"אני נשארת עם הילדים, לא אכפת לי מהמפעל"

הבוקר הורחבה הכרזת מצב מיוחד בעורף לכל היישובים שבטווח של 30 קילומטרים מרצועת עזה - מאשדוד עד רהט. ההכרזה יוצרת מצב מיוחד בכל התעשייה באותם יישובים - המהווה חלק נכבד מהתעשייה הישראלית. הוראת פיקוד העורף קובעת כי העובדים יגיעו לעבודה במידה והמפעלים הם ממוגנים. אבל בתי הספר, הגנים והפעוטונים בכל האזור נשארו סגורים, וחלק נכבד מהעובדים הם הורים לילדים קטנים שלחלקם אין פיתרון השגחה. מה עושים הורים אלה? 

מבצע עופרת יצוקה

• מצב מיוחד בעורף: מאשדוד עד רהט
• 10% מהמפעלים בישראל בסכנת שיתוק
• "פתחתי את החנות. מה אני, אזרוק את הסחורה?"
  

"יש לי שני ילדים בבית, אחת בגן ואחד בכיתה אלף, ואני נשארת אתם בחדר הממוגן", מספרת תושבת אזור קריית מלאכי, המשמשת כסמנכ"ל במפעל תעשייתי באזור אשדוד, "אני לא יודעת מה קורה במפעל, מה שיש לי בראש זה רק הילדים. אני לא יודעת אם המנכ"ל יכעס או לא יכעס. בכלל לא דיברתי אתו. אני לא מוכנה שהילדים ישארו לבד. גם בעלי לא הלך לעבודה".

"אם הייתי גרה באשקלון הייתה לי בעיה"

אם סמנכ"לית במפעל מחליטה להישאר בבית, מה עושים העובדים הפשוטים? "מרבית העובדים הגיעו אצלנו לעבודה", אומרת מור שמגר, סמנכ"ל מפעל פח תעש באשקלון, "אנחנו לא מחייבים עובדים לעבוד, אבל אין להם ברירה. הם באים בגלל הפרנסה".

כיצד את פתרת את הבעיה, מבחינת הילדים שלך? 

"אני גרה ברמת השרון. אם הייתי גרה באשקלון, הייתה לי בעיה. אני מניחה שהם משאירים את הילדים אצל סבים וסבתות וכדומה. זה לא שהם באים מתוך פטריוטיות או כי מישהו מכריח אותם. הם פשוט עושים את החישוב הכלכלי שלהם. אנחנו לא יודעים אם המדינה תפצה אותנו על אובדן ימי עבודה, והבעלים של מקום פרטי לא יכול לקחת נזק כזה על עצמו. מה יקרה אם המצב הזה יימשך שלושה חודשים?"

האם המפעל ממוגן?

"יש בו שני חדרים גדולים שנבנו לצרכים של מלחמת המפרץ הראשונה. אפשר לשבת בהם אולי שעה. אנחנו אמורים להגיע למרחב המוגן תוך 15 שניות. יש עובדים שנמצאים רחוק ואין להם שום סיכוי להגיע בטווח זמן כזה. כבר היו עובדים שנשכבו על הרצפה. לכן אנחנו דורשים מפיקוד העורף שיספק לנו מיגוניות. להגיד לך שלא מפחדים? כולם מפחדים. גם אני מפחדת. כשאתה שומע צבע אדום הלב יורד לך לפופיק ואתה טס למצוא מחסה".

"המלחמה מקצינה את הפגיעה בנשים"

"מלחמה היא מצב שמקצין את המציאות הקיימת, בה הנשים מופקדות על הילדים בין אם היא רוצות בכך ובין אם זאת הציפיה החברתית", אומרת ד"ר יעל יצחקי, מנכ"ל עמותת נט"ע (נשים לטובת עתידן), "כפועל יוצא, הנשים הן הסובלות העיקריות מהמצב, כי המעסיקים לא תמיד יסתכלו על היעדרותן בהבנה".

"הנשים העובדות נפגעות כפליים מהמלחמה, כיוון שבמצב שעשרות אלפי ילדים לא הולכים לביה"ס - מצופה מהן לשאת בכל נטל הטיפול וההרגעה של הילדים - בעוד הבעל יוצא לעבודה. העול לא צריך ליפול רק על הנשים - המעסיקים צריכים לאפשר גם לגברים להיעדר ולשמור על הילדים. המצב בו העבודה של האישה, שלעיתים משמעותית ורווחית לא פחות משל בן זוגה - היא זו שתמיד נפגעת לא טובה למשק, לא טובה למוסד המשפחה, ומהווה פגיעה בשוויון לו זכאית החברה כולה". 

שדרות: "דווקא שמחים לבוא לעבודה"

המצב המיוחד הוא חדש ומאיים ביישובים שבהם הוא הוכרז היום, כמו אשקלון וקריית מלאכי. בשדרות, לעומת זאת, נראה כי יש כאלה שבאים לעבודה כי שם הם מרגישים בטוח יותר מאשר בבית. "ביום ראשון העובדים הגיעו לעבודה, בגלל הנחיות סותרות ומבולבלות של פיקוד העורף", מספר אמיר מיכלביץ, מנהל הייצור והשיווק של אקסטרפלסטיק. "בשעה 10:00 בבוקר החלטנו לסגור, והעובדים היו מאוכזבים, והיום בבוקר פתחנו מחדש והם שמחו. אמש הגיעו כ-50% מהעובדים למשמרת הלילה והבוקר הגיעו 90% למשמרת הבוקר".

"כמובן שאנחנו מאפשרים לאמהות לילדים, שאין להם פיתרון אחר, להיעדר מהעבודה. אבל השאר מרגישים יותר מוגנים בעבודה מאשר בבית. יש להם כאן ארוחת צהריים ומיגוניות במרחק של 15 מטר מהמקום שבו הם עובדים. אלה דברים שאינם מובנים מאליהם בבית שלהם. האנשים כאן לא יושבים בגינה שלהם ברעננה".

קריית גת: עסקים כרגיל

המפעלים בקרית-גת עובדים כרגיל ומנהלים דווחו כי לא נרשמו היעדרויות, אולם ברור כי אם המצב המיוחד בעיר יימשך לאורך זמן או שיפלו בה, חלילה, טילים בעיר הם עלולים למצא את עצמם ללא עובדים. לפי שעה, התושבים נצמדים לשגרה ככל האפשר. כך ניתן ללמוד מהיקף ההתייצבות במקומות העבודה ומהנוכחות ברחובות ובמרכזי הקניות.

במפעל איסכור בעיר המעסיק 120 עובדים, מתוכם 20 נשים, הגיעו כל העובדים לעבודה כרגיל, כולל האמהות, על אף העובדה שמוסדות החינוך בעיר לא פעלו היום. מנכ"ל המפעל, משה פריווה, אמר ל-ynet: "כל האמהות הגיעו לעבודה, למרות שנתתי הנחיה ולפיה כל עובד שמרגיש צורך או חייה להישאר בבית עם הילדים תהיה לו גמישות בעניין זה. האמהות שבאו היום קצת מודאגות וצמודות לטלפונים אבל זה טבעי".

עם זאת, יצויין כי איסכור נוהג בתקופה זו ממילא בהתייעלות, שבמסגרתה מצומצמות המשמרות בימי שלישי, בשל המצב הכלכלי. יום החירום הראשון חל במקרה ביום הצמצומים, כך שהמבחן האמיתי יהיה במהלך השבוע.

במפעל שלאון לייצור מיגון אב"כ עובדים כיום 185 עובדים, מתוכם 100 הן נשים. מנכ"ל המפעל, מכאל בראל ציין היום הגיעו כל העובדים למפעל כרגיל אבל זה לא אומר מבחינתו שהמצב יימשך כך. "כל אם מצאה היום פתרון לילדיה, אבל בהחלט ייתכן שהמצב ישתנה בעוד יום יומיים, ואנטו לא נוכל להכריח איש לבוא לעבודה" אומר בראל. שלאון מגויס כמשק לשעת חירום, והעובדים בו מחויבים להגיע לעבודה, אך משוכנע כי לא ניתן להכריח אמהות לילדים לעזוב אותם, במיוחד אם יפלו טילים בקרית-גת, ולכן הם ימצאו פתרונות באמצעות גיוס עובדים זמניים כדי לא לפגוע בייצור.

בהכנת הכתבה השתתפו גיל קול, טובה דדון ותני גולדשטיין