עמידרור: בעזה נלחמים - אנחנו בבוץ של פלגנות
לאחר פרישת ח"כ אורי אריאל מ"הבית היהודי", החליט האלוף במיל' שלא להיות מעורב בקביעת הרשימה הסופית ופרש מראשות המועצה הציבורית. "מי שלא באו על סיפוקם הפוליטי החליטו לשרוף את הבית"
האלוף במיל', יעקב עמידרור, פרש אתמול (יום א') מתפקיד יושב ראש המועצה הציבורית של מפלגת "הבית היהודי" ולא היה שותף לעדכון הרשימה לאחר פרישתו של ח"כ אורי אריאל. הוא תקף בחריפות את פרישתו של אריאל, ובמכתב ששיגר לחברי המועצה, נשמע זועם במיוחד: "מלחמה מתחוללת בגזרת עזה, בעוד אנחנו שקועים בבוץ של פלגנות כמעט-חולנית".
מפלגת "הבית היהודי", שהיתה אמורה להיות רשימה שמאחדת את המפלגות הדתיות, חזרה להיות מעין גירסה חדשה-ישנה של המפד"ל. עמידרור זעם על פרישתו של אריאל, והשווה את הציונות הדתית לפלגנות שהובילה לחורבן בית המקדש: "מעולם לא הבנתי כיצד זה יהודים טובים, חכמים ומאמינים, הגיעו עד לכלל שריפת המזון בירושלים בזמן המצור הרומאי, בשם עקרונות נשגבים. עתה ברור לי - כי הדבר התרחש לאחרונה בנוכחותי ממש".
רשימת "הבית היהודי" המעודכנת, היא זו: פרופ' דניאל הרשקוביץ, זבולון אורלב, אורי אורבך, ניסן סלומיאנסקי, שר-שלום ג'רבי וליאורה מינקה. בראש "האיחוד הלאומי" יעמוד יעקב כץ, אחריו אורי אריאל, אריה אלדד, מיכאל בן-ארי, אורי בנק ואלון דוידי.
עמידרור, שהיה להבטחה הגדולה של האיחוד הציוני דתי, ורבים אף המליצו עליו לראשות הרשימה, הודה למעשה בכישלון המועצה, ש"ניסתה לעשות מלאכתה נאמנה, אך לא עמדה בכך - אם לשפוט על פי התוצאה".
הוא לא חסך את שבטו מאריאל, וייחס לו מניעים אישיים בפרישה מהבית היהודי: "לצערי, החליטו מי שלא באו על סיפוקם הפוליטי 'לשרוף את הבית', בניגוד להבטחותיהם המפורשות לקבל את הכרעת המועצה הציבורית. התופעה הנלוזה כי 'מילה אינה מילה' מצויה לצערי גם במחנה חובשי הכיפות הסרוגות.
"במשחקם הכפול והארוך, הצליחו אורי וחבריו לשחוק את כוחה של הקבוצה היותר מתונה, והיא תגיע סחוטה ומרוטה ליום קביעת הרשימה לכנסת וליום הבחירות עצמו. הנזק כבר נעשה וצריך לראות כיצד לצמצמו, כי לבטלו לא ניתן... אם יביא הדבר לקרע בין חלקים שונים של הציונות הדתית - יוכל אורי באופן אישי ויוכלו אלה שגיבו אותו להאשים רק את עצמם".
טענות ומענות
יו"ר המועצה דוחה בזו אחר זו את טענות הפורשים על הרשימה הסופית שקבעו חבריה, וכותב: "יש אומרים שהבעיה נבעה מכך שהיא לא הייתה עם מספיק נציגים של תקומה, אך לדעתי לא נכון היה לבחור רשימה יותר ימנית מזאת, שבה שישה מתוך העשרה הראשונים הם מתנחלים".הוא התייחס גם למשקל הקטן שנתנו חברי המועצה להצבעת האינטרנט, והסביר זאת בהליך ההצבעה שהיה רצוף תקלות. עוד כתב: "היינו מחמיצים את תפקידנו לו היינו נכנעים לתוצאות ההזויות של האינטרנט שבהן הייתה האישה הראשונה במקום ה-12 והלא-אשכנזי הראשון בחלק האחרון של העשירייה הראשונה, שלא לדבר על חוסר האיזון בתוך העשירייה".
עמידרור מכה על חטאו בכך שלא התפטר אחרי ביטול הפריימריז לראשות המפלגה, ואיומי הפרישה הראשונים של אריאל. "כבר אז, כאשר הוא פרש עקב ביטולו של הליך שהוא עצמו התנגד לו באופן עקרוני, ופתאום תוך ימים, משיקולים אישיים בלבד, הפך אותו למוקד האמונה שלו - נראו ניצני הפילוג".
למרות הכל מבקש הכותב לראות גם את חצי הכוס המלאה: "ייתכן שנדע סוף-סוף האם טענת הימין הלא-אחראי, מאורי אריאל ועד הקצה ההזוי של הקשת באזור של מרזל ווולפא, נכונה. האם הוא באמת סובל מתת-ייצוג בכנסת. מאחר שהם אף פעם לא העמידו עצמם לבחירה כשהם לבדם, בלי גנדי ובלי ליברמן, אי אפשר לדעת עד כמה הם צודקים. הם מוכנים להקריב הכול תמורת המבחן הזה, ואם הם טועים ולא יעברו את אחוז החסימה - יהיו הסיבה לממשלה שתחזור בחדווה לקווי 67'. גם אם יצליחו, לא יוכלו הם להיות בשום קואליציה רצינית נוכח קיצוניותם".
