לטייל בין עצי האורן ביער אשתאול

המושגים "מדבר אורנים" ו"חומציות המחטים" חדרו לתודעה הישראלית והפכו למוקד להתקפות. מקורן בסברה ששום צמח אחר לא צומח בקרבתם, שהם דליקים ושגוון הנוף שהם יוצרים הוא מונוטוני. אנו נצא ליער אשתאול, שהוא חלק מפארק יצחק רבין, כדי להכיר מקרוב את הפוטנציאל האמיתי שמתחת למחט. ננפץ כמה מיתוסים הקשורים בהם וניווכח כי יש ביער אתרי פריחה מרשימים מתחת לחופת האורנים. בימים אלה החלו גם הרקפות לפרוח.

מתחת לסלע צומחת לפלא, רקפת נחמדת מאוד (צילום: ניב בראון, קק"ל)

נטיעת האורנים

נטיעת אורנים בכמויות גדולות בעיקר ממין אורן ירושלים החלה בידי הבריטים, בתקופת המנדט, ונמשכה על ידי קק"ל. בראשיתו נועד מפעל הייעור לשקם נופים שנהרסו כתוצאה מכריתת עצים, רעייה ושריפות. עם קום המדינה קיבלו נטיעות העצים משקל נוסף חברתי-פוליטי: לצרכי תעסוקה, נופש, מימוש בעלות על השטחים ואפילו - מחשבות על הקמת מערך לתעשיית העץ.

עץ האורן ממין ירושלים מתפתח בתנאי קרינה ישירה של שמש וגדל היטב בקרקעות עניות, באדמה סלעית או גירית. אורן ירושלים הועדף על פני עצים אחרים בזכות התרבותו הטובה במשתלות וקליטתו המהירה בשטח, ובאחוזי הצלחה גבוהים.

היום, אחרי עשרות שנים של ייעור, היערות דישנו את הקרקע, השביחו את המרעה ויצרו ריאות ירוקות. כיום מייצר היער חופה שתחתיה מתפתח תת-יער - הדור הבא של היערות. היער הוא גם ביתם של בעלי חיים וצמחים רבים. בקרקעיתו רוחשים חיים של מיני עכבישים, טחביות, שלשולים רבי רגליים וחיפושיות שונות. כולם משמשים מזון ראשוני למיני זוחלים, ציפורים ויונקים. עץ האורן מארח לא רק בעלי חיים, אלא גם את פטריית האורניה, המסייעת לו ביניקת חומרים חיוניים מן הקרקע ומקבלת ממנו בחזרה את צרכיה התזונתיים.

עצי אורן ירושלים (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ) 

תעודת זהות

אזור גיאוגרפי: הרי יהודה.

מבט אל יער אשתאול (צילום: אבי חיון, קק"ל)

יוצאים לדרך

נתחיל את מסלולנו מפאתי היישוב היהודי-ערבי נווה שלום. היישוב הוקם בשנת 1969 במטרה לקדם את הדו-קיום בין יהודים וערבים. שמו של היישוב מסמל את שאיפת המקימים לייצר יישוב שיביא עימו את השלום. אנו לא ניכנס ליישוב, אלא נמשיך ישר מזרחה בדרך העפר לפי השילוט, כ-300 מטר עד ל"מצפור לטרון", שבפתחו של פארק יצחק רבין.

"מצפור לטרון" הוא מגדל שמירה מחורר בכדורים, המאפשר תצפית פנורמית מרהיבה לארבע רוחות שמיים, וכולל שלטי תיעוד על קרבות לטרון ודרך בורמה. נקודת גובה 314 מספרת על גבורת "מבצע יורם" (9-8 ביוני 1948) בה תקפו לוחמי הפלמ"ח מחטיבות הראל ויפתח, את מרכז המתחם הירדני ברכס לטרון. בקרב הקשה על המשלט נפגעו כ-100 לוחמי פלמ"ח, ועשרות הפצועים חולצו במאמץ רב על ידי חבריהם. 16 מלוחמי חטיבת הראל נפלו בקרב זה.

חניון "סוכת השלום" לכבודו של אייבי נתן ז"ל (צילום:חוה בראון, קק"ל)

ביער אשתאול, עצי אורן ירושלים מרובים. בשלהי החורף ובעונת האביב, היער עשיר במגוון הצומח, בעיקר של נרקיסים ורקפות, וזאת בניגוד לדעה כי דבר לא צומח מתחת לאורנים. היער גם זוכה לסדרה של טיפולים יערניים, המבוצעים במהלך השנים כמו גיזום ודילול, תוך כדי כך, צפיפות העצים קטנה ונפתחות נישות להתפתחות צומח שדורש יותר אור, וכך גדל מגוון הצומח ביער. זאת בניגוד גמור לשטחי החורש הטבעי, שאינם מטופלים, ההופכים עם הזמן לסבך עצים ההולך וסוגר על עצמו.

מתקני משחק לילדים ביער (צילום: אבי חיון, קק"ל)

יער אורנים - מיתוס מול מציאות

המיתוס: שום צמח לא צומח בקרבת האורנים.

במציאות: האורן הוא "מין חלוץ", ולכן הוא מתבסס ראשון בשטח קשה ומופר. שטח שבו תנאי הקרקע ומשטר המים ירודים. מין זה משפר את תנאי הסביבה לבאים אחריו. האורן מטייב את הקרקע, מונע סחף אדמה, מונע נגר עילי ומגביר את החלחול של המים, ובכך גם מעלה את אחוז החומר האורגאני בקרקע.

המיתוס: מחטי האורן מחמיצות את הקרקע.

במציאות: קרקעות ישראל הגיריות ברובן הינן בסיסיות, רמות ה-PH שלהן נעות בין 8.5-7. לעומת זאת, התנאים האופטימים לגידול רוב הצמחים הוא ב- PH נמוך בהרבה, בסביבות 6.5-5, כלומר חומצי מעט. לו רק יכלו המחטים לגרום לשינוי כלשהו ברמות ה-PH בקרקע כלפי מטה, כל הצמחים ודאי היו מודים על כך. למחטי האורן יש השפעה במניעת נביטה רק במובן הפיסי, בהצטברותם כשמיכה עבה על הקרקע. אין כאן כל עניין כימי.

המיתוס: עץ האורן דליק ונשרף במהירות.

במציאות: האגדה שהאורן נשרף בקלות רבה יותר לעומת עצים רחבי עלים בחורש הטבעי, איננה נכונה. עץ האורן נדלק בשריפה בדומה לכל עץ אחר הנחרך תחת אש. בכל שנה נשרפים שטחי חורש טבעי נרחבים. יתרה מזאת, החורש הטבעי הוא סבוך ובלתי עביר למכוניות כיבוי, דבר שהופך את השריפה לאסון של ממש. התפשטותן של שריפות ביער קשורה בעיקר בחסרונן של דרכי גישה לטיפול בשריפה. באורן אכן יש שרפים התורמים לבעירה, אך מנגד נוף הצמרת נישא גבוה מעל הקרקע (ביערות נטועים) ושריפות הקרקע, שהן הרוב בישראל, כמעט ואינן פוגעות בו. הגורמים שקובעים בדרך כלל בעוצמת השריפה הם: לחות האוויר, טופוגרפיה, עוצמת הרוח, הצטברות מאגר החומר הדליק וכדומה. לא האורן ולא האלון גורמים לשריפות. האשם בארץ, תמיד, הוא האדם.

המיתוס: האורן יוצר "מדבר" נופי.

במציאות: אותו חורש מפותח הנראה היום של עצי אלה, אלון, ליבנה וחרוב, התפתח בינות האורנים. צמיחתו התאפשרה לא למרות האורן אלא בשל האורן.

כיצד מגיעים

למתחילים בנתיב המסלול ההפוך מאשתאול לנווה שלום, יש לנסוע בכביש צומת שמשון-נחשון (כביש 44), כ-700 מטר צפונית-מערבית לצומת שמשון ולפנות בכניסה המובילה למשתלת קק"ל.