית דבש במרומי הגליל.

המקום נקרא "כוורת הבוסתן", הדרך אליו מתפתלת בין כרמי זית, ופה ושם מציצים אל השביל ענפיה של תאנה רבת שנים.

אוהל האירוח שלו ממוקם מול הנוף היפה של הבקעה. אולם בימי חורף נאטמים יריעותיו, תנור העצים נותן מחומו וקולות הגחלים הרוחשות באח משתלבים נפלא עם טעמו של הקפה החם והסיפורים הקולחים כמעיין מתגבר מפי אבו-דבש המארח.

על הדבש מדברים רק אחרי לגימת הקפה. חלל האוהל עמוס לעייפה במוצרים הנמכרים במקום, בעיקר צנצנות דבש וגם חלות דבש, הטובעות בנוזל המתוק. האוהבים למוץ מין החלה, אל נא ישכחו לירוק את הדונג אל המירקקה הקרובה.

בחצר הבוסתן רועות עיזים ומשוטטות תרנגולות. ניתן אפילו לרכב על דבשתם של שני גמלים, שקיבל אבו-דבש במתנה משייח בדואי.

אם תגיעו בקיץ, בקשו מבעל הבית שייקח אתכם אל שעוני השמש המיוחדים המסתתרים בחצרו. המקום מתאים למשפחות עם ילדים. הכניסה ללא תשלום.

איך מגיעים: כביש חוסן פקיעין - 2 ק"מ לפני פקיעין, שילוט והכוונה במקום.

מתי: כל השבוע כולל שבתות וחגים

טלפון: 052-2477897

• אמנון גופר  - מדריך טיולים בדגש אתני, מחבר הספר "סודות גליליים" בהוצאת "עם עובד".