גירושין? רק באשקלון

סיפור ראשון: 

א' היתה עגונה במשך כ-5 שנים. הבעל נטש את אשתו ובנם, לקח את כל הכסף שהיה מוחבא בבלטות הבית מהדירה שהם מכרו, עלה על מטוס ונעלם מבלי להשאיר עקבות. הרכב הדיינים באשקלון עשה כל שביכולתו לעזור לא', אף על פי שלא היה לאל ידו לעשות יותר מדי. הוא פסק שהבעל מחויב לתת גט, ואף נתן פסק דין לכפייה כדי שהארגונים הפעילים למענה בחו"ל יוכלו לעשות כל דבר העולה על רוחם.

ההרכב העביר את התיק להנהלת בתי הדין הרבניים לאיתור הבעל בשלב מוקדם ביותר (יש הרכבים שלוקח להם הרבה זמן לעשות זאת), ודרש מההנהלה להיות מדווח ומעודכן (לא אמרתי כלום לגבי השאלה אם הדיווחים ניתנו או לא). אבל העניין העיקרי הוא היחס שניתן לאישה ולי כבאת כוחה. הדיינים לא צעקו על האישה בשום שלב אפילו כשהיא בכתה, ולא האשימו אותה בעגינותה, אפילו לא ברמז קטן שבקטנים. באחת מן הפעמים שהופעתי בבית הדין ניסו הדיינים לחזק את רוחה של האישה במילים חמות. באחת ההחלטות רשם בית הדין מילים המחזקות את ידיי במאמציי להשיג גט עבור האישה ואיחלו לי בהצלחה.

הדיינים, אכן, נתנו לי להרגיש לכל אורך הדרך כי הם קשובים לי, וכי הם רוצים מאד לעזור לאישה אומללה זו לקבל את הגט. כל זה, האמינו לי, הוא לא עניין של מה בכך.

סיפור שני:

ב' קיבלה את הגט מידי שליח לאחר שנים רבות של עגינות. יומיים לפני סידור הגט התברר לכותבת מאמר זה שב' בהריון. כותבת מאמר זה כמעט התעלפה, שהרי

אין אפשרות לטעון שההיריון אף הוא נעשה באמצעות שליח, וגם אם כן, זה לא ממש עוזר לפתרון הבעיה.

המשמעות של הריון מבעל שאינו נמצא בארץ היא שהילד שייוולד עלול להיות ממזר. תוך כדי שיחה התברר כי האיש ממנו מעוברת האישה אינו יהודי. על פי ההלכה אין ממזרות בגוי, ולכן אם וכאשר אישה יהודיה הנשואה ליהודי מקיימת יחסים עם מי שאינו יהודי – הילד שנולד מעיבור זה אינו ממזר. (במילים אחרות: לעשות את זה עם גוי - לא נקרא "ניאוף").

כותבת מאמר זה יצרה קשר עם בית הדין באשקלון ויידעה אותם במצב הרגיש. בית הדין עשה את מה שמוטל עליו בחריצות, במהירות וביעילות כדי למנוע מצב בו ייכנס ילד לרשימת פסולי חיתון בקטגוריה של ממזרות. יישר כוח גדול!

לסיכום: מתוך מעט הניסיון שיש לי עם בית הדין באשקלון הדברים די ברורים. אם להתגרש – רק באשקלון. 

רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית, העובדת ב"מרכז צדק לנשים",טל': 02-5664390