50 שנה למהפכה בקובה: יש בכלל מה לחגוג?

חמישים שנים אחרי שפידל קסטרו הנהיג כנופיית מורדים לניצחון על פני דיקטטור שפעל בגיבוי ארצות-הברית, המהפכה שלו בקובה עדיין נמשכת. יש הרואים במהלך הישג, בעוד שאחרים אסון, אך העובדה ששרדה חמישה עשורים של התנגדות ואמברגו כלכלי מצד יריבתה האמריקנית היא בלי ספק הישג לא מבוטל.

פידל קסטרו, שהיה בן 32 בעת שנטל את השלטון ב-1 בינואר 1959, הוא כיום קשיש חולה. רבים מהמנהיגים האחרים מימי המלחמה הקרה כבר מתו והקומוניזם כמעט ונעלם אף הוא מהעולם. אך המהפכה של קובה נמשכת, ולמרות תקוותיהם הנואשות של הגולים בצד השני של מיצרי פלורידה, תושבי האי הקאריבי לא רואים את סופה באופק. בפברואר עבר השלטון בצורה חלקה לראול קסטרו, בן 77, שהחליף באופן רשמי את אחיו הבכור כנשיא. פידל קסטרו, בן 82, לא נראה בציבור מאז נותח במעיו ביולי 2006, אך על-פי הערכות הוא עדיין מחזיק בהשפעה רבה.

האיש והסיגר‏ (צילום: AP)

1

2

3

4

5

6

7

פידל קסטרו ולוחמיו התקבלו בתשואות נלהבות כשצעדו להוואנה לאחר שהדיחו את הדיקטטור פולחנסיו בטיסטה מהשלטון. אך האופוריה דעכה על רקע העימות עם ארה"ב במלחמה הקרה, שהחל לאחר שקסטרו כרת ברית עם ברית המועצות, וכפה על האי משטר קומוניסטי. המרירות שנוצרה באותן שנים לא נעלמה, ויריביו שנמלטו למיאמי זממו ללא הצלחה להיפטר ממנו וחיכו שאמברגו המסחר האמריקני ימוטט את שלטונו.

כעת, רגע לפני תחילת חגיגות היובל למהפכה שייערכו היום (ה'), חלק מתושבי האי כלל לא בטוחים שיש מה לחגוג. "ההיסטוריה תמחל לי", אמר קסטרו בנאום מפורסם שנשא במשפטו של בטיסטה ב-1953, אך לא כולם מסכימים. עבור תומכיו, קסטרו הוא האיש שהביא צדק כלכלי והטבות כגון חינוך חינם ושרותי בריאות לכל. יריביו טוענים מנגד שהוא פשוט יצר דיקטטורה חדשה ששדדה מהעם שהיה פעם משגשג את הזדמנויותיו להצליח.

"תחי המהפכה", על כביש בבירה הוואנה (צילום: רויטרס)

כמעט כל הקובנים משתכרים כ-20 דולרים בחודש ומקבלים קצבות מזון, אך רבים מהם, אם לא רובם, מתפרנסים גם בעזרת סחר בשוק השחור. "50 שנים במאבק הזה ואין שום התקדמות", אמר גבריאל מאטה, מאבטח בן 46, בעת שנח תחת עץ בהוואנה. "אנו רואים מדינות אחרות מתקדמות, אך לא את שלנו. פשוט אין כאן הרבה אפשרויות".

אחרים סבורים כי קובה היא מקום שטוב יותר לחיות בו מאשר הרבה מקומות אחרים, ועוד תשתפר בעתיד. "אנשים לא זוכרים את קובה שלפני המהפכה. קובה הייתה מדינה שמכרה את הכל לארה"ב, שלענייה לא היו הזדמנויות", אמר עובד ציבור בן 61 שהזדהה רק בשם רוברט. "המהפכה הביאה שוויון הזדמנויות".

תמיכתם של אנשים כמו רוברט ומנגנון הביטחון החזק הן שתי הסיבות העיקריות שנראה שהמהפכה ניצבת על קרקע יציבה. רק קומץ אנשים התבטאו בפומבי נגד המשטר, וכמאתיים מהם נכלאו. הממשלה רואה בפעילי אופוזיציה שכירי חרב הפועלים בשירות ארה"ב. מרבית הקובנים שאינם מרוצים מהמצב פשוט מושכים בכתפיהם כששואלים אותם מדוע אין יותר הבעות התנגדות. האופציה הטובה יותר, אומרים חלקם, היא לעזוב את המדינה, כפי שעשו לפחות מיליון קובנים מאז 1959.

כולם משתכרים כ-20 דולר בחודש (צילום: AP)

נהג מונית, שדן ביתרונותיה וחסרונותיה של קובה המודרנית בעת שנסע ברחובותיה השוממים של הוואנה, סיכם זאת כך: "הדבר הנפלא עם המדינה הזאת הוא שאם אתה לא רוצה לעבוד, אתה לא חייב". הממשלה תולה את האשמה למצבה הכלכלי באמברגו שהטילה ארה"ב ב-1962 בניסיון להביא לקריסת שלטונו של קסטרו. אך מבקרים סבורים כי חתירתו של קסטרו לשוויון חברתי היא שהפכה את המדינה מאחת המשגשגות באמריקה הלטינית למדינה שתלויה בחסדן של מדינות כמו ברית המועצות לפני שקרסה ב-1991, וכעת בחסדיה של ונצואלה.

"הם טיפלו בחוסר השוויון בכך שהפכו את כולם לעניים", אמר פרנק מורה, מהמכללה הלאומית למלחמה בוושינגטון. פידל קסטרו מעולם לא התנצל על שהפך את קובה למה שהיא כיום, וטען כי המאבק למען סוציאליזם בסופו של דבר מכוון כלפי אויב שהוא גדול יותר מאדם אחד או מדינה. בטורו הקבוע בבטאון המפלגה הקומוניסטית

כתב לאחרונה קסטרו: "במאבק הקשה למען מטרותנו, האויב הגרוע מכל הוא היצר האנוכי של האדם. אם משמעות הקפיטליזם היא ניצול קבוע של האינסטינקט הזה, סוציאליזם הוא המאבק המתמשך נגד הנטייה הטבעית הזו".

כעת מקווים קובנים רבים שהנשיא האמריקני הנבחר, ברק אובמה, ישנה את גישתה של ארצו כלפי ארצם ויקל, כפי שהבטיח שיעשה, את האמברגו. ייתכן גם שיפתח במשא ומתן עם המשטר הקובני. לאחרונה הביע הנשיא הקובני החדש תמיכה בקיום שיחות פיוס בין המדינות, וציין כי שחרור אסירים משני הצדדים עשוי לסלול את הדרך לדיאלוג. לאחר שנודע שפידל קסטרו לא ישתתף גם השנה בחגיגות המהפכה, נראה שרוב העיניים נשואות עתה לוושינגטון, ולחילופי הממשל ב-20 בינואר.